ארכיון תגיות: חברות כנסת

גולדה מאיר: זה החדר שלה

אירוע פורמלי מכונן בסיפור חייה של גולדה מאיר שהיה גם אירוע היסטורי חשוב בתולדות מדינת ישראל, כל שכן בהיסטוריה של הנשים בה, הוא הקמת ממשלת ישראל הארבע עשרה, שלראשונה עמדה בראשה אישה. אחרי מותו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, היא הייתה המתאימה ביותר לתפקיד: בשר מבשרה של מפלגת העבודה, שרת העבודה ושרת החוץ, בעלת ניסיון בפוליטיקה מבית ומחוץ. בזיכרונותיה סיפרה גולדה מאיר שהיא מעולם לא תיכננה להגיע לתפקיד הזה ולא הייתה מעוניינת בו במיוחד, ובכל אופן מילאה אותו כמיטב יכולתה. שורשיה של ענווה מעושה זו, מראה פנינה להב בספרה The Only Woman in the Room: Golda Meir and Her Path to Power, היו מגדריים. היה זה ביטוי לצמצום ולהקטנה שהיא טיפחה עד אז וגם אחרי כן, שביסודם הכרת תודה על ההזדמנות לשרת את התנועה, המפלגה, המדינה, מצד אחד, וספקות אם בכוחה לעמוד במשימה, כמעט תוך ביטול עצמי, מצד אחר.

The Only Women in the Room | Pnina Lahav

לרגעים נדמה שגם מי שהייתה מכונה "אשת הברזל" הישראלית סבלה מסימפטום, ולוּ קל שבקלים, של תסמונת המתחזה. להמשיך לקרוא

מילכוד האימהות

נשים ישראליות ידעו שכוחן טמון בהתלכדותן כאימהות. זה גם היה מקור חולשתן

פורסם במוסף הארץ

למחרת הגשם הראשון של חורף 1956 הקדימה רבקה גובר לצאת מהבית. היא היתה בדרכה לבית הספר שאותו ניהלה בחבל לכיש. הרחוב היה ריק. פתאום שמעה צעקות של אישה. היא רצה בעקבות הקול. בקצה הרחוב עמד טנדר ובו אישה צעירה שעמדה ללדת. הטנדר לא הניע, הנהג מיהר להזעיק אמבולנס, ובינתיים הצירים גברו. יחד עם שכן ופועל שעבר ברחוב, סיפרה גובר, "עשינו 'אלונקה' מידיים שלובות, הבאנו אותה לביתי והשכבנוה במיטתי. כעבור רגע הרימותי אף אני את השלל היקר — בת פעוטה".

רבקה גובר 1954 / בוריס כרמי אוסף מיתר הספרייה הלאומית

כך נולדה תינוקת על מיטתה של "אֵם הבנים" רבקה גובר, ששכלה כמה שנים קודם לכן, במלחמת העצמאות, את שני בניה — סגן אפרים גובר, בן 21, שנפל ב–26 במרץ 1948, וטוראי צבי גובר, בן 17, שנפל ב–8 ביולי אותה שנה. היולדת והתינוקת פונו לבית החולים. האב, עולה מתוניסיה, נשאר עם גובר ורצה לעזור לה לסדר את הבית. הם הרימו כוסית והוא ביקש ממנה לתת שם לתינוקת. היא הציעה לקרוא לה דבורה, על שם אמו של הרמטכ"ל משה דיין. להמשיך לקרוא

תהיו רחל כהן-כגן

פורסם בעיתון הארץ

ענת סרגוסטי צודקת. התרפקות על כהונתה של אישה בתור ראש ממשלה בישראל מרחיבה את הלב אך זורה חול בעיניים. דרושה מאסה קריטית של נשים בעמדות בכירות ולשם כך דרוש שינוי בסדרי העדיפויו. כדי שזה יקרה, עלינו לשאת עיניים לאישה אחרת, רחל כהן-כגן, ולהקשיב למה שהיא אמרה מזמן.

רחל כהן-כגן / ארכיון הכנסת

יחד עם מאיר, הייתה כהן-כגן אחת משתי הנשים שחתמו על הכרזת העצמאות (מקרב 37 חותמים בסך הכול). להמשיך לקרוא

לא עוצרות באדום

פורסם בעיתון הארץ

הפעם, בנימין נתניהו אמר אמת. כשהשרה מירב כהן שאלה אותו למה אפילו אישה אחת לא נמנית עם "קבינט הקורונה" שהציע להקים, הוא אמר לה שכרגע יש דברים יותר חשובים על סדר היום של מדינת ישראל. היא לא משעממת אותו; פשוט זה המצב, וזה לא הזמן לשנות. 

חברת הכנסת בבה אידלסון בהצבעה בכנסת (1961) / פריץ כהן לע"מ

מה כהן ועמיתותיה בכנסת ובממשלה יכולות לעשות בתגובה לאמירה כזאת? ההיסטוריה של נשים בכנסת מלמדת שעומדות בפניהן אפשרויות שונות. הנה כמה מהן: להמשיך לקרוא

אישה יחידה בממשלת אחדות

הממשלה ה-21 והממשלה ה-22 של ישראל היו ממשלות אחדות: שמעון פרס ויצחק שמיר כיהנו כראש ממשלה ברוטציה. בזו הראשונה, ממשלת פרס, היו 25 שרים, כולם גברים. השנייה, ממשלת שמיר, מנתה 24 שרים ושרה אחת, שושנה ארבלי אלמוזלינו, בתפקיד שרת הבריאות. 

שושנה ארבלי אלמוזלינו

שרת הבריאות שושנה ארבלי אלמוזלינו / ראובן קסטרו

הייתה זו הפעם השנייה בה מילאה אישה תפקיד של שר בממשלת ישראל שכלל אחריות על משרד. כמו גולדה מאיר בשעתה, ארבלי אלמוזלינו הייתה האישה היחידה בממשלה. להמשיך לקרוא

לא מִספרה מירי רגב, סִפרייה

בדיון מתוקשר של הממשלה בנושא ההקלות על המשק, ביקשה מירי רגב לפתוח מכוני יופי וקוסמטיקה "לרבות הסרת שיער בלייזר" כי הגיעו אליה הרבה פניות בנושא. לצד פתיחת מספרות, אפשר היה לצפות ששרת תרבות או שר חינוך יבקשו להעלות לדיון גם את האפשרות לפתוח ספריות, לרבות הספריות האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה. 

השרה מירי רגב מבקרת בשבוע הספר העברי בכיכר רבין בתל אביב. השרה מירי רגב צילום קובי גדעון אוסף התצלומים הלאומי

מירי רגב בשבוע הספר העברי / קובי גדעון לע"מ

זה לא קרה, כי בדיון בנושא הצלת המשק מקריסה כלכלית הממשלה לא ספרה אותן. אך כבר אז היה צריך לקחת בחשבון פתיחת מוסדות שיש להם גם משמעות חברתית וערכית. להמשיך לקרוא

חלוצה מרכזית

הפעילות הציבורית של השגרירה, השרה וחברת הכנסת אורה נמיר החלה מאחורי הקלעים, במקצוע ובמרחב השמורים באופן מסורתי לנשים. בדף עליה באתר הכנסת תחת הסעיף מקצוע כתוב: "מנהלת משרד", ומשמעו של דבר, במהלך השנים, היה בין היתר בתפקידיה בתור מזכירת הקונסול הכללי בקונסוליה הישראלית בניו יורק, פקידה ואחר כך קצינה בחיל הנשים של צה"ל, מנהלת המשרד שהיה אחראי הבנייה של משכן הכנסת ובעבודתה כקצרנית בימי כהונתו של מרדכי נמיר כראש עיריית תל אביב.

אורה נמיר שהייתה חברת כנסת בסיעת המערך וחברת מפלגת העבודה. הייתה שרה בממשלת ישראל, וגם שגרירה ופעילה לקידום זכויות נשים בישראל

להמשיך לקרוא

נשיאה ליום אחד

לפני חמישים שנה, אחרי עשרים שנות כהונה כחברת כנסת, החליטה דבורה נצר שהגיע הזמן לפרוש. צריך לפנות את הבימה לאחרים, צעירים יותר, הסבירה, וחוץ מזה, "אדם חייב לפרוש בזמן". היא היתה חברת כנסת מטעם מפא"י. היא היתה האישה הראשונה שכיהנה כיו"ר ועדת הכנסת, ובכנסת הששית היתה סגנית יו"ר הכנסת. באמצע נובמבר 1968 היתה נשיאת המדינה ליום אחד. 

דבורה נצר שהייתה חברת כנסת מטעם סיעת מפא"י ובמשך יום אחד גם כיהנה בתור נשיאת מדינת ישראל

דבורה נצר 1989-1897 / ישראל נגלית לעין

היה זה בעקבות היעדרות מהארץ של נשיא המדינה זלמן שזר ושל יו"ר הכנסת דאז, קדיש לוז. "דבורה נצר היא, איפוא, עתה גם ממלאת מקום נשיא המדינה, וזו הפעם הראשונה שאשה מכהנת בתפקיד זה", דיווח עיתון דבר, הביטאון העיקרי של המפלגה. גם זה מסמל את מעמד האישה בארץ: אם בתפקיד בכיר, אז ממלאת מקום ולזמן קצוב, במקרה הזה: 24 שעות. להמשיך לקרוא

הצעת החוק נגד מכנסיים קצרים

פורסם בהארץ

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השואף להתמנות לתפקיד שר המשפטים, לא צריך לעבוד קשה כדי להחיל במדינת ישראל דין תורה. ודאי לא יקשה עליו להחיל הלכות צניעות על נשים – כל שעליו לעשות הוא לרענן הצעת חוק שהעלה חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) על סדר יומה של הכנסת השלישית, בקיץ 1959. 

מלכות היופי בתל אביב בשנת 1950 צילום מתוך אוסף התצלומים הלאומי

תל אביב, 1950 / האנס פין, לע"מ

עניינה היה הטלת הגבלות על לבושם של אזרחיות המדינה ואזרחיה, או כפי שכינו זאת בקיצור בדיווחי העיתונות, החוק בדבר איסור המחשופים. להמשיך לקרוא

להיות אישה חופשייה בארצנו

"במאמצינו לחתור לשוויון חברתי נביא תרומה חשובה להתפתחות החברה האנושית. עלינו לראות במאבקנו זה חזון אנושי בכלל, ובפרט בדור הזה של קיבוץ גלויות במולדת", כך אמרה עדה פישמן מימון בנאום שנשאה לפני כמעט 70 שנה, זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת הראשונה. היתה זו אחת מהפעמים הרבות בהן דיברה וכתבה בנושא אפליית נשים בישראל וקידום זכויותיהן, בהיבט חוקי ומשפטי וגם חברתי וחינוכי, אפלייה אליה נחשפה בעודה נערה. 

עדה פישמן מימון, היתה חברת כנסת מטעם מפא"י, דמות מרכזית בתנועת הפועלות, מהלוחמות על שוויון זכויות לנשים בישראל, מחנכת בכפר הנוער עיינות

עדה פישמן מימון / אוסף ביתמונה

היתה זו אחת מהפעמים הרבות בהן דיברה וכתבה בנושא אפליית נשים בישראל וקידום זכויותיהן, בהיבט חוקי ומשפטי וגם חברתי וחינוכי, אפלייה אליה נחשפה בעודה נערה. להמשיך לקרוא