פורסם במוסף ספרים של הארץ

לפני עשר שנים היתה לי הזכות לשוחח עם ויטקה קמפנר-קובנר: היה זה בביתה הצנוע בקיבוץ עין-החורש שבעמק חפר. היא היתה אז בראשית העשור התשיעי לחייה, והמשיכה לעבוד כפסיכולוגית. שוחחנו על גבורתן של נשים בשואה ועל מקומן בארגוני המחתרות החמושות באירופה הכבושה. בין היתר עמדה על סגולותיהן של צעירות שאחזו בנשק בגטו וביער, בתוך כך הבחינה בין התנסויותיהן של נשים בתקופת השואה לאלו של גברים, וכאבה את מעמדה של הפרטיזנקה היהודית ביחס לזה של מרד גטו ורשה בהיכל הגבורה הישראלי.

יטקה קמפנר (ראשונה מימין), במרכז: אבא קובנר ולשמאלו רוז'קה קורצ'אק

לא היה קשה לשכנע אותה לדָבֵּר: אני מספרת כי רק אני נשארתי, הסבירה. להמשיך לקרוא ←

הנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בתחילת השנה מלמדים שמעט מאוד רחובות במדינת ישראל נקראים על שם נשים.זה לא מפתיע. נוכחותן הדלה של נשים בשמות רחובות בערים בארץ היא ביטוי מובהק של מקומו של ציבור הנשים בחברה בישראל. הנתונים צורמים במיוחד מפני שאנחנו מדברות על מספרים: נשים הן למעלה ממחצית האוכלוסייה. אך נשים הן מיעוט מבחינה ערכית ולא מבחינה מספרית. 

זוהי הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך שלהן בקרב מי שהונצחו עד עתה בשמות רחובות בארץ. על כן לא יהיה מפתיע לגלות שהממצאים ביחס למיעוטים אחרים, לא רק לפי מין אלא גם לפי דת וגזע, יהיו דומים. על כן השאלה שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו היא מה צריך לקרות כדי שאישה תונצח בשם רחוב במדינת ישראל. התשובה מיד. להמשיך לקרוא ←

יששכר קפלן נולד ב-26 בספטמבר 1930 בחיפה. הוא היה בנם היחיד של חיה ומאיר קפלן. גדל והתחנך בקריית מוצקין, בוגר בית הספר הריאלי. התעניין במיוחד במתמטיקה, בפיסיקה ובגיאוגרפיה. באביב 1948, ממש ביום סיום לימודיו בבית הספר, התגייס. במסגרת גרעין של תנועת הצופים נשלח להכשרה. על אף שהיה בן יחיד, התעקש לצאת לחזית. להוריו כתב: "עצם הימצאי כאן שקול כנגד געגועיכם וגעגועיי גם יחד". הוא הוצב בחטיבת הנגב, ולחם בדורות, רוחמה ונירים. השתתף במבצע "פלשת". הוא נפל בקרב על אשדוד ב-3 ביוני 1948. עוד לא מלאו לו 18. ב-7 בנובמבר 1948 נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.

אחותו של יששכר קפלן, ניצה

אחרי מותו אימצו חיה ומאיר קפלן לחיקם ילדה אחת, שעברה את השואה. לא היה ברור להם בת כמה בדיוק ומה שמה. היא קיבלה שם חדש – ניצה. היא גדלה והתחנכה בביתם וראתה בהם אבא ואמא לכל דבר. זמן מה אחרי שהגיעה לביתם, הגיעו ארצה גבר ואישה שעברו את השואה. הילדה שנמצאת אצלכם, טענו, היא הבת שלנו. הם רצו אותה חזרה. להמשיך לקרוא ←

פורסם בעיתון הארץ

הלה (בת שבע) שיפר-רופאייזן נולדה ב-7 ביוני 1921 בקראקוב. כשהיתה כבת עשר מתה אמה, והיא עברה לגור בבית סבתא, שם קיבלה חינוך דתי אדוק. כשהיתה כבת 17 הצטרפה לתנועת הנוער "עקיבא". בתקופת השואה היתה חברת הארגון היהודי הלוחם והשתתפה במרד גטו ורשה. 

הלה שיפר-רופאייזן מעידה במשפט אייכמן

בזכות המראה הארי שלה נעה בדרכים בזהות בדויה, כשהיא מצוידת בתעודות מזויפות. כקשרית במחתרת העבירה כספים ותעודות והבריחה כלי נשק, אותם נהגה להסתיר בחגורת בטן, בתיק הנסיעות ובתיק כביסה מלוכלכת. להמשיך לקרוא ←

שרה טהון נולדה במרץ 1881, שהיא גם שנת הורתה של התנועה הציונית. יש בזה ממד סמלי: מי שהיתה מחלוצות הפמיניזם בארץ-ישראל, דמות מפתח במאבק לשוויון בין המינים וזכויות האישה, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים וזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי שהיה אז בראשיתו. היא היתה האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב"ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל", שהוחלף על ידי "אספת הנבחרים", והיה הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנתיים הראשונות אחרי מלחמת העולם הראשונה. שרה טהון הלכה לעולמה במרץ 1920, שהיא גם שנת הולדתה של תקופת היישוב בארץ ישראל. גם בזה יש ממד סמלי.

שרה טהון 1920-1881

להמשיך לקרוא ←