מלון זלצר או "הזלצרית" היו שניים מכינוייו של מקום ידוע במושבה רחובות בראשית המאה העשרים, אליו באו אנשי העלייה השנייה, ביניהם א"ד גורדון ורחל המשוררת (בלובשטיין), לאכול ולפעמים גם ללון. המקום של פייגֵה זלצר, כך סופר, "היה כעין כלבא שבוע"; גם מי שלא היה כסף בכיסו לא יצא משם רעב.

פייגה זלצר 1952-1854

על גב התמונה שנתנה לו רחל ביהם, חברת "חזית הנוער הציוני" בגטו לודז', רשם מנחם (מֶנֶק) הרטל (הייטלר), את מספר הקרון 3025, והתאריך: 16 באוגוסט 1944. היה זה כשהועלתה לרכבת בגטו לודז' ויצאה למשימה: לברר לאן נוסעות הרכבות שיצאו מהגטו וחזרו ריקות.

רחל ביהם / מנדל גרוסמן, ארכיון בית לוחמי הגטאות

על פתק שהטמינה במקום מוסכם היא רשמה את שמות התחנות בדרך, עד התחנה הסופית שהיתה אושוויץ, וחתמה: חזק ואמץ. היא לא חזרה. הפתק הגיע ליעדו. אחרי שנים סיפר הרטל: "אחרי עיון במפה ידענו את הכיוון, אבל משמעותו הנוראה לא עלתה על דעתנו". להמשיך לקרוא ←

מרים רוטבלט והחניכות בבית היתומות בוורשה, 1940 / ארכיון בית לוחמי הגטאות

"לו בחורה זו היתה בריאה, חשבתי בלבי, איזו תועלת יכולה היתה להביא לתנועה", כתב אחד מהם. מהסיפורים עליה ברור שעל אף המוגבלות הפיזית, רסקין הביאה גם הביאה להם תועלת. זאת לא רק מפני שתחת מיטתה נחפר מחסן נשק ולא רק מפני שהתנדבה להשתתף בפיגוע התאבדות של מחתרת יהודית זו, אלא בעיקר בשל אישיותה המיוחדת. להמשיך לקרוא ←

כמו סרטונים אחרים מטעם ממשלת ישראל, גם הסרטון הזה רווי סטריאוטיפים. להמשיך לקרוא ←

טשרנה רייס, חוקרת עולם הצמחים, היתה אחת הפרופסוריות הראשונות באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהגיעה לארץ כבר היתה חוקרת ומרצה בעלת ניסיון בנושא פטריות ואצות. היא נולדה בוויניציה, היום באוקראינה, לרחל ושמואל רייס. אחרי סיום הגימנסיה למדה באוניברסיטה בז'נווה, בת 25, קיבלה תואר דוקטור למדעי הטבע, על מחקר בתחום האלגולוגיה (חקר אצות) הניסיונית, בהדרכתו של הבוטניקאי וחוקר האצות השוויצרי פרופ' רוברט שודא. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה וניהלה בית ספר לילדי פליטים בעיר חוטין בברסביה. אחרי המלחמה החלה בקריירה אקדמית באוניברסיטה באודסה.

ב-1921 עברה לאוניברסיטת בוקרשט, שם הדריכה וחקרה במשך שמונה שנים הדריכה תלמידים בפקולטה וניהלה סיורים בוטניים בהם הכירו התלמידים את הצמחים. לאור העלייה במספר התלמידים העמידה האוניברסיטה לרשותה שני עוזרים, שסייעו לה בעבודות מעשיות וביצעו מחקרים בהדרכתה. בראשית שנות השלושים לימדה בשיעורי קיץ באוניברסיטה קלרמונט פרנד שבצרפת, בה הדריכה תלמידי מחקר ומורים. באביב 1934 הגיעה לירושלים. להמשיך לקרוא ←

פעם, אחד במאי היה יום הפועלים או חג הפועלים, ושמונה במרץ היה יום הפועלת. היום, אחד במאי הוא בעיקר יום בחירה במקומות עבודה, הד בלוח השנה לימים אחרים בשוק העבודה בישראל ושמונה במרץ הוא בעיקר יום של מבצעים והנחות למוצרי טיפוח והלבשה. בגיליונות חודש מרץ של "דבר הפועלת", ביטאון תנועת הפועלות, ארגון נשים שקם בארץ בשנת 1921, מועדים אלה היו הזדמנות לכינוס חברות ופרסום מאמרים על נשים בציונות הסוציאליסטית וחשיבותה של תנועת הפועלות במאבק לשוויון. אחת החברות שנשאו דברים בעל פה ובכתב היתה ליליה בסביץ. 

ישיבת מערכת דבר הפועלת, משמאל: ליליה בסביץ

היא לא נמנית עם הידועות בקרב מנהיגות תנועת הפועלות או חברות מערכת "דבר הפועלת": היא לא היתה חברת כנסת ולא היתה קשורה בקשרי נישואין לדמות ידועה. גם תוצאות החיפוש אחריה בגוגל מועטות. להמשיך לקרוא ←

פורסם בעיתון הארץ

השבוע ימלאו 75 שנה למרד גטו ורשה, שפרץ ב-19 באפריל 1943 והיה לסמל הגבורה היהודית בתקופת השואה. זה היה מאבק מאורגן של צעירים וצעירות בתנועות שונות, שחברו לארגוני מחתרת, שהיו להם כמשפחה. נשים מילאו תפקידים שונים במחתרות אלו, המרכזי שבהם הוא תפקיד ה"קשרית". בציבור בישראל, בוודאי בקרב בוגרי ובוגרות שירות צבאי, תפקיד הקישור נתפש כתומך לחימה, כוח עזר, בעל פרופיל נמוך. אך במחתרות בגטאות היתה זו לוחמה בקו הראשון.