רוז'ה רובוטה הוצאה להורג ב-6 בינואר 1945, בדיוק שלושה שבועות לפני שחרור אושוויץ. היא השתתפה בהכנות למרד הזונדרקומנדו במחנה זה, כשהבריחה אבק שריפה יחד עם חברוֹת אסירות. על אף כליאתה והעינויים שעברה לא גילתה דבר. הצעירות נתלו. הן צעדו גאות ושקטות עד הסוף. מפקד המחנה קרא לבחורות להתקרב, סיפרה לימים ניצולה שהיתה עדה למאורע, למען תיראנה כולן מהו דינה של בוגדת. נשים העידו שמילותיה האחרונות של רוז'ה רובוטה היו: "אחיות, נקמה!"
רוז'ה רובוטה
היא נולדה בשנת 1921, ואולי ב-1923, בעיר צ'יחאנוב שבצפון מזרח פולין, והיתה חברה בתנועת השומר הצעיר. ב-1942 גורשה לאושוויץ. באוגוסט אותה שנה הועברה למחנה בירקנאו והיתה אסירה שעבדה בבית החרושת "אוניון". אחרי ההתקוממות, שפרצה באוקטובר 1944, נכלאה ועונתה. חבר מהמחתרת הצליח להגיע אליה. היא אמרה לו שימסור לחברים שאין להם מה לחשוש. היא לא תגלה דבר ויודעת מה יעלה בגורלה. היא הוצאה להורג יחד עם אלה גרטנר, רגינה שרפשטיין ואסתר וייסבלום.
בארץ היתה רוז'ה רובוטה גיבורה כמעט אלמונית. סיפורה נודע כאן בזכות ניצולות וניצולים, שפרסמו אותו בקבצי עדויות ובספרי זיכרונות. מרבית הציבור בישראל שמע עליה לראשונה במשפטו של אדולף אייכמן בירושלים בשנת 1961. בעדותו במשפט זה תיאר ישראל גוטמן, שעבר את אושוויץ ולימים היה מבכירי חוקרי השואה, כיצד עמדה בעינויים והלכה למותה בראש מורם. "כלום נברא האדם אשר יכול לעמוד בעינויי הס"ס – ולהחריש? ועל אחת כמה וכמה – נערה?", תהה עיתונאי "מעריב" בעקבות עדותו. "רוז'ה רובוטה מול הימלר, מול אייכמן", התרשם המשורר ואיש הרוח חיים גורי. אך גם אלו נדמו.
פרופ' ישראל גוטמן חזר והזכיר אותה בספרים שכתב וערך, ביניהם הערך עליה באנציקלופדיה של השואה. עמוד התלייה של רוז'ה רובוטה וחברותיה עדיין על כנו. המבקרים והמבקרות באתר מחנה אושוויץ שהיה למוזיאון חולפים על פניו בדרך לביקור בביתן זה או אחר. אנדרטה לזכרה ולזכר חברותיה נחנכה שם במלאת 50 שנה להתקוממות. אנדרטאות ניצבות בגן הפסלים של יד ושם בירושלים ובסידני, אוסטרליה. ביחידה לשוויון בין המינים באתר במשרד החינוך נכלל סיפורה במערך שיעור בנושא "גבורה נשית". עם כל זאת, מרבית הציבור הישראלי, ודאי הצעיר, לא מכיר את שמה.
בפרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה כותבים סטודנטיות וסטודנטים להיסטוריה ערכים לויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית על נשים בתולדות ישראל. לעתים אלה ערכים חדשים, לעתים זוהי הרחבה של ערכים קיימים, כמו הערך רוז'ה רובוטה. הפעם, הרחבת הערך התבצעה הודות לתלמידים ותלמידות בתיכון נעמת חולון, בהדרכת מורתם להיסטוריה, רוני מנט, כעבודת חקר במסגרת התכנית ללמידה משמעותית של משרד החינוך לחטיבה העליונה.
הנערות והנערים הכירו מושגי יסוד בנושא מלחמת העולם השנייה ובנושא השואה, למדו על הגטאות ועל המחנות ונחשפו לגילויי התנגדות למשטר הנאצי. הם למדו על נשים בשואה והעלו את מה שלמדו על הכתב ואחר כך למסך המחשב, אך זאת לא רק כדי להגיש עבודה למורה, אלא במטרה להנגיש את מה שלמדו ביחד לטובת הכלל וכדי לקדם את מקומן של נשים בתודעה הציבורית בישראל.
בתוך כך, הם למדו משהו גם על מקומן של נשים בהיסטוריה, על האתגרים הכרוכים בלימוד וחקר השואה ובמיוחד בנושא נשים בתקופת השואה, שלעתים מידע בסיסי עליהן ועל פועלן חסר. כזה הוא גם סיפורה של רוז'ה רובוטה, שאף שנת הולדתה אינה ידועה לנו במדויק.