פורסם בכתב העת גילוי דעת
לפני שהחליטה לנסוע לארץ ישראל, ביקשה רוזה כהן את עצתו של ברל כצנלסון, מכר רחוק שלה וידיד של משפחתה. מכתב התשובה שקיבלה מכצנלסון, איש העלייה השנייה, מנהיג ציוני ומענקי הרוח של תנועת העבודה, לא סיפק אותה. במקום לתאר נכוחה את המצב, סיפר לה כצנלסון על הארץ כפי שחווה אותה מנקודת מבטו. היא פנתה אליו מתוך הנחה שלא יספר לה סיפורים, אלא ישיב בכנות לשאלה קונקרטית: "האם יכולה אישה כמוני להסתדר שם מבחינה חומרית?".
בהתקרבה לגיל שלושים, הייתה חייבת לעזוב את מולדתה האדומה. על הפרק היו אמריקה, שוודיה וארץ ישראל. אחרי שתחליט, קבעה ואולי ידעה, לא תהיה דרך חזרה. לבסוף, היא הכריעה בעד הארץ. בנובמבר 1919 עלתה על האונייה "רוסלאן", "המייפלאואר הציונית", ובשנים הבאות עבדה ופעלה בקבוצת כנרת, בירושלים, ובעיקר בחיפה ובתל אביב, עד מותה בנובמבר 1937.
בספרה החשוב, רוזה: מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין, המתחקה אחרי קורות חייה ופועלה של המהפכנית והמנהיגה רוזה כהן, מגלה חוקרת ההיסטוריה הציונית נורית כהן כי מכתב זה הוא מסמך מפתח, ולא רק מפני שהוא היחיד, פחות או יותר, פרי עטה שנשמר. להמשיך לקרוא
