ארכיון תגיות: נשים בוויקיפדיה

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פופולרית באינטרנט. אנציקלופדיה מקוונת חינמית ופתוחה הנגישה בשפות שונות ורבות. ויקיפדיה קמה בשנת 2001. לפי הערך ויקיפדיה באתר ויקיפדיה, עשרות אלפי מתנדבים עורכים וכותבים את הערכים. כמו כן הם מעצבים את הגרפיקה של הערכים. לכאורה, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית הפתוחה לכל אדם שיש לו גישה לאינטרנט. בפועל, זהו מיזם שיש מאחוריו קהילה של פעילים, שבכוחם לערוך ואף למחוק ערכים לפי שיקול דעתם. ככלל, העובדה שיש פער בין הדימוי של האנציקלופדיה הזו בתור אנציקלופדיה חופשית לבין המציאות, אינו ידוע לרוב המשתמשים.

ויקיפדיה מדירה לא רק נשים מזרחיות

פורסם בעיתון הארץ

התחרות נושאת הפרסים "נשים יוצרות ערך" לכתיבת ערכים על נשים בויקיפדיה של עמותת ויקימדיה ישראל וארגון ויצ"ו היא דוגמה לפעילות פמיניסטית שביסודה העלאת מודעות למידת חשיבותם של ערכים על נשים באנציקלופדיה החופשית בעברית. מטרותיה להרחיב את הערכים העוסקים בנשים ישראליות ו/או יהודיות בולטות בתחומי עשייה מגוונים, ולהרחיב את מעגל הכותבות והכותבים בוויקיפדיה העברית.

מרים בָּרָץ (אוסטרובסקי) (1889 – 1970) הייתה מראשוני דגניה א' ומייסדת הרפת בקיבוץ. הייתה אשתו של יוסף ברץ.

מרים ברץ ברפת. התמונה מוויקיפדיה, המקור: אלבום קיבוץ דגניה א

הנפקדות של מזרחיות מרשימת הערכים על נשים המוצעת במסגרת התחרות, עליה הצביעה רויטל מדר ("דגל שחור", גלריה, הארץ), אינה צריכה להפתיע. להמשיך לקרוא

מסרגה בגלגלי המטוס

הבחירה באליס מילר להדלקת משואה בחג העצמאות ה-67 שיעמוד השנה בסימן פריצת דרך היא בחירה ראויה, וכך גם ההקפדה של הוועדה לסמלים וטקסים על שוויון בין מספר הנשים שנבחרו השנה להדליק משואה למספר הגברים. בחירות אלו מעוררות בצדק התרוממות רוח בקרב הציבור שמזדהה עם הרעיונות הפמיניסטיים וממלאות גאווה ישראלית גם את לב הציבור שלא. תחושות אלו לא משכיחות את הדרך רצופת הביזיונות שהיה על אליס מילר לשאת כמייצגת הנשים שלא מוכנות לשתוק כשמפלים אותן על בסיס מין, ועוד מפיו של נשיא המדינה ששלח אותה לסרוג גרביים. אך תחושות אלו עלולות לדחוק מהתודעה את הנסיגה שחלה במקומן של נשים בהיסטוריה של שירות האוויר הישראלי, שבראשיתו כנראה לא נמצאו בו מספיק גברים שיחסמו את דרכן למעלה וידחקו את רגלי אלו שכבר המריאו.

הטייסת רחל מרקובסקי-לנדאו 2011-1910

היו בתולדות ישראל טייסות: ידועה זהרה לביטוב, שהונצחה בספר של דבורה עומר כגיבורת סיפור אהבה הירואי ומוקמה בהיכל הגבורה הישראלית לצד צעירות שהקריבו חייהן לטובת העם והגנתו, כמו הצנחנית חנה סנש והמרגלת שרה אהרונסון. אך ראשונה שעלתה על מסלול זה היתה אישה רבת פעלים, שהלכה לעולמה לפני כשלוש שנים וחצי, כחודש לפני שמלאו לה 101 שנה. להמשיך לקרוא

מי היתה האישה שהגתה את סמל האצ"ל

–  יכול להיות שאין ערך בויקיפדיה על אימו של אבא שלי? את יודעת מי היא?

–  לילי שטרסמן, בוודאי.

–  מעניין, חיפשתי "אילה לובינסקי", ולא מצאתי. חיפשתי "לילי שטרסמן", ולא מצאתי. איך ייתכן שאין עליה ערך?

עדי שטרסמן צודקת. סבתא שלההיא דוגמה מובהקת לאישה שאין ספק שהיא כבר מזמן ראויה לערך באנציקלופדיה החופשית, ודאי בעברית. אפילו גוגל מכיר אותה טוב למדי. התשובה פשוטה מאוד: כדי שיהיה ערך, מישהי צריכה לכתוב אותו.מי היתה לילי (לעתים: לילקה ובעברית: אילה) שטרסמן-לובינסקי?

לילי שטרסמן 1908 ורשה – 1959 תל אביב

לילי שטרסמן-לובינסקי היתה עורכת, מתרגמת ופעילה בתנועה הרוויזיוניסטית בוורשה. גם מי שלא שמעו את שמה נתקלו בסמל שהגתה, שלימים היה לסמל האצ"ל. להמשיך לקרוא

בבולגריה מכירים אותה, עכשיו תורנו

השבוע מלאו 70 שנה למותה של פרטיזנית יהודייה מבולגריה ושמה מתי רובנובה. היא נולדה בסופיה ביולי 1925 למואיז רובנוב ושרה לבית אבישי, ולמדה בגימנסיה בעיר. בגיל צעיר החלה להשתתף בפעילויות של המפלגה הקומוניסטית, כחניכה ואחר כך כמדריכה וכפעילה שגייסה צעירים לשורות התנועה. טרם מלחמת העולם השנייה הם עסקו בעיקר בהפצה חשאית של הרעיון הקומוניסטי. 

מָתִי רוּבֶּנוֹבָה (בבולגרית: Мати Рубенова;‏ 5 ביולי 1925, סופיה, ממלכת בולגריה – ספטמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה) הייתה פרטיזנית יהודיה ופעילה קומוניסטית אשר נרצחה על ידי המשטרה הבולגרית והפכה לאחד הסמלים של ההתנגדות היהודית בבולגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה. כונתה "סבטלה" בפי חבריה למחתרת. מתוארת כ"גיבורת תנועת ההתנגדות בימבול". על שמה רחובות בערים סופיה וימבול.

במאי 1943 גורשו היהודים בעיר סופיה לערי השדה, ביניהם משפחתה, שעברה לעיר ימבול. רובנובה בת ה-18 את פעילותה הקומוניסטית, שכעת כללה התנגדות לשלטון הפרו-פאשיסטי בבולגריה ולזיקתו לנאציזם. חבריה וחברותיה לנשק כינו אותה סבטלה. המשטרה הבולגרית עצרה אותה כמה פעמים. בחקירות היא לא מסרה מידע על חבריה. ב-1944 נשלחו אמה, אחיה וסבהּ למחנה כעונש על פועלה של הבת, האחות והנכדה. להמשיך לקרוא

אמרתי לסטודנטיות: אל תלמדו ממני

תמר אשל נולדה ב-24 ביולי 1920 באנגליה, אותה שנה היה זה בדיוק ט' באב. בת בכורה לזאב שוהם ולצילה פיינברג. הוריה שהו אז בלונדון בשליחות ההנהלה הציונית. כעבור כשלוש שנים הגיעו ארצה. היא גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי. בכיתה י"א נבחרה לוועד העליון של תלמידי בית הספר ועמדה בראשו. היה זה התפקיד הציבורי הראשון בסדרה של תפקידים שעוד תמלא: דיפלומטית ונציגת ישראל באו"ם, חברת כנסת, חברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העירייה, מזכ"לית נעמ"ת פעילה למען זכויות האדם וקידום מעמד האישה. 

תמר אשל בת העשרים, לונדון 1940

בגיל 14 התגייסה להגנה, ובמרד הערבי מילאה תפקידי קישור ועסקה בהכנת רימונים ובפירוק אקדחים. בגיל 18 וחצי נסעה ללמוד אנטומולוגיה של צמחים באוניברסיטת לונדון, ושם השתתפה בהקמת תחנת אלחוט בלתי חוקית של ההגנה. באותם ימים גם התנדבה בבית חרושת לייצור תאי מקלענים למטוסי קרב ושירתה כאחראית קו הייצור, אישה יחידה בתפקיד זה. בתחילת שנת 1943 התנדבה לצבא הבריטי. להמשיך לקרוא

גיבורת השואה הלה שיפר-רופאייזן

פורסם בעיתון הארץ

הלה (בת שבע) שיפר-רופאייזן נולדה ב-7 ביוני 1921 בקראקוב. כשהיתה כבת עשר מתה אמה, והיא עברה לגור בבית סבתא, שם קיבלה חינוך דתי אדוק. כשהיתה כבת 17 הצטרפה לתנועת הנוער "עקיבא". בתקופת השואה היתה חברת הארגון היהודי הלוחם והשתתפה במרד גטו ורשה. 

הלה שיפר-רופאייזן מעידה במשפט אייכמן

בזכות המראה הארי שלה נעה בדרכים בזהות בדויה, כשהיא מצוידת בתעודות מזויפות. כקשרית במחתרת העבירה כספים ותעודות והבריחה כלי נשק, אותם נהגה להסתיר בחגורת בטן, בתיק הנסיעות ובתיק כביסה מלוכלכת. להמשיך לקרוא

סיפור (שואה) משפחתי

ד"ר חולדה קמפניינו נולדה ב-17 בינואר 1914 בפירנצה, איטליה, צעירה מבין ארבעה אחים, וגדלה בבית דתי-ציוני. אמה, שמחה לבית קורקוס, היתה מורה, אביה, משה דוד קאסוטו, היה החוקר ופרשן המקרא הנודע. ב-1932 החלה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה ברומא, וב-1936, והיא כבת 22, קיבלה תואר דוקטור. לימדה במשך שנתיים בבית ספר במילאנו, שם הכירה את שאול קמפניינו, ובקיץ 1939 הם נישאו. בסוף אותו קיץ עלו הוריה ושתי אחיותיה לארץ-ישראל. 

ד"ר חולדה קמפניינו עברה את השואה באיטליה. ד"ר חולדה קמפניינו הייתה דוקטור למתמטיקה. בתו של פרופ' קאסוטו פרשן המקרא. ד"ר חולדה קמפניינו העידה במשפט אייכמן בירושלים. ד"ר חולדה קמפניינו חיברה את הספר לדור אשר לא ידע. ד"ר חולדה קמפניינו הייתה חברת קבוצת יבנה

ד"ר חולדה קמפניינו וילדיה בפירנצה

חולדה ושאול קמפניינו נשארו באיטליה, וכך גם אחיה של חולדה, נתן קאסוטו, אשתו חנה ושני ילדיהם, שושנה ודוד. היא לימדה מתמטיקה ופיזיקה בבית הספר היהודי, אחיה לימד בו יהדות. שתי המשפחות הצעירות היו קרובות: מכיוון שרק הם נותרו, החליטו לחיות יחד. ב-1940 נולדה לחולדה ולשאול הבת שרה, וב-1942 נולד הבן ראובן. ב-1941 נולד לנתן ולחנה בן שלישי ושמו דניאל. חמשת הילדים והילדות וארבעת ההורים גדלו יחד כמשפחה אחת, בבית אחד. להמשיך לקרוא

פמיניסטית חלוצה או: חלוצה פמיניסטית?

שרה טהון נולדה במרץ 1881, שהיא גם שנת הורתה של התנועה הציונית. יש בזה ממד סמלי: מי שהיתה מחלוצות הפמיניזם בארץ-ישראל, דמות מפתח במאבק לשוויון בין המינים וזכויות האישה, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים וזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי שהיה אז בראשיתו. היא היתה האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב"ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל", שהוחלף על ידי "אספת הנבחרים", והיה הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנתיים הראשונות אחרי מלחמת העולם הראשונה. שרה טהון הלכה לעולמה במרץ 1920, שהיא גם שנת הולדתה של תקופת היישוב בארץ ישראל. גם בזה יש ממד סמלי.

שרה טהון 1920-1881

להמשיך לקרוא

אם אין חופש ושוויון, בואו ניצור אחווה

פורסם בעיתון הארץ

יום האשה הבינלאומי, החל מדי שנה ב-8 במרץ, הוא לא רק הזדמנות להעלות את המודעות לאי שוויון בין גברים לנשים, אלא גם הזדמנות לנשים לבחון את קידום מעמדן בחברה ולעשות חשבון נפש בתחום זה. בארץ מאז ומתמיד היה זה יום פוליטי. בשנים הראשונות למדינה צוין בתור "יום הפועלת הבינלאומי", נצבע אדום, ותנועת הפועלות הדגישה את מקומן של נשים בחברה הציונית-סוציאליסטית המתהווה. 

כרזת we can do it

בשנים האחרונות, כך מלמד הערך "יום האישה הבינלאומי" בוויקיפדיה העברית, "מוקד החגיגות נע בין ציון של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים", ומתקיים בשני מישורים. להמשיך לקרוא

כשפעילים בקהילת ויקיפדיה מנסים להוריד את הערך שלנו

בעיתוי בלתי רגיש בעליל החליט עורך בויקיפדיה לפעול במטרה למחוק את הערך חווקה פולמן-רבן מהאנציקלופדיה החופשית. זה קרה כשלושה שבועות אחרי מותה של האישה שבתקופת השואה היתה לוחמת גטאות בפולין, אסירה באושוויץ בירקנאו וברוונסבריק ואחרי המלחמה נמנתה עם מייסדי ומייסדות קיבוץ לוחמי הגטאות, היתה מורה ומחנכת וממקימי המוזיאון שם. בראש הערך הוסיף תבנית לפיה "חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו" ואם בתוך שבוע "לא תובָּע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי ויקיפד/ית עםזכות הצבעה, הערך יימחק".

הערך בוויקיפדיה על חווקה פולמן רבן. את הערך חווקה פולמן רבן בוויקיפדיה כתבה רוני מנט. הערך חווקה פולמן רבן היה מועמד לדיון חשיבות בוויקיפדיה מפני שהיו פעילים בקהילת ויקיפדיה שלא חשבו שהערך עליה הוא חשוב מספיק

כמקובל, הציג העורך בדף השיחה של הערך את נימוקיו, וכך כתב: "לא שמעתי עליה מעודי. אם מתייחסים לעברה הצבאי – לחייל זוטר לא מגיע ערך מעצם היותו חייל. לא ראיתי בערך שכתוב שהיא היתה בעלת תפקיד בכיר כלשהו. נראה לי שהיא לא עומדת ברף המינימלי הקבוע אצלנו ואני חושב שעדיף לנו בלי הערך אודותיה".

להמשיך לקרוא