רחל שלון הייתה אישה פורצת דרך, בראשית הקריירה שלה אף יחידה במינה, ונחשבת למהנדסת הראשונה ביישוב העברי בפלשתינה-א"י. במקצועה הייתה מהנדסת בניין, בטכניון הקימה את התחנה לחקר הבנייה ועמדה בראשה.
רחל שלון עם סטודנטים בטכניון, 1937 / זולטן קלוגר, לע"מ
היא האישה הראשונה בטכניון שהגיעה לדרגת פרופסור, ובמשך השנים כיהנה בין היתר כרקטור. אף שהייתה חלוצה בתחום זה, וכן באקדמיה, ההנצחה שלה, וליתר דיוק: היעדרה, רחוקה מלשקף זאת. להמשיך לקרוא
פורסם בעיתון הארץ
בסוף פברואר 1949, לאחר שהטיל נשיא המדינה חיים ויצמן על דוד בן-גוריון את המשימה להקים ממשלה, פנו חברות "האִגוד לשִווי זכויות נשים בישראל" לבן-גוריון בהצעה להקים משרד לענייני בית ומשפחה שבראשו תעמוד אשה בתפקיד שר. היה זה כחודש אחרי הבחירות לאסיפה המכוננת, שהייתה לכנסת, כאשר מציאות חייהן של נשים בישראל הייתה תלויה בין ההבטחה לשוויון לפי הכרזת העצמאות לבין מימושו. חברות האיגוד ובראשן עורכת הדין תהילה מטמון, ראו בכינונה של ממשלת ישראל הראשונה (עד אז הייתה ממשלה זמנית) שעה היסטורית.
ממשלת ישראל הראשונה, מאי 1949 / הוגו מנדלסון לע"מ
בעיניהן, זו הייתה הזדמנות לעגן את מקומם של הבית והמשפחה בסדרי השלטון הנבחרים ובתוך כך בסדר היום הישראלי. בעיצומו של המו"מ לחלוקת תיקים ומינוי שרים הן ביקשו לקחת בחשבון הקמת משרד שיטפל "בענינים שאולי אינם עומדים ברומו של עולם הפוליטיקה, אבל פתרונם הנאות עלול להוסיף משקל רב ערך ליציבות המדינה ולרִוְחת ושלוָת אזרחיה". להמשיך לקרוא
בדיון מתוקשר של הממשלה בנושא ההקלות על המשק, ביקשה מירי רגב לפתוח מכוני יופי וקוסמטיקה "לרבות הסרת שיער בלייזר" כי הגיעו אליה הרבה פניות בנושא. לצד פתיחת מספרות, אפשר היה לצפות ששרת תרבות או שר חינוך יבקשו להעלות לדיון גם את האפשרות לפתוח ספריות, לרבות הספריות האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה.
מירי רגב בשבוע הספר העברי / קובי גדעון לע"מ
זה לא קרה, כי בדיון בנושא הצלת המשק מקריסה כלכלית הממשלה לא ספרה אותן. אך כבר אז היה צריך לקחת בחשבון פתיחת מוסדות שיש להם גם משמעות חברתית וערכית. להמשיך לקרוא
המורות כעסו על העיתונאית ושדרנית קשת 12 קרן מרציאנו, ובצדק. אמירות כמו שלה, לפיהן מורות צריכות לעבוד מתוך תחושת שליחות ציבורית ולא לדבר על כסף, הן מקוממות.
מורה בכיתה א' בקריית מלאכי / משה פרידן לע"מ
אבל ההיסטוריה של מעמד האישה במקצוע ההוראה במדינת ישראל מלמדת שלא אליה צריך להפנות את הזעם. שורשיו של הזלזול הזה עמוקים מאוד. תחילתם בשנים הראשונות למדינה. להמשיך לקרוא
התהום בין השבחים לצה"ל, מצעד האלופים במיל' באולפני החדשות ושתיקת הפוליטיקאים, לבין כאבה של סבתא מדיר אל־בלח שאיבדה שלושה מנכדיה כשהפציץ צה"ל את בית משפחת סווארכה, מעלה שוב את התהייה מה היה קורה אילו נשים היו מחזיקות בעמדות מפתח. זוהי משאלת לב, המלווה לרוב בהערכה שהכול, או כמעט הכול, היה נראה אחרת.
אוסף הכרוזים באתר הספרייה הלאומית
ביסוד התהייה הזו עומדות התכונות שבאופן מסורתי נקשרות לנשים: חמלה ודאגה, האופן שבו הן רואות את העולם, שאינו מכתיב הייררכיה אלא רשת. עומדת ביסודה גם ההנחה שבזכות האמהוּת נשים מסוגלות לגלות סולידריות, גם אם הן נמצאות משני עברי הגבול. להמשיך לקרוא
ביתת האחיות, שהסתיימה לעת עתה, הציפה את תנאי עבודתן של אחיות במדינת ישראל, ודאי על רקע מצב מערכת הבריאות, אך ספק אם תמנע את המחאה הבאה. כדי לטפל בבעיה צריך להכיר את שורשיה – ואלה מלמדים כי כל עוד אחות נחשב מקצוע נשי טיפוסי, המצב לא ישתנה. מחקרים בנושא נשים בעולם העבודה הראו מזמן שהשתלבות נשים במקצוע מסוים לא פעם הופכת אותו לשווה פחות. במקרה זה, הסיבה נמצאת בניסיונות בראשית ימי המדינה להמריץ צעירות לבחור במקצוע זה באמצעות הצגתו כ"נשי מובהק".
אחות מתלמדת, 1948
פורסם בהארץ
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השואף להתמנות לתפקיד שר המשפטים, לא צריך לעבוד קשה כדי להחיל במדינת ישראל דין תורה. ודאי לא יקשה עליו להחיל הלכות צניעות על נשים – כל שעליו לעשות הוא לרענן הצעת חוק שהעלה חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) על סדר יומה של הכנסת השלישית, בקיץ 1959.
תל אביב, 1950 / האנס פין, לע"מ
עניינה היה הטלת הגבלות על לבושם של אזרחיות המדינה ואזרחיה, או כפי שכינו זאת בקיצור בדיווחי העיתונות, החוק בדבר איסור המחשופים. להמשיך לקרוא
בתחילת חודש מאי 2019 הלכה לעולמה האישה הידועה בתולדות משטרת ישראל בתור מייסדת שירות הנשים. דרכה של נצ"מ נעמי שדמי בשורות המשטרה, אותה החלה בשנת 1961, ופעילותה לקידום מקומן של הנשים בה, רצופה הישגים.
נעמי שדמי, לימים נצ"מ / משטרת ישראל
בה בעת היא משקפת את מקומן של נשים בהיסטוריה של משטרת ישראל מן הכיוון ההפוך, שביסודו אפליה גלויה ומתמשכת שמניין ימיה כמעט כמניין ימי המשטרה. להמשיך לקרוא
החלטת צה"ל לא לשבץ נשים לתפקיד טנקיסטיות לא רק מסיגה את שילובן של נשים בו לאחור, אלא מחזקת עמדה ביחס לייעודן של נשים יהודיות בישראל ולתפקידיהן כאזרחיות המדינה. אף שלוחמות שיריון הוכיחו את יכולותיהן, הן לא תהיינה לוחמות טנקים כי "השלב הבא בהתנסות מחייב גדילה משמעותית בכוח האדם ותשתיות למימוש התהליך".
נשים מפקדות טנק, לפני שבצה"ל החליטו שבעצם לא / אתר צה"ל
קשה להניח שבצה"ל לא יודעים שלהתקדמות לאור הצלחת פיילוט דרושה הגדלה בתשתיות ובמשאבים. על כן קשה שלא להניח שההודעה הזו מחפה על הסבר אחר, שלא נאמר במפורש. אין דבר, מפקד שיריון בכיר התגייס כדי להציג אותו.
פורסם בעיתון הארץ
התשדיר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 משקף את מקומן של נשים במערכת הבחירות ובמדינת ישראל בכלל. נראים בו שני גברים צעירים שיושבים בבית קפה, קוראים עיתון ומודאגים ממצב האומה. שניהם חושבים שצריך לעשות משהו. הגבר שיושב בצד ימין, שקוראים לו מוּש, מניח את העיתון, קם והולך.
הגבר שיושב בצד שמאל נשאר לשבת. מוש מחליט לרוץ לכנסת. הוא נוקש על דלתות ואוסף חתימות, מגייס פעילים ומקים מפלגה, מגיש רשימה ומנסח מצע, לוחץ ידיים באירועים משפחתיים ומגשש אחרי הסכמים עם דתיים. להמשיך לקרוא
