אמנם בדיקת בחינה מהירה מבדיקת עבודה, אבל בדיקת בחינות משעממת פי אלף.כתמיד שמחתי כשביקש אחד מהם להקדיש את החיבור לסיפור האישי של סבתא שלו, ניצולת אושוויץ. לא היה מפתיע לגלות שלא מעטים בחרו לכתוב חיבור בעקבות קטע מיומנה של נערה. אחרי הכול, אנה פראנק, היא היא היוצרת והגיבורה של הספר הידוע ביותר על השואה, והנה הזדמנות לחזור אליו או לקרוא בו לראשונה. שלושה סטודנטים בחרו בקטע מיומן אחר.

בתיה טמקין-ברמן 1907–1953

בתקופת השואה היתה פלה שפשיק, חברת בית"ר בוורשה שגם נולדה בעיר, קשרית הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) תחת פיקודו של פאוול פרנקל בפולין. היא השתתפה במרד גטו ורשה ולקחה חלק במאבקם הנואש של חברי וחברות המחתרת שלה בכיכר מורנובסקה. אחרי שנתפסה היתה אסירה במיידאנק ואחרי כן באושוויץ והשתתפה בצעדת המוות. לארץ הגיעה ב-1946 באופן בלתי לגאלי. על האונייה הכירה את אריה פינקלשטיין. אחרי שנה הם נישאו. הנוסעים נעצרו במחנה עתלית. אחר כך היתה חברה באצ"ל ובתנועת חרות.הם גרו תקופה קצרה בחולון. היא זכרה שמישהו מנציגי העירייה פנה אליה והציע לה להסיר את המספר מהזרוע. אחר כך התיישבו במושב נורדיה שבשרון.

בדצמבר 2004 שוחחתי עם פלה בביתה במושב נורדיה. הקשר בינינו נוצר בעקבות יוזמה של משה ארנס לשחזר את דיוקנו של מפקד אצ"י פאוול פרנקל, שאף תמונה שלו לא נשמרה, באמצעות מומחה קלסתרונים. פלה פינקלשטיין נמנתה עם פקודיו של פרנקל, וגם הפעם נקראה למשימה. הפעם היה זה כדי לשחזר את תווי פניו של האיש.בפגישתנו סיפרה לי על פועלה במחתרת בתקופת השואה. להמשיך לקרוא ←

פורסם בהארץ, מוסף ספרים

הספר הילדה של דודה לולה  מאת תרצה דביר הוא סיפור שואה שגיבורותיו הראשיות הן אם ובת, ומרבית הנפשות הפועלות בו הן נשים – צעירות ומבוגרות, בנות משפחה, חברות לרגע ואחיות לדרך. למראית עין, זהו סיפור כמעט בנאלי על ילדה המיטלטלת בין מחבוא אחד למשנהו ומתמודדת עם מעברים תכופים ומטילי אימה, שצירו הוא פרידתה מאימא. ראשיתו בעיר טַרְנוֹבְּזֶ'ג שבפולין ואחר כך בטַרְנוֹפוֹל, בואך העיר הגדולה לבוּב והלאה לעיירה דוֹלִינָה וממנה לחווה הסמוכה ובחזרה, משם לוורוצלב ולבסוף, דרך מחנה עקורים, לנמל חיפה ולקיבוץ.

למראית עין, זהו סיפור קלאסי על אם המטלטלת את עצמה ואת בתה בין מחבוא אחד למשנהו ומתמודדת עם מעברים תכופים ומטילי אימה, שצירו הוא פרידתה מהבת. להמשיך לקרוא ←