ארכיון חודשי: יולי 2015

בעלה, אישה או: בן זוגה?

לאה קוק באה ממשפחה מפורסמת למדי: ידוע מכולם הוא הגיס שלה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), מאבות הציונות הדתית. אחיה היה אליעזר משה סלוצקין, איש עסקים, נדבן ידוע במושבה רחובות. ב-1905 היא נישאה לשאול חנא קוק, סוחר, פעיל חברתי ועסקן בתל אביב, חוקר מדעי היהדות. לאה קוק לבית סלוצקין נמנתה עם מייסדות הסתדרות "נשי המזרחי" ומן העומדות בראשה. היא היתה פעילה חברתית בתל אביב, אשת חינוך ומטבע הדברים גם פוליטיקאית. במושגים של העשור השני של ה-21 אפשר להציג אותה בתור פעילה למען צדק חברתי.

לאה קוק (23 בנובמבר 1880, כ' בכסלו תרמ"א, קריצ'ב, פלך מוהילוב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 22 בפברואר 1965, ט' באדר א' תשכ"ה, ישראל) הייתה עסקנית ציבור ואשת חינוך ישראלית, ראש הסתדרות נשי המזרחי בתל אביב וממייסדותיה, נציגה באספת הנבחרים השנייה, ממייסדות חברת גמילות חסדים של נשות תל אביב ומזכירת הכבוד שלה, מייסדת "הסתדרות נשים עממית". אשתו של איש העסקים ופעיל הציבור שאול חנא קוק (אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק) ואחותו של הנדבן אלעזר משה סלוצקין.

לאה קוק (סלוצקין) 1880–1965

בימי מלחמת העולם הראשונה היתה ממייסדות החוג התרבותי לנשים בתל אביב. הנשים למדו עברית, תנ"ך ותולדות ישראל, כל שבת התכנסו אצל חברה אחרת. היתה ממייסדות "הסתדרות נשים עממית", שהקימה מטבח ובית מלאכה לבנות. להמשיך לקרוא

לבל אהיה כמו אבן ששקעה ביָם

לונקה קוז'יברודסקה היתה בעלת כשרון לשפות: היא ידעה פולנית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. היא נולדה ב-1916 בעיירה פרושקוב, לא רחוק מוורשה. הבית היה בית חילוני, וחברות ילדותה היו נוצריות. באלבום "גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו וארשה" מסופר שבנעוריה היתה חברת תנועת נוער פולנית, אך בעידודו של אחיה עברה ל"פרייהייט" שהשתייכה לתנועת החלוץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפה למחתרת. הביטחון העצמי, כך סופר, היה כלי הנשק החשוב ביותר שלה. עיניה כחולות, אפה סולד, שיערה קלוע על ראשה כמנהג הפולניות. היא נעה בדרכים ויצרה קשר עם מבריחים. אלה ידעו ששמה הוא כריסטינה קוסובסקה.

לונקה קוז'יברודסקה

היא היתה אחת מהנשים שלחמו בקו הראשון, כשיצאו למשימות בשליחות התנועה: העברת נשק, מסמכים, כסף, מכתבים ומידע. בגטו, בצד הארי, בגטאות אחרים ובערים אחרות, בריכוזי היהודים שהועלו על רכבות ושולחו למחנות, בתחנות רכבת וברכבות. הן נעו בזהות שאולה, של פולניות, מצוידות במסמכים מזויפים. להמשיך לקרוא

אחיות, נקמה!

פורסם ב-ynet

רוז'ה רובוטה הוצאה להורג ב-6 בינואר 1945, בדיוק שלושה שבועות לפני שחרור אושוויץ. היא השתתפה בהכנות למרד הזונדרקומנדו במחנה זה, כשהבריחה אבק שריפה יחד עם חברוֹת אסירות. על אף כליאתה והעינויים שעברה לא גילתה דבר. הצעירות נתלו. הן צעדו גאות ושקטות עד הסוף. מפקד המחנה קרא לבחורות להתקרב, סיפרה לימים ניצולה שהיתה עדה למאורע, למען תיראנה כולן מהו דינה של בוגדת. נשים העידו שמילותיה האחרונות של רוז'ה רובוטה היו: "אחיות, נקמה!"

רוז'ה רובוטה

היא נולדה בשנת 1921, ואולי ב-1923, בעיר צ'יחאנוב שבצפון מזרח פולין, והיתה חברה בתנועת השומר הצעיר. ב-1942 גורשה לאושוויץ. באוגוסט אותה שנה הועברה למחנה בירקנאו והיתה אסירה שעבדה בבית החרושת "אוניון". אחרי ההתקוממות, שפרצה באוקטובר 1944, נכלאה ועונתה. חבר מהמחתרת הצליח להגיע אליה. היא אמרה לו שימסור לחברים שאין להם מה לחשוש. היא לא תגלה דבר ויודעת מה יעלה בגורלה. היא הוצאה להורג יחד עם אלה גרטנר, רגינה שרפשטיין ואסתר וייסבלום.  להמשיך לקרוא