ארכיון הקטגוריה: חלוצות

מסרגה בגלגלי המטוס

הבחירה באליס מילר להדלקת משואה בחג העצמאות ה-67 שיעמוד השנה בסימן פריצת דרך היא בחירה ראויה, וכך גם ההקפדה של הוועדה לסמלים וטקסים על שוויון בין מספר הנשים שנבחרו השנה להדליק משואה למספר הגברים. בחירות אלו מעוררות בצדק התרוממות רוח בקרב הציבור שמזדהה עם הרעיונות הפמיניסטיים וממלאות גאווה ישראלית גם את לב הציבור שלא. תחושות אלו לא משכיחות את הדרך רצופת הביזיונות שהיה על אליס מילר לשאת כמייצגת הנשים שלא מוכנות לשתוק כשמפלים אותן על בסיס מין, ועוד מפיו של נשיא המדינה ששלח אותה לסרוג גרביים. אך תחושות אלו עלולות לדחוק מהתודעה את הנסיגה שחלה במקומן של נשים בהיסטוריה של שירות האוויר הישראלי, שבראשיתו כנראה לא נמצאו בו מספיק גברים שיחסמו את דרכן למעלה וידחקו את רגלי אלו שכבר המריאו.

הטייסת רחל מרקובסקי-לנדאו 2011-1910

היו בתולדות ישראל טייסות: ידועה זהרה לביטוב, שהונצחה בספר של דבורה עומר כגיבורת סיפור אהבה הירואי ומוקמה בהיכל הגבורה הישראלית לצד צעירות שהקריבו חייהן לטובת העם והגנתו, כמו הצנחנית חנה סנש והמרגלת שרה אהרונסון. אך ראשונה שעלתה על מסלול זה היתה אישה רבת פעלים, שהלכה לעולמה לפני כשלוש שנים וחצי, כחודש לפני שמלאו לה 101 שנה. להמשיך לקרוא

למה שכחנו את זהבה פוקס מ"חבורת עלומים"?

הספר מעבר לכביש או: חבורת עלומים מאת דבורה עומר  הביא את סיפורה האמיתי של קבוצת עלומים ליד כפר הנוער בן-שמן בסוף שנות השלושים ותחילת שנות ה-40 של המאה שעברה. היה זה בית לנערים ולנערות ממשפחות הרוסות, כמו רובי, יתום חסר בית, שלמה, ילד מוכה שנהג לישון בתחנת אוטובוס, יענקלה הסמכותי שאהב את אסתי היפה, יוסי שהידרדר לפשע ואחרים, ביניהם אחד שאחר כך היה שחקן תיאטרון ידוע. הם גרו בצריפים מעבר לכביש בו שכן כפר הנוער שייסד ד"ר זיגפריד להמן. ארוחותיהם התבססו על שאריות חדר האוכל ועל מאכלים שבושלו מכרובית סוג ג' או חצילים. מי שיכלו להשתלב בכיתות של בן-שמן למדו שם. הם השכימו בחמש, אכלו פרוסת לחם בריבה ועלו לכפר הנוער לנקות את משרדיו, כיתותיו ואסלותיו. אחרי הלימודים חזרו לעבוד. היו אלה ימי המרד הערבי, הבוגרים ב"עלומים" הושבעו להגנה. 

קבוצת עלומים היתה מייסודו של חיים בר-נחום יחד עם זהבה פוקס. לא מוסד, אלא בית, כזה שמכלכל את עצמו, פתרון שמצאו אנשים טובים בהיעדר ריבונות, שהתבסס על שיתוף ועזרה הדדית. כמו שהסבירה זהבה פוקס בספר של דבורה עומר: "זה לא מוסד, אנחנו כאן כמו משפחה". להמשיך לקרוא

פמיניסטית חלוצה או: חלוצה פמיניסטית?

שרה טהון נולדה במרץ 1881, שהיא גם שנת הורתה של התנועה הציונית. יש בזה ממד סמלי: מי שהיתה מחלוצות הפמיניזם בארץ-ישראל, דמות מפתח במאבק לשוויון בין המינים וזכויות האישה, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים וזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי שהיה אז בראשיתו. היא היתה האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב"ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל", שהוחלף על ידי "אספת הנבחרים", והיה הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנתיים הראשונות אחרי מלחמת העולם הראשונה. שרה טהון הלכה לעולמה במרץ 1920, שהיא גם שנת הולדתה של תקופת היישוב בארץ ישראל. גם בזה יש ממד סמלי.

שרה טהון 1920-1881

להמשיך לקרוא

שיעור בהיא-סטוריה מקומית

ביום הבחירות לרשויות המקומיות ימלאו 57 שנה לאחד הרגעים בהיסטוריה של נשים בישראל. אז, ב-22 באוקטובר 1956, נבחרה בפעם הראשונה אישה לתפקיד ראש העיר. על פניו, אפיזודה חולפת: למעלה מ-40 שנה עברו עד שנבחרה אישה שנייה לתפקיד זה. גם היום, רוב המתמודדים לראשות העירייה הם מתמודדים. אמנם מאז יעל גרמן בהרצליה ומרים פיירברג בנתניה נוכחותן של נשים בלשכת ראש העיר שלא על כיסא המזכירה או כורסת מנהלת הלשכה אינה עניין יוצא דופן, אך אין ספק שגם בזירה זו הדרך לשוויון בין המינים עוד ארוכה. 

 

בעבור העיתונות העיסוק בהתמודדותן של נשים למועצות הרשויות המקומיות, לא כל שכן ראשות עירייה, עדיין נחשב אייטם לא רע ואף מתויג בתור כותרת מושכת, שבעצם קיומה מזכירה למי ששכחו שציבור הנשים בישראל היה ועודנו מיעוט. עוד לא ראינו כותרת המדווחת כי כך וכך גברים מתמודדים לתפקיד ראש עירייה בישראל.

להמשיך לקרוא

איך אומרות פמיניזם בעברית?

על מי מוטלת האחריות על מקומה המוגבל, מעמדה הנחות ותפקידיה המצומצמים של אישה בחברה? לפני מאה שנה בערך התווכחו על כך מי שלימים יהיה ראש הממשלה הראשון ומי שלימים תהיה רעית הנשיא השני. "דויד טען כלפיי, כמאשים, ואני נתבעת להשיב לו – מדוע כה נחשלות הנשים, מדוע אינן מגלות את כשרונותיהן לא במדע, ואפילו לא […] במוסיקה ובאמנות", שחזרה רחל ינאית, סוציאליסטית ואגרונומית ודמות מרכזית בתולדות היישוב החדש בארץ. "הרגשתי כאילו כל אשמת הדורות חלה על ראשי שלי. ניסיתי להתגונן ולומר שבאשמת הגבר נדחקה האשה לעולם הצר והמוגבל של עבודת הבית: ולא ייפלא שבהיותה מנותקת מבעיות החברה והכלל במשך דורות ארוכים הריהי נחשלת ומפגרת". 

רחל ינאית בן-צבי. הייתה פעילה לקידום זכויות נשים. היתה אשת הנשיא השני יצחק בן-צבי.

רחל ינאית בן-צבי. צילום: פריץ כהן

על אף שחלפו דורות מאז, חילופי הדברים בין דוד בן-גוריון לרחל ינאית בן-צבי עדיין אקטואליים ומהדהדים גם בסיפור שלנו, אם כציבור ואם כפרטים. כאן הם משתלבים בפתיחת ספרה של פרופ' מרגלית שילה, המאבק על הקול (הוצאת יד יצחק בן-צבי), שעניינו המאבק בשאלת זכות הבחירה של האישה שהתחולל בקרב הקהילה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט.

להמשיך לקרוא

לצבר הראשון יש אחות

השם פיינברג מוכר וידוע בהיסטוריה של ארץ-ישראל בדרך כלל בזכות הגברים במשפחה: ראש וראשון הוא אבשלום פיינברג, לוחם ניל"י שנפל בסיני ובכיסו גלעין תמר שצמח והיה לדקל רב-ענפים. צעיר זה, בן המושבה חדרה, שכפי שלימדה אותנו דבורה עומר בספר "שרה גיבורת ניל"י", שבה את ליבותיהן של האחיות לבית אהרנסון מזכרון יעקב. אחד ממכתבי האהבה שכתב לרבקה אהרנסון הוא הבלדה על אלף נשיקות. למשפחת פיינברג קשורים שמות ידועים אחרים בהיסטוריה של הארץ, ביניהם ישראל בלקינד, מראשי הביל"ויים וממייסדי המושבה גדרה, שהיה הדוד של שושנה, אבשלום וצילה פיינברג, ובן הדוד נעמן בלקינד, לוחם ניל"י שנתלה בדמשק.

צילה פיינברג שוהם, הייתה פעילה בארגון ויצו וממייסדותיו. פעילה לשוויון זכויות נשים, אחותו של אבשלום פיינברג, גיבור ארגון ניל"י. צילה פיינברג שוהם הייתה אמה של תמר אשל שוהם, חברת כנסת, דיפלומטית ופעילה לקידום זכויות נשים

צילה פיינברג שוהם

צילה פיינברג (שוהם) נולדה בשנת 1894 ביפו, אחות צעירה לשושנה, שהיתה מבוגרת ממנה בשבע שנים בערך, ולאבשלום המיתולוגי, שהיה מבוגר ממנה בחמש שנים. היא למדה בגן הילדים ובבית הספר העממי העברי הראשון במושבה ראשון לציון, והיתה קרובה מאוד לדודתה, אולגה חנקין, מיילדת שידועה כרגע בעיקר כאשתו של מי שמכונה "גואל האדמות", יהושע חנקיןצילה פיינברג היתה האחיינית האהובה על דודה זו, וספגה ממנה את השקפותיה הפמיניסטיות. להמשיך לקרוא

סופרת (פוסט ראשון)

מספרות על פרופ' בכירה שהמגדר היה בלב מחקריה, שביקרה במוזיאון בית התפוצות. שאלו אותה: פרופסור, מה את עושה? ענתה: אני? סופרת. או, אמרו, ואיזה ספר את כותבת עכשיו? אמרה להם: אני סופרת. סופרת כמה נשים, כמה גברים. בשיעור הראשון בקורס אנו קוראים יחד בכיתה את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, מעיינים ברשימת החותמים, וסופרות: 35 גברים, 2 נשים. אחת וידועה: זו  גולדה מאיר, גיבורת טענת נגד של מי שלא חושב/ת שיש בעיה ולימים ראשת ממשלת ישראל. מי היא השנייה?

השנייה היא להמשיך לקרוא