ההודעה הראשונה ששלחה אליי שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים הגיעה לפני כמעט שנה. דבר פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה הגיע אליה, והיא מבקשת להציע לסטודנטיות לכתוב במסגרתו על אישה שבשנות הארבעים של המאה הקודמת יצאה למשימה נועזת. מלכה רופא, כתבה, נולדה באודסה. כשהיתה בת שבע בערך, בחרה משפחתה לעלות ארצה. האב מת בדרך. האם הגיעה ארצה עם הבת מלכה והבן ברוך, לימים חבר קיבוץ גבע. כעבור עשר שנים מתה האם, והנערה התאכסנה אצל קרובים וידידים. אחר כך יצאה להכשרה, וחברה לקבוצה שהקימה קיבוץ בעמק בית שאן. עד כאן, סיפורה דומה לסיפורים של צעירים וצעירות אחרים בני הזמן, כמעט שגרתי. אך אחד מפרקי חייה של מלכה רופא הוא סיפור שמרכיביו יכולים לשמש בסיס לסרט הרפתקאות.
מלכה רופא 1996-1915
בתחילת שנות הארבעים יצאה מלכה רופא למשימה חשאית בעיראק. במסעה חצתה את עבר הירדן כאשר היא מחופשת לחייל בריטי, מוסווית בשיירת מכוניות עם גברים אנגלים, שרק אחד מהם ידע את האמת. שולה לויטל חשבה שכבר מזמן הגיע הזמן שיכירו את סיפור פועלה.
כשבגרה, למדה מלכה רופא בסמינר לוינסקי. במקביל התגייסה לארגון ההגנה ושירתה בתפקידי קישור. ב-1935, והיא בת עשרים, הצטרפה להכשרה בקיבוץ נען. אחר כך נמנתה עם מייסדי קיבוץ מעוז חיים, שעלה על הקרקע ב-6 ביולי 1937 כיישוב חומה ומגדל. בקיבוץ היא עבדה במטבח, ובמקביל הצטרפה לקבוצה של אתתים, שהעבירו מסרים באופן חשאי.
בתחילת שנות הארבעים השתתפה בקורס אלחוט מורס, במטרה להקים תחנת מורס במחתרת, למקרה שצבא גרמניה הנאצית יגיע לפלשתינה-א"י. היא סיימה את הקורס, חזרה לקיבוץ, הקימה בו תחנת אלחוט של הרשת הארצית של ההגנה ופיקדה עליה, ב-1943 יצאה לסמינר בקיבוץ המאוחד. אז נמסר לה כי היא מועמדת לתפקיד שליחה לעיראק. המטרה העיקרית היתה להקים בבגדד תחנת אלחוט שתקיים קשר עם אנשי המוסד לעלייה ב' שנמצאו בארץ-ישראל.
לדרכה יצאה כשהיא מחופשת לחייל בריטי, עם פנקס תשלומים ותעודת חייל. הלילה הראשון במסווה, לקראת מעבר הגבול, עבר בקיבוץ בית הערבה. איש ממכריה לא זיהה אותה. בחלקו הראשון של מסעה הסתתרה בתא המטען של המשאית. שכנה לתא היה כלב זאב ענק, שהרתיע את כל מי שניסה לבדוק מה יש בפנים. אחר כך חברו לשמחה כהן, שליחה לעיראק ובת זוגו של עזרא כדורי, מראשוני המחתרת הציונית שם וחבר מעוז חיים. אז פשטה את מדי החייל הבריטי והפכה לאישה רעולת פנים.
בבגדד כונתה "רשל". היא התאכסנה אצל משפחת סחייק, משפחה יהודייה ציונית, שקיבלה אותה בחום. בחודשים הראשונים לשהותה למדה ערבית ואימצה את קוד הלבוש המקומי, בליווי צמוד של השליחה שמחה כהן. לצד משימת ההקמה של תחנת האלחוט בבגדד, פעלה במסגרת התנועה החלוצית להכשרה לעלייה לארץ. הקמת התחנה לא עברה ללא תקלות. בין היתר התעוררו חשדות השלטונות בדבר "הפולנייה המוזרה בבגדד".
החשדות גברו, והיא עברה לגור בבית משפחת בבאי, משפחה יהודייה וציונית גם היא, שקיבלה לביתה שליחים ושליחות שהגיעו לעיראק. לימים עלתה משפחה זו לארץ. בתה של מטילדה שפר (בבאי) היא הציירת דליה ברנשטיין, שגם גדלה והתחנכה בקיבוץ מעוז חיים.
אחרי תשעה חודשים הצליחה במשימה. "הוקדם הגשר האלחוטי בין נהרות בבל לבין המוסד לעלייה ב' בתל אביב", כתב יהודה אטלס בספרו עד עמוד התלייה: עלילות המחתרת בעיראק (הוצאת מערכות, 1989), קו הקשר ששימש להעברת מידע בין החברים והחברות פעל כשורה. מלכה רופא הוברחה חזרה לארץ. בתחילה חשבו שתסתתר בארגז, לבסוף הגיעה ארצה בזהות שאולה.
כאן שירתה כמדריכת אלחוט ושידרה מתחנת האלחוט של ההגנה בתל אביב שעמדה בקשר עם יוון, איטליה וצרפת, משם יצאו לדרכן אניות מעפילים. בפברואר 1946 נשלחה למרסיי שבצרפת והפעילה שם את תחנת האלחוט. היא חזרה לארץ על סיפון אניית מעפילים "יגור" שגורשה לקפריסין. במחנה בקפריסין הפעילה בית תינוקות. לאחר מספר חודשים הצליחה לברוח לארץ כשהיא מחופשת לאחות, יחד עם חברתה לפלמ"ח ולאלחוט, איה פינקרפלד.
ב-10 באוקטובר 2015 ימלאו מאה שנה להולדתה של מלכה רופא. מילים כמו איתות, מסר, אלחוט וקשר קיבלו משמעויות נוספות. בדומה להיום, קשר מבוסס טכנולוגיה ענה על צורך קיומי. כמו היום, הטכנולוגיה הלכה והתפתחה כדי לשפר ולשכלל את הקשר. גם הסיפור של מלכה רופא מוכיח, שנשים יכולות לעשות את זה מצוין. היא היתה אתתית ואלחוטאית. לו נולדה בסוף המאה העשרים ולא בתחילתה, אולי היתה דמות מפתח בתעשיית ההייטק.
אחרי הקמת המדינה ופירוק הפלמ"ח חזרה לקיבוץ מעוז חיים. לא נולדו לה ילדים. ב-1996 נפטרה. משפחתו של אלוף יצחק ("חקה") חופי, איש הפלמ"ח ולימים ראש המוסד, היתה לה כמשפחה. לה ולו היו סבים משותפים. סיפורי החיים שלהם מצטלבים: שניהם נולדו באודסה, שניהם היו חברי ההכשרה הצעירה בקיבוץ מעוז חיים, שניהם היו אנשי פלמ"ח. הוא הלך לעולמו בשנה שעברה. שמו מוכר וידוע.
עד לא מזמן, תוצאות החיפוש בגוגל אחרי מלכה רופא היו מועטות. העיקרית שבהן הובילה לאתר הפלמ"ח, בו מופיעים תולדות חייה בקיצור, כמקובל בו. גם חיפושים בגוגל אחרי נשים בפלמ"ח או שליחים בעיראק לא הובילו לשמה. פרשת השליחות לעיראק מתועדת גם בספרו של יהודה אטלס על המחתרת שלמה הלל, ח"כ ויו"ר הכנסת לשעבר ושליח לעיראק, הכיר את סיפורה.
שתי הסטודנטיות שלקחו על עצמן את משימת כתיבת הערך עליה יצרו קשר עם שולה לויטל, איתרו מקורות מידע וקיבצו את הפרטים לסיפור חייה ופועלה. עכשיו, מי שיחפשו בגוגל ובוודאי באנציקלופדיה החופשית חומר בנושאים כמו פלמ"ח, העפלה, גדעונים ובוודאי המחתרת הציונית בעיראק, יוכלו להגיע לשמה וסיפורה בערך מלכה רופא.
תודה לשולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים