ארכיון תגיות: נשים בוויקיפדיה

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פופולרית באינטרנט. אנציקלופדיה מקוונת חינמית ופתוחה הנגישה בשפות שונות ורבות. ויקיפדיה קמה בשנת 2001. לפי הערך ויקיפדיה באתר ויקיפדיה, עשרות אלפי מתנדבים עורכים וכותבים את הערכים. כמו כן הם מעצבים את הגרפיקה של הערכים. לכאורה, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית הפתוחה לכל אדם שיש לו גישה לאינטרנט. בפועל, זהו מיזם שיש מאחוריו קהילה של פעילים, שבכוחם לערוך ואף למחוק ערכים לפי שיקול דעתם. ככלל, העובדה שיש פער בין הדימוי של האנציקלופדיה הזו בתור אנציקלופדיה חופשית לבין המציאות, אינו ידוע לרוב המשתמשים.

יום הולדת 10 לבלוג

10 המלצות קריאה ואחת לשנה הבאה

היום לפני עשר שנים פורסם פה הפוסט הראשון, ביקורת על ספר שכתבה אישה שעברה את השואה. מאז פורסמו יותר מ-200 פוסטים. לכבוד יום ההולדת, הנה עשר המלצות קריאה, ואחת לשנה הבאה:

1. גם לאנה פראנק דרוש משהו מלבד בית וילדים, שפורסם בהארץ, הוא אחד הפוסטים שהביאו ממצאים ראשונים של מחקר על האישה הידועה ביותר בתקופת השואה. עוד אחד כזה הוא אז מנגד יצאו נערה ונער על מרים שחור, חברת פלמ"ח שנהרגה בתשעה בדצמבר 1947, ומותה חולל שינוי במדיניות בנושא לוחמת נשים בקו ראשון.

אנה פראנק

2. סופרת פוסט מס' 2 הוא אחד הפוסטים שבודקים כמה-כמה, במקרה הזה כמה רחובות על שם נשים (מעט) בהשוואה לגברים (המון) או מתריעים על מחיקתן מן המרחב הציבורי, כמו הגשר על שם יהודית מונטיפיורי, או מזכירים לנו להסתכל על מה שנמצא מתחת לאף.

3. יופי של סיפור (שואה) חושף מעט מסיפורה של להמשיך לקרוא ←

כלת פרס נובל בפיזיקה כמקרה למבחן המציאות

פורסם בהארץ

עם ההודעה על זכייתה של פרופ' דונה סטריקלנד בפרס נובל התגלה דבר מפתיע. בעוד האקדמיה המלכותית השוודית למדעים דנה ומצאה אותה ראויה לפרס היוקרתי ביותר בעולם, עורכים ב"ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית" דנו ומצאו שאינה ראויה לערך באנציקלופדיה שלהם. לרגע היה נדמה שפרט זה דחק הצידה את הסטטיסטיקה של שיעור הנשים מקרב הזוכים בפרס נובל ומספרן הכולל (49); את מספר הזוכות בפרס נובל לפיזיקה (סטריקלנד היא השלישית אחרי מארי קירי, שזכתה פעמיים, ב-1903 וב-1911, ואחרי מריה גופרט-מאייר, שזכתה ב-1963); ואת משמעויותיו בנוגע למקומן של נשים במדע. 

פרופ' דונה סטריקלנד / מקור: University of Waterloo

נדמה היה שבכוחו של הסיפור הזה אף לשחוק משהו בדימוי של ויקיפדיה כמיזם שוויוני, חופשי ופתוח. אך כל עוד הדבר נותר בגדר אנקדוטה, סופו להיבלע בתהומות הניוזפיד, עד האשה הבאה. הסיפור על הערך "דונה סטריקלנד" בוויקיפדיה הוא ביטוי אחד למקומן של נשים בעולם, כפי שהוא משתקף במרחב שמצטייר כליברלי ונאור, במקרה הזה מאגר מידע חינמי, ותיק ופופולרי ביותר. להמשיך לקרוא ←

כשרחל המשוררת ישבה ב"זלצרית"

מלון זלצר או "הזלצרית" היו שניים מכינוייו של מקום ידוע במושבה רחובות בראשית המאה העשרים, אליו באו אנשי העלייה השנייה, ביניהם א"ד גורדון ורחל המשוררת (בלובשטיין), לאכול ולפעמים גם ללון. המקום של פייגֵה זלצר, כך סופר, "היה כעין כלבא שבוע"; גם מי שלא היה כסף בכיסו לא יצא משם רעב.

פייגה זלצר 1952-1854

מן המקורות המועטים עליה מצטיירת דמות אישה עצמאית ונחושה, נדיבה ומעשית, שהיתה ידועה במושבה רחובות לא פחות מבעלה, יעקב זלמן זלצר, שנהג בדיליז'נס. עצם ההקבלה בינה לבין חותנו של רבי עקיבא מלמדת על כך, אך לא רק היא.  להמשיך לקרוא ←

אנצילופדיה לא חופשית

פורסם בעיתון הארץ

מי שנולדו לפני שנת 1990 זוכרות איך היה לגלוש באינטרנט פעם: אלטה ויסטה היתה מנוע חיפוש, הדפדפן היה נטסקייפ וכשנרשמת כדי להיכנס לפורומים יכולת לקרוא לעצמך קיפי בן קיפוד או ברנדה וולש. בועת הדוט-קום התפוצצה אך ויקיפדיה עוד בשלה: רוצה לכתוב ולערוך, להצביע ולהשפיע, לקדם ערכים ב"אנציקלופדיה החופשית" או למחוק אותם? רק תכניס/י פה איזה שם משתמש/ת שבא לך ויאללה. מאחורי קהילות ויקיפדיה עומדת קרן ויקימדיה העולמית, שיש לה נציגות בישראל, שבינתיים מעדיפה להחריש או להכחיש. בתור סטארט אפ ניישן, זה יכול להתחיל כאן. דרושה שקיפות, אנחנו ב-2018.

כל פעם מחדש מפתיע לגלות שצריך להזכיר: המידע שנצבר בוויקיפדיה הוא בעל הקשר פוליטי. כמו מרחבים אחרים, דיגיטליים וממשיים, גם האתר "ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית", הוא מרחב פעולה המדגים מערכת יחסי כוחות. להמשיך לקרוא ←

בראי ההיסטוריה עובדות סוציאליות הן (נשים) בלתי נראות

פוסט אורחת מאת עיינה הלפרן

בתור עובדת סוציאלית וחובבת היסטוריה, תמיד תהיתי לגבי העבר של המקצוע בו בחרתי, ובתור פמיניסטית – לגבי מקומן של הנשים המייסדות. שמתי לב שמדובר בסוג של קופסה שחורה, ומלבד בודדים, רוב המחקרים שעסקו ישירות בהתפתחות המקצוע בישראל עוד בימי טרום המדינה התייחסו בעיקר להיבטיםארגוניים ומערכתיים מבלי להתעמק בדמויות הנשים הפעילות באותה עת. חסר זה אינו מפתיע, לצערי. עובדות סוציאליות הן נושא שנוי במחלוקת. דימויין הציבורי והתקשורתי מבטא בעיניי את הדיכוטומיה המוכרת והעתיקה של אישה "טובה", הנתפסת כטהורה ומתקשרת עם אימהוּת, למול אישה "רעה" הנתפסת כפתיינית ומניפולטיבית ומתקשרת עם רוע.

באותו אופן מצטייר דימוין הציבורי של עובדות סוציאליות, אשר נעות בין שליחוֹת אימהיות המקריבות את עצמן למען אחרים על חשבון תנאי עבודתן ומשכורתן, לבין "חוטפות ילדים" אשר עושות שימוש לרעה בסמכויותיהן או לחילופין אדישות ולא מתערבות מספיק – הרי הן אמורות להיות חמות ואימהיות. להמשיך לקרוא ←

איך לאה (לודז'ה) האמיצה, החכמה, הרגישה והנועזת נכנסה ללבי

פוסט אורחת מאת יעל אפריאט

את פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה אני מכירה כבר כמה שנים. כפמיניסטית, מחנכת, חברת תנועת "השומר הצעיר" ומדריכת מסעות לפולין, עקבתי בשמחה אחרי הערכים שהועלו לוויקיפדיה והעשירו את הידע הנגיש על עשייתן הענפה של נשים. השתתפתי בו כשלמדתי בקורס בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב ולקחתי חלק במפעל המשמעותי להנגשת ידע על נשים וחייהן, במטרה להחזירן למקומן הראוי בדפי ההיסטוריה.

אחד השיעורים הראשונים שלמדתי בפמיניזם, כשקראתי ספרים של הוגות וחוקרות, היה ביקורת גוף הידע וההבנה הפשוטה שההיסטוריה נכתבה על ידי המנצחים. ההיסטוריה הנלמדת והמוצגת, המכוננת אתוסים, מתווה ראוי ולא ראוי, מרכז ושוליים, גבוה ונמוך. שיעור מתקדם בפמיניזם נגע לשאלות סביב יצירת ידע אקדמי כמו: מי מייצר את הידע? מי קובע מה יפורסם בכתב עת? מהו מושא המחקר?

להמשיך לקרוא ←

אנחנו לא בכיס של אף אחד

בתחילת השנה האקדמית אין צלצול, אבל יש קריאת השכמה. תם עידן שינון החומר לקראת בחינות הבגרות והפנמת טריקים לקראת המבחן הפסיכומטרי. הגיע הזמן לבחון את המציאות. קודם כל, זאת שנמצאת לנו מתחת לאף, כלומר בתוך הכיס שלנו. פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה הוא מקרה בוחן כזה. באחרונה שמחתי לשמוע שנזכר ועולה בשיעורים של עמיתות (הי דורית!) ושולב במשימה מתוקשבת של משרד החינוך בתחום השפה. 

במסגרת הפרויקט, יותר מ-100 סטודנטיות וסטודנטים במכללת סמינר הקיבוצים ובשנה שעברה גם בתכנית ללימודי נשים ומגדר אוניברסיטת תל-אביב, שיתפו את תוצרי הלימוד והחקר שלהם ושלהן על נשים בהיסטוריה. הפלטפורמה שנבחרה היתה האנציקלופדיה החופשית בעברית, בגלל הפופולריות שלה ומתוך הנחה שזו באמת "אנציקלופדיה חופשית". להמשיך לקרוא ←

מעלים ערך 2016-2012 – פוסט מורטם

אחרי חמש שנים, 82 ערכים (מינוס ערך אחד שעורכים בוויקיפדיה מחקו), יותר מ-100 סטודנטיות וסטודנטים, פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה יוצא מוויקיפדיה העברית. למה? 

לתשובה קצרה: כי די. לתשובה הארוכה, כולל הקש ששבר את גב הנאקה, תקראו את הכתבה של עופר אדרת שפורסמה ב-28 בספטמבר 2016 בעיתון הארץ. להמשיך לקרוא ←

חומר ללמידה וחומר למבחן המציאות

לאחרונה דווח על תכנית חדשה של משרד החינוך בתחום המגדר: "אור ממזרח: 28 נשים פורצות דרך – יהדות ספרד והמזרח" כחלק מיישום ועדת ביטון. בתכנית ילמדו על נשים מזרחיות בתולדות ישראל, למשל דונה גרציה, ועל יוצרות בשנים האחרונות, כמו רונית אלקבץ.

ז'קלין כהנוב, שהייתה סופרת, מבקרת ספרות ומסאית. ילידת מצאים. התמונה של ז'קלין כהנוב היא מתוך הערך ז'קלין כהנוב בוויקיפדיה שכתבה הסופרת תמר לזר במסגרת פרויקט מעלים ערך מחזירות נשים להיסטוריה

ז'קלין כהנוב, סופרת ומסאית

לפי הדיווחים בעיתונות, התכנית כוללת משימות שונות, ביניהן כתיבת ערך או הרחבת ערך קיים בוויקיפדיה העברית. בהנחה שהתכנית כוללת גם הכשרה פדגוגית, כדאי למשרד החינוך לקחת בחשבון את הניסיון של פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה במסגרתו הנגישו סטודנטיות וסטודנטים מידע בעברית ברשת גם על נשים מזרחיות בתולדות ישראל. יש כאן חומר שיכול להמחיש את היחס לקבוצות מיעוט בחברה בישראל ולהראות, לא משנה באיזו כיתה, שפוליטיקה זה ממש לא רק הבחירות לכנסת. הנה 6 הצעות: להמשיך לקרוא ←

למה מי את בכלל

פורסם בעיתון הארץ

חנה קפרא היתה טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר הישראלי. היא נולדה ב-26 בדצמבר 1921 בשעריים ברחובות, בת ליאיר ושרה (סלחה) קפרא, שעלו מתימן ב-1909. בת 15 הצטרפה להגנה, התנדבה לקורס אתתים, אחר כך הוכשרה בהגשת עזרה רפואית ובשירותה בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר, לימים תל נוף, הוצבה במחלקה לטיפול ואחזקת מטוסים. בסוף 1947, כשהחלו בהכנות לפינוי הבסיסים מארץ-ישראל, החליטו הבריטים למכור מטוסים עודפים, בעיקר מטוסים לא-שמישים שאוחסנו בהאנגר של טייסת בשדה עקיר. חלק ממטוסים אלה הגיעו בדרך עקיפה לידי "שירות אוויר" בהגנה והובלו למרתפים של מתחם יקב שֹרונה בתל אביב. חנה קפרא נמנתה עם הצוות שהוכשר לעבוד על שיפוצם ותיקונם. היתה זו התמחות מיוחדת שכונתה "בד וצבע", בשל החומרים מהם היו עשויים המטוסים של אז.

חנה קפרא, שהייתה מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי. הערך בוויקיפדיה על חנה קפרא נמחק מוויקיפדיה בטענה שהיא לא ראויה לערך.

חנה קפרא, מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי

עם קום המדינה התגייסה לחיל האוויר ושירתה בהכשרת כלי טיס ובטייסת בבסיס שלימים נקרא שדה דב. המטוסים עליהם שקדה במרץ היו מקור גאוותה העיקרי. לאחר חמש שנים השתחררה בדרגת רב-סמל. היא המשיכה בתפקידה בחיל בתור אזרחית עובדת צה"ל עד 1983. היא גרה בבית בו גדלה בשעריים, אחייניה ואחייניותיה היו לה כילדיה. לפני תשע שנים הלכה לעולמה. על שמה נקרא רחוב בעיר רחובות. להמשיך לקרוא ←