השם פיינברג מוכר וידוע בהיסטוריה של ארץ-ישראל בדרך כלל בזכות הגברים במשפחה: ראש וראשון הוא אבשלום פיינברג, לוחם ניל"י שנפל בסיני ובכיסו גלעין תמר שצמח והיה לדקל רב-ענפים. צעיר זה, בן המושבה חדרה, שכפי שלימדה אותנו דבורה עומר בספר "שרה גיבורת ניל"י", שבה את ליבותיהן של האחיות לבית אהרנסון מזכרון יעקב. אחד ממכתבי האהבה שכתב לרבקה אהרנסון הוא הבלדה על אלף נשיקות. למשפחת פיינברג קשורים שמות ידועים אחרים בהיסטוריה של הארץ, ביניהם ישראל בלקינד, מראשי הביל"ויים וממייסדי המושבה גדרה, שהיה הדוד של שושנה, אבשלום וצילה פיינברג, ובן הדוד נעמן בלקינד, לוחם ניל"י שנתלה בדמשק.
צילה פיינברג (שוהם) נולדה בשנת 1894 ביפו, אחות צעירה לשושנה, שהיתה מבוגרת ממנה בשבע שנים בערך, ולאבשלום המיתולוגי, שהיה מבוגר ממנה בחמש שנים. היא למדה בגן הילדים ובבית הספר העממי העברי הראשון במושבה ראשון לציון, והיתה קרובה מאוד לדודתה, אולגה חנקין, מיילדת שידועה כרגע בעיקר כאשתו של מי שמכונה "גואל האדמות", יהושע חנקין. צילה פיינברג היתה האחיינית האהובה על דודה זו, וספגה ממנה את השקפותיה הפמיניסטיות. להמשיך לקרוא