בוויקיפדיה יש ערך לאלכסנדר זייד, ערך לגיורא זייד, ערך ליוחנן זייד וערך ליפתח זייד, יש גם ערך בשם אנדרטת אלכסנדר זייד, ולכל אלה יש גם קטגוריה של ערכים: משפחת זייד. ציפורה זייד נזכרת בכל הערכים האלה, בתור אשתו-של או בתור אימא-של. עד עתה, בוויקיפדיה לא היה לה ערך בזכות עצמה. זה סמלי וגם עצוב: האישה שהקדישה כמעט מחצית משנות חייה להנצחת האיש שהיה לסמל השומר העברי העשוי ללא חת, האיש שהיה בן זוגה, חברהּ לחיים ולנשק ואב ארבעת ילדיה, נעדרת. ומה שהיא עשתה!

ציפורה זייד, אשת העלייה שנייה, היתה חברה בארגון השומר ומייסדיו, לוחמת לקידום השוויון בין נשים לגברים בפלשתינה-א"י, בעיקר במרחבים בהם פעלה בעצמה, עבודת האדמה והשמירה העברית. היא נולדה ב-1892 בווילנה, בת חמישית לשבעת ילדיהם של שושנה רייזל ומנחם בקר. בשנת 1907 עלתה ארצה עם אחותה קיילה, לימים קיילה גלעדי. ההחלטה לעלות לארץ היתה כנראה ספונטנית: האחות רבקה, שהתכוננה לעלות, החליטה להישאר. ציפורה החליטה להשתמש בכרטיס הנסיעה. הרי תמיד תוכל לשוב הביתה. כשפגשה בארץ-ישראל את אלכסנדר זייד,, ונשארה. להמשיך לקרוא ←

ההודעה הראשונה ששלחה אליי שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים הגיעה לפני כמעט שנה. דבר פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה הגיע אליה, והיא מבקשת להציע לסטודנטיות לכתוב במסגרתו על אישה שבשנות הארבעים של המאה הקודמת יצאה למשימה נועזת. מלכה רופא, כתבה, נולדה באודסה. כשהיתה בת שבע בערך, בחרה משפחתה לעלות ארצה. האב מת בדרך. האם הגיעה ארצה עם הבת מלכה והבן ברוך, לימים חבר קיבוץ גבע. כעבור עשר שנים מתה האם, והנערה התאכסנה אצל קרובים וידידים. אחר כך יצאה להכשרה, וחברה לקבוצה שהקימה קיבוץ בעמק בית שאן. עד כאן, סיפורה דומה לסיפורים של צעירים וצעירות אחרים בני הזמן, כמעט שגרתי. אך אחד מפרקי חייה של מלכה רופא הוא סיפור שמרכיביו יכולים לשמש בסיס לסרט הרפתקאות. 

מלכה רופא 1996-1915

בתחילת שנות הארבעים יצאה מלכה רופא למשימה חשאית בעיראק. להמשיך לקרוא ←

כמה בדיוק השתכרה גל גדות על עבודתה בשובר הקופות וונדר וומן? אמנם המספרים העצומים מצליחים לבלבל אותנו, אך הפער בין השכר של אשה לשכר של גבר בהוליווד עדיין ברור. זה ניכר גם בשוק העבודה בישראל בדרג הניהול וגם בקרב עובדות זוטרות. השאלה הגדולה בדבר המקורות לפער בשכר, במיוחד כאשר מדובר על שכר שווה לעבודה שווה לחלוטין, היא שאלה שאת התשובות שלה אנחנו צריכות לחפש גם אצלנו, הנשים: לא תמיד נוח לנו להשלים עם העובדה שבעצם עובדים עלינו, לא תמיד נוח לנו לעמוד על שלנו, לא כל שכן לבקש ואפילו לדרוש את מה שמגיע לנו. גם לפני כמעט מאה שנה נשים בארץ השתכרו פחות מגברים על עבודה שווה לחלוטין. מה הן עשו? קחו לדוגמה את יוכבד בת-רחל.

גל גדות

הבחירה באליס מילר להדלקת משואה בחג העצמאות ה-67 שיעמוד השנה בסימן פריצת דרך היא בחירה ראויה, וכך גם ההקפדה של הוועדה לסמלים וטקסים על שוויון בין מספר הנשים שנבחרו השנה להדליק משואה למספר הגברים. בחירות אלו מעוררות בצדק התרוממות רוח בקרב הציבור שמזדהה עם הרעיונות הפמיניסטיים וממלאות גאווה ישראלית גם את לב הציבור שלא. תחושות אלו לא משכיחות את הדרך רצופת הביזיונות שהיה על אליס מילר לשאת כמייצגת הנשים שלא מוכנות לשתוק כשמפלים אותן על בסיס מין, ועוד מפיו של נשיא המדינה ששלח אותה לסרוג גרביים. אך תחושות אלו עלולות לדחוק מהתודעה את הנסיגה שחלה במקומן של נשים בהיסטוריה של שירות האוויר הישראלי, שבראשיתו כנראה לא נמצאו בו מספיק גברים שיחסמו את דרכן למעלה וידחקו את רגלי אלו שכבר המריאו.

השבוע מלאו 70 שנה למותה של פרטיזנית יהודייה מבולגריה ושמה מתי רובנובה. היא נולדה בסופיה ביולי 1925 למואיז רובנוב ושרה לבית אבישי, ולמדה בגימנסיה בעיר. בגיל צעיר החלה להשתתף בפעילויות של המפלגה הקומוניסטית, כחניכה ואחר כך כמדריכה וכפעילה שגייסה צעירים לשורות התנועה. טרם מלחמת העולם השנייה הם עסקו בעיקר בהפצה חשאית של הרעיון הקומוניסטי. 

רבקה קופר (ליבסקינד) נולדה ב-15 ביוני 1921 בעיר ז'שוב שבפולין, בת בכורה להדסה וחיים, אחות גדולה למנק. אז קראו לה וושקה שפינר. כשהיתה כבת 14 עברה המשפחה לגור בקרקוב. היא הצטרפה לתנועת הנוער הציונית "עקיבא" ולמדה בגימנסיה העברית. כשהיתה בת 17 היתה למזכירת הקן. היא רצתה ללמוד רפואה. ראש התנועה בקרקוב, דולק (אהרן) ליבסקינד, ביקש ממנה למלא את תפקיד מזכיר התנועה בוורשה.

רבקה ודולק ליבסקינד, 1940 / כל התמונות מארכיון בית לוחמי הגטאות

כנראה אז הנצה האהבה: בינואר 1939 התארסו ובסוף אותה שנה נישאו. היא היתה אז כבת 19. הוא היה מבוגר ממנה בשש שנים. אלה כבר היו ימי המלחמה. החברים והחברות התרכזו בפעילות חינוכית. היא היתה אחראית על החוג לתנ"ך.  להמשיך לקרוא ←

פורסם בעיתון הארץ

הלה (בת שבע) שיפר-רופאייזן נולדה ב-7 ביוני 1921 בקראקוב. כשהיתה כבת עשר מתה אמה, והיא עברה לגור בבית סבתא, שם קיבלה חינוך דתי אדוק. כשהיתה כבת 17 הצטרפה לתנועת הנוער "עקיבא". בתקופת השואה היתה חברת הארגון היהודי הלוחם והשתתפה במרד גטו ורשה. 

הלה שיפר-רופאייזן מעידה במשפט אייכמן

בזכות המראה הארי שלה נעה בדרכים בזהות בדויה, כשהיא מצוידת בתעודות מזויפות. כקשרית במחתרת העבירה כספים ותעודות והבריחה כלי נשק, אותם נהגה להסתיר בחגורת בטן, בתיק הנסיעות ובתיק כביסה מלוכלכת. להמשיך לקרוא ←