ארכיון תגיות: נשים בפוליטיקה

נשים בפוליטיקה

נשים בפוליטיקה בישראל

נשים בפוליטיקה הארצית ונשים בפוליטיקה המקומית הם נושא מדובר בישראל. עד הכנסת האחרונה ראו גידול בכמות הנשים בפוליטיקה הארצית. בכנסת האחרונה 2022, כיהנו 35 נשים בתור חברות כנסת. גם מספר הנשים בממשלה היה גדול באופן יחסי לשנים קודמות. זה העיד על שינויים שחלו בנושא של נשים בפוליטיקה. העלייה במספר חברות הכנסת ונשים בפוליטיקה הם מהתופעות הפוליטיות הבולטות בשלושת העשורים האחרונים. אחרי הבחירות בנובמבר 2022 התברר שבכנסת הנוכחית מספר חברות הכנסת ירד. הנתונים האלה יכולים להעיד על שינוי במקום של נשים בפוליטיקה בישראל. דיונים על נשים בפוליטיקה כנראה ימשיכו להעסיק אותנו עוד שנים.

גולדה מאיר: זה החדר שלה

אירוע פורמלי מכונן בסיפור חייה של גולדה מאיר שהיה גם אירוע היסטורי חשוב בתולדות מדינת ישראל, כל שכן בהיסטוריה של הנשים בה, הוא הקמת ממשלת ישראל הארבע עשרה, שלראשונה עמדה בראשה אישה. אחרי מותו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, היא הייתה המתאימה ביותר לתפקיד: בשר מבשרה של מפלגת העבודה, שרת העבודה ושרת החוץ, בעלת ניסיון בפוליטיקה מבית ומחוץ. בזיכרונותיה סיפרה גולדה מאיר שהיא מעולם לא תיכננה להגיע לתפקיד הזה ולא הייתה מעוניינת בו במיוחד, ובכל אופן מילאה אותו כמיטב יכולתה. שורשיה של ענווה מעושה זו, מראה פנינה להב בספרה The Only Woman in the Room: Golda Meir and Her Path to Power, היו מגדריים. היה זה ביטוי לצמצום ולהקטנה שהיא טיפחה עד אז וגם אחרי כן, שביסודם הכרת תודה על ההזדמנות לשרת את התנועה, המפלגה, המדינה, מצד אחד, וספקות אם בכוחה לעמוד במשימה, כמעט תוך ביטול עצמי, מצד אחר.

The Only Women in the Room | Pnina Lahav

לרגעים נדמה שגם מי שהייתה מכונה "אשת הברזל" הישראלית סבלה מסימפטום, ולוּ קל שבקלים, של תסמונת המתחזה. להמשיך לקרוא

בעיית הפליטים ומעמד האישה: אזהרה משנת 1949

פורסם בעיתון הארץ

באוגוסט 1949 פירסמה עורכת הדין הפמיניסטית, תהילה מטמון, אזהרה. החזרת הפליטים הפלסטינים תביא לכינונה של מדינת ישראל כמדינת הלכה. היה זה עם תום החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות השכנות, כחצי שנה לאחר הקמת ממשלת ישראל הראשונה בראשות דוד בן־גוריון, שבה כיהנו חמישה שרים מ"חזית דתית מאוחדת", הסיעה השלישית בגודלה בכנסת.

ממשלת ישראל ה-37. כמה כמה? מספר הנשים בממשלה ירד לשפל חדש

במאמרה, "על החזרת הפליטוֹת הערביות", שפורסם ב"האשה במדינה", כתב עת שהיא ערכה והוציאה לאור, הציגה מטמון נימוק להתנגדות להחזרת הפליטים שלא היה ביטחוני, כלכלי או לאומי, אלא מגדרי: להמשיך לקרוא

מה תקוה וינשטוק הייתה אומרת

תקוה וינשטוק 1925 – 2022

במחקרים היסטוריים לרוב אין את הזכות לשוחח עם בנות ובני התקופה, שכמעט תמיד מתו מזמן; מחקר ההיסטוריה הקרובה, יחסית, לפעמים מאפשר זאת. זה מה שהביא אותי אל תקוה וינשטוק, מוותיקות העיתונאיות שהיו כאן, שבמשך עשרות שנים כתבה למעריב, פעם העיתון הנפוץ במדינה. היא אף פעם לא הפסיקה לכתוב. נפגשנו אצלה בבית כדי לשוחח על נשים בישראל בשנים הראשונות למדינה מנקודת מבטה.

תקוה וינשטוק / צילום: דוד הכהן

זה היה לפני שש שנים, היא הייתה אז בת 91. בסוף הפגישה היא גם נתנה לי סיפור. להמשיך לקרוא

אישה אחת ששימשה ממשלה שלמה

בשנת 1954 בא עיתונאי של "הארץ" לשכונת שעריים ברחובות. בחוץ – רחובות צרים ובתים רעועים, עזובה וזוהמה, הוא מצא ילדים ששיחקו ליד פחי אשפה וערימות זבל. בתוך הבתים פנימה – ריהוט דל ועלוב. הרשויות וגורמי האכיפה ראו בתושבי שעריים "שחורים" ו"ביריונים" דיווח, וציטט מלים קשות שאמרו לו על יוצאי ויוצאות תימן, שהמקלדת פשוט לא סובלת. כשסייר בשכונה, הוא שוחח עם כמה מהוותיקים. 

מרים מזרחי: סיפורה של אישה, רחובות טיוי

אחד מהם אמר לו: "מתייחסים אלינו ברחובות כמו שמתייחסים אל הכושים בארצות הברית" והסביר כיצד האפלייה ניכרה בכל תחום מצד הרשויות. עם הוותיקים שראיין נמנתה אישה אחת: מרים מזרחי.  

להמשיך לקרוא

לא עוצרות באדום

פורסם בעיתון הארץ

הפעם, בנימין נתניהו אמר אמת. כשהשרה מירב כהן שאלה אותו למה אפילו אישה אחת לא נמנית עם "קבינט הקורונה" שהציע להקים, הוא אמר לה שכרגע יש דברים יותר חשובים על סדר היום של מדינת ישראל. היא לא משעממת אותו; פשוט זה המצב, וזה לא הזמן לשנות. 

חברת הכנסת בבה אידלסון בהצבעה בכנסת (1961) / פריץ כהן לע"מ

מה כהן ועמיתותיה בכנסת ובממשלה יכולות לעשות בתגובה לאמירה כזאת? ההיסטוריה של נשים בכנסת מלמדת שעומדות בפניהן אפשרויות שונות. הנה כמה מהן: להמשיך לקרוא

אישה יחידה בממשלת אחדות

הממשלה ה-21 והממשלה ה-22 של ישראל היו ממשלות אחדות: שמעון פרס ויצחק שמיר כיהנו כראש ממשלה ברוטציה. בזו הראשונה, ממשלת פרס, היו 25 שרים, כולם גברים. השנייה, ממשלת שמיר, מנתה 24 שרים ושרה אחת, שושנה ארבלי אלמוזלינו, בתפקיד שרת הבריאות. 

שושנה ארבלי אלמוזלינו

שרת הבריאות שושנה ארבלי אלמוזלינו / ראובן קסטרו

הייתה זו הפעם השנייה בה מילאה אישה תפקיד של שר בממשלת ישראל שכלל אחריות על משרד. כמו גולדה מאיר בשעתה, ארבלי אלמוזלינו הייתה האישה היחידה בממשלה. להמשיך לקרוא

לא מִספרה מירי רגב, סִפרייה

בדיון מתוקשר של הממשלה בנושא ההקלות על המשק, ביקשה מירי רגב לפתוח מכוני יופי וקוסמטיקה "לרבות הסרת שיער בלייזר" כי הגיעו אליה הרבה פניות בנושא. לצד פתיחת מספרות, אפשר היה לצפות ששרת תרבות או שר חינוך יבקשו להעלות לדיון גם את האפשרות לפתוח ספריות, לרבות הספריות האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה. 

השרה מירי רגב מבקרת בשבוע הספר העברי בכיכר רבין בתל אביב. השרה מירי רגב צילום קובי גדעון אוסף התצלומים הלאומי

מירי רגב בשבוע הספר העברי / קובי גדעון לע"מ

זה לא קרה, כי בדיון בנושא הצלת המשק מקריסה כלכלית הממשלה לא ספרה אותן. אך כבר אז היה צריך לקחת בחשבון פתיחת מוסדות שיש להם גם משמעות חברתית וערכית. להמשיך לקרוא

המורה להיסטוריה שלא שתקה

גרסה מורחבת של מאמר שפורסם בהארץ

במאי 1955 פוטרה המורה שושנה כץ. הורים לתלמידים ותלמידות בבית הספר רמז בקריית שלום תל אביב טענו שהשפיעה על הילדים להצטרף לנוער הקומוניסטי. פיטוריה עוררו מחאה, והעניין הגיע לבג"צ, שהצדיק אותם. עברו שנים עד שהותר לה לחזור וללמד. בכל השנים האלה, כמו תמיד, פעלה לקידום צדק חברתי, זכויות עובדים ולמען שלום. מכתב ששלחה למערכת "הארץ" הביא להקמת "הורים נגד שתיקה". 

שושנה שמואלי (כץ) 2015-1929

פעילותה הציבורית האחרונה היתה במסגרת ארגון לרווחתם של לקויי ראייה. בסיפור חייה ופועלה יש הדהודים אקטואליים בנושא המפגש הרגיש בין חינוך לפוליטיקה, רדיפת מי שחשודים בעיני השלטון בתור "שמאלנים" וכמו במקרים אחרים הנוגעים לנשים בהיסטוריה, גם את השאלה מי זוכרות וזוכרים אותה, אם בכלל. להמשיך לקרוא

חלוצה מרכזית

הפעילות הציבורית של השגרירה, השרה וחברת הכנסת אורה נמיר החלה מאחורי הקלעים, במקצוע ובמרחב השמורים באופן מסורתי לנשים. בדף עליה באתר הכנסת תחת הסעיף מקצוע כתוב: "מנהלת משרד", ומשמעו של דבר, במהלך השנים, היה בין היתר בתפקידיה בתור מזכירת הקונסול הכללי בקונסוליה הישראלית בניו יורק, פקידה ואחר כך קצינה בחיל הנשים של צה"ל, מנהלת המשרד שהיה אחראי הבנייה של משכן הכנסת ובעבודתה כקצרנית בימי כהונתו של מרדכי נמיר כראש עיריית תל אביב.

אורה נמיר שהייתה חברת כנסת בסיעת המערך וחברת מפלגת העבודה. הייתה שרה בממשלת ישראל, וגם שגרירה ופעילה לקידום זכויות נשים בישראל

להמשיך לקרוא

אנחנו הולכות להצביע, ועוד איך

פורסם בעיתון הארץ

התשדיר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 משקף את מקומן של נשים במערכת הבחירות ובמדינת ישראל בכלל. נראים בו שני גברים צעירים שיושבים בבית קפה, קוראים עיתון ומודאגים ממצב האומה. שניהם חושבים שצריך לעשות משהו. הגבר שיושב בצד ימין, שקוראים לו מוּש, מניח את העיתון, קם והולך. 

הגבר שיושב בצד שמאל נשאר לשבת. מוש מחליט לרוץ לכנסת. הוא נוקש על דלתות ואוסף חתימות, מגייס פעילים ומקים מפלגה, מגיש רשימה ומנסח מצע, לוחץ ידיים באירועים משפחתיים ומגשש אחרי הסכמים עם דתיים. להמשיך לקרוא