ארכיון תגיות: הארץ דעות

הארץ דעות

עיתון הארץ הוא כנראה העיתון הותיק ביותר בישראל. הארץ נוסד השנת 1918 על ידי יצחק לייב גולדברג. העיתון הזה הוא עיתון פעיל הכולל חלקים שונים כמו תחום התרבות או הארץ דעות. במשך השנים עיתון הארץ הציג את עצמו כעיתון שהוא לא משויך למפלגה כלשהי אלא מחויב לקוראים שלו. בפועל העיתון היה משויך למפלגה הפרוגרסיבית ולימין המתון בישראל. עורך הארץ הוותיק היה גרשום שוקן. בזמן שמילא את התפקיד של העורך הוא היה גם חבר כנסת.

בעשורים האחרונים הארץ לא משויך למפלגה מסוימת. אבל העיתון מזוהה עם השמאל בישראל. היום "הארץ" נמנה על העיתונים הבודדים אשר לא היו משויכים באופן מפורש למפלגה כלשהי, ועדיין בהארץ תמצאו לא מעט התייחסות למצב ודעות המקושרות למפלגות השמאל, שמופיעות בחלקן בהארץ דעות. הארץ דעות מופיע גם בעיתון המודפס וגם באתר של הארץ באינטרנט. מדור דעות של הארץ מופיע גם בדיגיטל ובאפליקציה הארץ.

ויקיפדיה מדירה לא רק נשים מזרחיות

פורסם בעיתון הארץ

התחרות נושאת הפרסים "נשים יוצרות ערך" לכתיבת ערכים על נשים בויקיפדיה של עמותת ויקימדיה ישראל וארגון ויצ"ו היא דוגמה לפעילות פמיניסטית שביסודה העלאת מודעות למידת חשיבותם של ערכים על נשים באנציקלופדיה החופשית בעברית. מטרותיה להרחיב את הערכים העוסקים בנשים ישראליות ו/או יהודיות בולטות בתחומי עשייה מגוונים, ולהרחיב את מעגל הכותבות והכותבים בוויקיפדיה העברית.

מרים בָּרָץ (אוסטרובסקי) (1889 – 1970) הייתה מראשוני דגניה א' ומייסדת הרפת בקיבוץ. הייתה אשתו של יוסף ברץ.

מרים ברץ ברפת. התמונה מוויקיפדיה, המקור: אלבום קיבוץ דגניה א

הנפקדות של מזרחיות מרשימת הערכים על נשים המוצעת במסגרת התחרות, עליה הצביעה רויטל מדר ("דגל שחור", גלריה, הארץ), אינה צריכה להפתיע. להמשיך לקרוא

תרגיל מסוכן בהוראת השואה

פורסם בעיתון הארץ

שנה לאחר הודעת שר החינוך, הרב שי פירון, על החלת תכנית מחייבת להוראת השואה במערכת החינוך בכל שכבות הגיל, מתקבל הרושם, שהמדיניות החדשה מקדמת לא רק יוזמות ברוכות המעודדות לימוד אמיתי של הנושא, אלא גם פעילות חינוכית שתוצאותיה הרסניות. פעילות כזאת מתוארת במאמר "פעילות מתמטית קצרה, להמחשת עוצמת השואהמאת מרצה ומורה למתמטיקה, שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת מספר חזק 2000 שעליו אמונים משרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, המרכז הישראלי לחינוך מדעי וטכנולוגי ומכללת בית ברל.

ק.צטניק מעיד במשפט אייכמן

מאמר מציגה הכותבת פעילות שיזמה ושהיא מעבירה בכל הכיתות שבהן היא מלמדת, מבית הספר היסודי ואילך. עיקר הפעילות הוא ניסיון להמחיש לתלמידים ולתלמידות את המשמעות של הזוועות שהתרחשו בתקופת השואה על ידי המחשה של משמעות המספר  .6,000,000

להמשיך לקרוא

מה הבעיה עם ווטסאפ אמהות?

פורסם בעיתון הארץ

גם הפרסומת שמשודרת עכשיו לתרכובת מזון לתינוקות, שמככבות בה אמהות מפונפנות, משקפת את המציאות. קבוצת ווטסאפ "גן מיכל" מקבלת דיווח מהשטח: אחת שחשבה שהיא יודעת, מעדכנת על רכיב לא רצוי בתחליף חלב לתינוקות. אמנם הרכיבים בתחליפי החלב, כפי שלמדנו מפרשת רמדיה, הם בבחינת דיני נפשות, אך מהפרסומת מתקבל הרושם שאפשר להירגע. אף אחת מהנשים, בין שהיא בישיבה במשרד או על הספסל בגינה, אינה משנה את סדר היום. 

לפרסומת המקורית באתר המזבלה

הלאה משרד הבריאות, תחי הסמכות האימהית, המניחה שהאחריות על ההזנה היא התפקיד הבלעדי של האישה. שיאה בשוס המסיים, כשגבר מבוהל מגלה שצירפו אותו לקבוצה הזו בטעות. מי פה אמרה הדרה?

להמשיך לקרוא

חיתול ג'ינס כמשל למצב האומה

פורסם בעיתון הארץ

הפרסומות לחיתול ג'ינס של אחת החברות הגדולות במשק הישראלי אינן מביאות עמן משהו שלא ראינו בפרסומות אחרות. לא מדובר על מכנסי ג'ינס בגזרת שק המכונה גם גזרת חיתול, אלא על חיתולים חד-פעמיים בצבע ג'ינס משופשף, עם כיס, כפתורים ותווית, המשווקים לכבוד הקיץ במהדורה מוגבלת. אתר האינטרנט של החברה מלמד שישראל היא המדינה הראשונה בעולם שזיהתה את החיבור בין חיתול לבין עולם האופנה. 

חיתול ג'ינס האגיס

גם פה הבנים מגניבים והבנות מתוקות, אבל לא זה הסיפור / הפרסומת

גם בפרסומות אלו כמעט כל הדוגמנים והדוגמניות הרכים בשנים הם בהירי עור ושיער ומאוד חמודים. גם בהן המציאות היא מדומה ורוויית סטריאוטיפים. גם כאן ישנה אבחנה ברורה בין בנים לבין הבנות. גם זו פרסומת שמעצבנת גם את אלה שיש להם חוש הומור וגם את אלו שאין להן חוש הומור. החידוש הוא במקומן של ההפרשות במסגרת המוצר החדש. וזה מסריח בדיוק כמו שזה נשמע.

להמשיך לקרוא

גיבורת השואה הלה שיפר-רופאייזן

פורסם בעיתון הארץ

הלה (בת שבע) שיפר-רופאייזן נולדה ב-7 ביוני 1921 בקראקוב. כשהיתה כבת עשר מתה אמה, והיא עברה לגור בבית סבתא, שם קיבלה חינוך דתי אדוק. כשהיתה כבת 17 הצטרפה לתנועת הנוער "עקיבא". בתקופת השואה היתה חברת הארגון היהודי הלוחם והשתתפה במרד גטו ורשה. 

הלה שיפר-רופאייזן מעידה במשפט אייכמן

בזכות המראה הארי שלה נעה בדרכים בזהות בדויה, כשהיא מצוידת בתעודות מזויפות. כקשרית במחתרת העבירה כספים ותעודות והבריחה כלי נשק, אותם נהגה להסתיר בחגורת בטן, בתיק הנסיעות ובתיק כביסה מלוכלכת. להמשיך לקרוא

בעקבות הודעת השרה על מדליקות המשואות

פורסם בעיתון הארץ

הסייפא של הודעת השרה לימור לבנת, יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, שנלוותה לפרסום שמותיהן של 14 הנשים שנבחרו להדליק את המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל בערב חג העצמאות ה-66 למדינת ישראל, מעורר אי נוחות. למראית עין, גאווה.גם ברגעי השמחה לא שוכחת מדינת ישראל את המיעוט הגדול ביותר מבחינה מספרית בה, ובערב החג המציין את מניין שנותיההיא בוחרת להעלותאותו על נס ומפנה בעבורו את הבימה המרכזית, רחבת ההר על שם חוזה המדינה בירושלים. בפועל, ומבלי לפגוע בכוונות הטובות, באה השרה לברך ויצאה מצטדקת, כמעט מתנצלת, ובעיקר – מזכירה לכולנו מהו מקומן האמיתי של הנשים בחברה.

הבן של ז'אנט הרצל

"זוהי רשימה מגוונת המייצגת פסיפס ייחודי של החברה הישראלית ונותנת השראה להעצמה נשית", אמרה השרה. להמשיך לקרוא

אם אין חופש ושוויון, בואו ניצור אחווה

פורסם בעיתון הארץ

יום האשה הבינלאומי, החל מדי שנה ב-8 במרץ, הוא לא רק הזדמנות להעלות את המודעות לאי שוויון בין גברים לנשים, אלא גם הזדמנות לנשים לבחון את קידום מעמדן בחברה ולעשות חשבון נפש בתחום זה. בארץ מאז ומתמיד היה זה יום פוליטי. בשנים הראשונות למדינה צוין בתור "יום הפועלת הבינלאומי", נצבע אדום, ותנועת הפועלות הדגישה את מקומן של נשים בחברה הציונית-סוציאליסטית המתהווה. 

כרזת we can do it

בשנים האחרונות, כך מלמד הערך "יום האישה הבינלאומי" בוויקיפדיה העברית, "מוקד החגיגות נע בין ציון של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים", ומתקיים בשני מישורים. להמשיך לקרוא

מה הרגישו הילדים בדרכם לתאי הגזים?

פורסם בעיתון הארץ

היועצים של שר החינוך לא המציאו שום דבר חדש. עוד בשנות החמישים ובעיקר לנוכח משפטו של אדולף אייכמן שנפתח בירושלים באפריל 1961 עסקו אנשי חינוך בשאלה כיצד ללמד על השואה. אמנם יד ושם כבר פעל, אך באותם ימים היה זה מוסד שהקדיש את מירב פועלו לתיעוד ולמחקר. באין תכנית לימודים עשו מורות וגננות הישר בעיניהן. הילד רפי ש"שמע בכיתה א' סיפורים על הצורר שרצח מיליוני 'יהודים מסכנים' בוש שאמו היתה 'אחת מהם'. מסקנתו של הזאטוט, האומר שיש בדעתו להיות רמטכ"ל, היתה שהם פחדנים. בלי לדעת מדוע, חש זרות כלפי אמא ואבא. לראשונה בחייו התברר לו שאביו אינו איש חזק, היכול להרביץ לילדים שיתקיפו אותו". הוא סירב לאחל לאמו לילה טוב לפני שהלך לישון.

הפושע הנאצי אדולף אייכמן / כל התמונות מארכיון בית לוחמי הגטאות

הסיפור הקשה הזה הובא במדור "לאשה ולבית" של הארץ, שעם פתיחת משפט אייכמן הוקדש להיבטים של המשפט הקשורים לילדים ונוער. להמשיך לקרוא

הורים, שברו את המונופול

פורסם בעיתון הארץ

לקראת ראש השנה הכול מצטיידים במתנות לחג: בין ספר לסט כלי בית במבצע אפשר למצוא בחנויות הצעצועים גם משחקים שלא נס ליחם, כמו רמיקוב, דוק, לגו וגם המונופול האלמותי, כזה שגם סבתא וסבא יכולים לזכור. כולם בבחינת שי ראוי לבני ובנות הדור הצעיר, שאולי ירחיקם ולו לשעה קלה מהמסכים. אמנם לפני ששים ושבעים שנה קראו בארץ למונופול "ריכוז" וגם צפת ונהלל היו על המפה, אבל גם היום, כמו בחמישים השנה האחרונות, אפשר לקנות את רחוב הגליל בטבריה ושדרות וייצמן בנתניה, ולרגע אפילו דיזנגוף הוא מה שהיה פעם. 

אי אפשר לקנות את רחוב דיזנגוף. קני אקססוריז, עשי פן ותצחקקי

הולדתו של המשחק בארצות הברית בימי השפל הגדול, ובקרוב ימלאו לו 80. לקראת ראש השנה אפשר למצוא בחנויות הצעצועים והמשחקים בישראל גם את משחק הלוח "מונופול בוטיק". על האריזה, המעוטרת באיש המונופול המוכר, עטור שפם וחבוש מגבעת, כתוב שזוהי "גרסה שעוד לא ראיתן כמותה" למשחק הקלאסי המוביל בעולם: "נוספו לו כל הדברים שבנות אוהבות: חנויות בוטיק וקניונים!". להמשיך לקרוא

יאללה דנה, קומי

פורסם בעיתון הארץ

באופן לא בלתי סמלי, הכריז שר החינוך הקודם, עכשיו שר הפנים, על הקיצור המדומה של החופש הגדול בימי מחאת האוהלים. הלאה אחד בספטמבר, יחי עשרים ושבעה באוגוסט. אימהות יקרות, החופש הגדול קוצר, וזה גם לטובתכן. לרגע חשבנו שאולי כן: כמו בהריון, גם בחופש הגדול הימים האחרונים הם הקשים ביותר. חם לך, ואת רוצה שזה ייגמר כבר. אבל אין מתנות חינם. ימי החופשה שקוצרו מוחזרים במהלך שנת הלימודים.

תמונה של ילד וילדה ביום הראשון ללימודים בשנת 1980 שהוא כנהוג אחד בספטמבר. התמונה היא מאוסף התצלומים הלאומי, צילם יעקב סער

אחד בספטמבר 1980 / יעקב סער, לע"מ

הימים שמחק גדעון סער מהחופש הגדול מזכירים את תוצאות המלחמה ב-1967. הימים ששוחררו התנחלו על גב ההורים, בעיקר אימהות. גם הם מעלים שאלות בדבר כיבוש שטחים בלוח השנה, שקווי הגבול בין ימי חופש לימי חול שורטטו בו מזמן, על פי הפרקטיקה של המסורת היהודית. להמשיך לקרוא