ארכיון חודשי: אוקטובר 2018

כלת פרס נובל בפיזיקה כמקרה למבחן המציאות

פורסם בהארץ

עם ההודעה על זכייתה של פרופ' דונה סטריקלנד בפרס נובל התגלה דבר מפתיע. בעוד האקדמיה המלכותית השוודית למדעים דנה ומצאה אותה ראויה לפרס היוקרתי ביותר בעולם, עורכים ב"ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית" דנו ומצאו שאינה ראויה לערך באנציקלופדיה שלהם. לרגע היה נדמה שפרט זה דחק הצידה את הסטטיסטיקה של שיעור הנשים מקרב הזוכים בפרס נובל ומספרן הכולל (49); את מספר הזוכות בפרס נובל לפיזיקה (סטריקלנד היא השלישית אחרי מארי קירי, שזכתה פעמיים, ב-1903 וב-1911, ואחרי מריה גופרט-מאייר, שזכתה ב-1963); ואת משמעויותיו בנוגע למקומן של נשים במדע. 

פרופ' דונה סטריקלנד / מקור: University of Waterloo

נדמה היה שבכוחו של הסיפור הזה אף לשחוק משהו בדימוי של ויקיפדיה כמיזם שוויוני, חופשי ופתוח. אך כל עוד הדבר נותר בגדר אנקדוטה, סופו להיבלע בתהומות הניוזפיד, עד האשה הבאה. הסיפור על הערך "דונה סטריקלנד" בוויקיפדיה הוא ביטוי אחד למקומן של נשים בעולם, כפי שהוא משתקף במרחב שמצטייר כליברלי ונאור, במקרה הזה מאגר מידע חינמי, ותיק ופופולרי ביותר. להמשיך לקרוא

לא פרופסור גולדשמידט, אלישבע

פרופ' אלישבע גולדשמידט היתה גנטיקאית, ממניחי היסודות לחקר הגנטיקה ולהוראת הגנטיקה בישראל. היא נמנתה עם חמש הנשים הראשונות בארץ שהגיעו לדרגת פרופסור, חוקרת ומרצה נערצת. 

פרופ' אלישבע גולדשמידט בהרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים

בשנת 1942 קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובמשך שנים פעלה להקמת מחלקה לגנטיקה, שנדחתה בידי האוניברסיטה בנימוק שלא נמצא מועמד ראוי. המחלקה נפתחה בסופו של דבר, אך רק אחרי מותה. להמשיך לקרוא

כשרחל המשוררת ישבה ב"זלצרית"

מלון זלצר או "הזלצרית" היו שניים מכינוייו של מקום ידוע במושבה רחובות בראשית המאה העשרים, אליו באו אנשי העלייה השנייה, ביניהם א"ד גורדון ורחל המשוררת (בלובשטיין), לאכול ולפעמים גם ללון. המקום של פייגֵה זלצר, כך סופר, "היה כעין כלבא שבוע"; גם מי שלא היה כסף בכיסו לא יצא משם רעב.

פייגה זלצר 1952-1854

מן המקורות המועטים עליה מצטיירת דמות אישה עצמאית ונחושה, נדיבה ומעשית, שהיתה ידועה במושבה רחובות לא פחות מבעלה, יעקב זלמן זלצר, שנהג בדיליז'נס. עצם ההקבלה בינה לבין חותנו של רבי עקיבא מלמדת על כך, אך לא רק היא.  להמשיך לקרוא