ארכיון חודשי: ינואר 2020

השגרירה של דור ההשמדה

פורסם בידיעות אחרונות

תיעוד השואה היה מפעל חייה של מרים נוביץ. במלחמת העולם השנייה היא הייתה חברת מחתרת בצרפת, ולאחר שנאסרה פעלה להצלת הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג", שחיבר יצחק קצנלסון. 

מרים נוביץ 1908-1990 שהיתה האוצרת הראשונה למוזיאון לאמנות בבית לוחמי הגטאות, ניצולת השואה, בתקופת השואה הייתה בצרפת, הביאה לישראל את הכתבים של המשורר והמחנך יצחק קצנלסון, המפורסם שבהם "השיר על העם היהודי שנהרג".

מרים נוביץ 1990-1908 / ארכיון בית לוחמי הגטאות

עד מותה פעלה לאיסוף מקורות, גבתה עדויות, פרסמה ספרים והייתה למתעדת ואוצרת בבית לוחמי הגטאות בגליל המערבי, שנקרא על שם המשורר והמחנך. להמשיך לקרוא

הרופאה הפמיניסטית שלימדה את שר החוץ לדבר אנגלית

ב-11 בינואר 1926 הכריזה אסיפת הנבחרים, הגוף הנבחר של היישוב העברי שפעל מול שלטונות המנדט הבריטי, "על שוויון הזכויות של הנשים בכל ענפי החיים האזרחיים, המדיניים והכלכליים של היישוב העברי". היה זה ההישג הידוע ביותר של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות, אחד מארגוני הנשים המרכזיים בפלשתינה-א"י. ב-1932 הסתדרו 11 בכירות בו לתמונה קבוצתית. 

שנייה משמאל: ד"ר חנה ברכיהו

במרכז התמונה (יושבת) ד"ר רוזה וולט-שטראוס, יושבת הראש. לידה סגניתה, ד"ר חנה ברכיהו. מי היא הייתה? להמשיך לקרוא

מי היתה "אמנו שרה"?

שרה שנירר, אישה שהיתה ועודנה דמות מופת בחברה החרדית, שחוללה מפנה גדול בתחום חינוך הבנות שם כשהקימה לפני כמאה שנה את רשת בתי הספר לבנות "בית יעקב", הלכה לעולמה ב-1935. 

אף על פי כן, שמה נקשר לזכרון השואה בקרב הציבור החרדי. הכיצד? להמשיך לקרוא