מאז שהיתה בת 20 ועד שהכריעה אותה מחלה בגיל 68, לא הפסיקה ברכה חבס לכתוב, לערוך ולהוציא לאור. היא היתה עיתונאית, עורכת, סופרת ומחנכת, מראשוני העיתון היומי "דבר", שהחל להופיע בשנת 1925, ממייסדי "דבר לילדים" ומראשוני הוצאת עם עובד. בשנות ה-30 של המאה הקודמת היתה כתבת שטח, ששלחה מהצפון דיווחים למערכת בתל אביב. היא היתה דמות יוצאת דופן בעולם העיתונות בתקופת היישוב העברי בפלשתינה-א"י ובעשורים הראשונים למדינת ישראל, אז מעט מאוד נשים לקחו חלק בעיתונות העברית, אם בכלל.

פוסט אורחת מאת יעל אפריאט

את פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה אני מכירה כבר כמה שנים. כפמיניסטית, מחנכת, חברת תנועת "השומר הצעיר" ומדריכת מסעות לפולין, עקבתי בשמחה אחרי הערכים שהועלו לוויקיפדיה והעשירו את הידע הנגיש על עשייתן הענפה של נשים. השתתפתי בו כשלמדתי בקורס בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב ולקחתי חלק במפעל המשמעותי להנגשת ידע על נשים וחייהן, במטרה להחזירן למקומן הראוי בדפי ההיסטוריה.

אחד השיעורים הראשונים שלמדתי בפמיניזם, כשקראתי ספרים של הוגות וחוקרות, היה ביקורת גוף הידע וההבנה הפשוטה שההיסטוריה נכתבה על ידי המנצחים. ההיסטוריה הנלמדת והמוצגת, המכוננת אתוסים, מתווה ראוי ולא ראוי, מרכז ושוליים, גבוה ונמוך. שיעור מתקדם בפמיניזם נגע לשאלות סביב יצירת ידע אקדמי כמו: מי מייצר את הידע? מי קובע מה יפורסם בכתב עת? מהו מושא המחקר?

להמשיך לקרוא ←

בתחילת השנה האקדמית אין צלצול, אבל יש קריאת השכמה. תם עידן שינון החומר לקראת בחינות הבגרות והפנמת טריקים לקראת המבחן הפסיכומטרי. הגיע הזמן לבחון את המציאות. קודם כל, זאת שנמצאת לנו מתחת לאף, כלומר בתוך הכיס שלנו. פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה הוא מקרה בוחן כזה. באחרונה שמחתי לשמוע שנזכר ועולה בשיעורים של עמיתות (הי דורית!) ושולב במשימה מתוקשבת של משרד החינוך בתחום השפה. 

אחרי חמש שנים, 82 ערכים (מינוס ערך אחד שעורכים בוויקיפדיה מחקו), יותר מ-100 סטודנטיות וסטודנטים, פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה יוצא מוויקיפדיה העברית. למה? 

פורסם בעיתון הארץ

חנה קפרא היתה טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר הישראלי. היא נולדה ב-26 בדצמבר 1921 בשעריים ברחובות, בת ליאיר ושרה (סלחה) קפרא, שעלו מתימן ב-1909. בת 15 הצטרפה להגנה, התנדבה לקורס אתתים, אחר כך הוכשרה בהגשת עזרה רפואית ובשירותה בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר, לימים תל נוף, הוצבה במחלקה לטיפול ואחזקת מטוסים. בסוף 1947, כשהחלו בהכנות לפינוי הבסיסים מארץ-ישראל, החליטו הבריטים למכור מטוסים עודפים, בעיקר מטוסים לא-שמישים שאוחסנו בהאנגר של טייסת בשדה עקיר. חלק ממטוסים אלה הגיעו בדרך עקיפה לידי "שירות אוויר" בהגנה והובלו למרתפים של מתחם יקב שֹרונה בתל אביב. חנה קפרא נמנתה עם הצוות שהוכשר לעבוד על שיפוצם ותיקונם. היתה זו התמחות מיוחדת שכונתה "בד וצבע", בשל החומרים מהם היו עשויים המטוסים של אז.

חנה קפרא, מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי

עם קום המדינה התגייסה לחיל האוויר ושירתה בהכשרת כלי טיס ובטייסת בבסיס שלימים נקרא שדה דב. המטוסים עליהם שקדה במרץ היו מקור גאוותה העיקרי. לאחר חמש שנים השתחררה בדרגת רב-סמל. היא המשיכה בתפקידה בחיל בתור אזרחית עובדת צה"ל עד 1983. היא גרה בבית בו גדלה בשעריים, אחייניה ואחייניותיה היו לה כילדיה. לפני תשע שנים הלכה לעולמה. על שמה נקרא רחוב בעיר רחובות. להמשיך לקרוא ←

הבחירה של הסטודנטית ירדן תל אור היתה יוצאת דופן. היא מבקשת להקדיש את הפרויקט שלה בקורס בהיסטוריה של נשים לא לאישה אחת אלא לשתי נשים. אלה, אינן נשים בתולדות החברה בישראל ששמותיהן פחות ידועים או אינם ידועים למרבית המשתמשים והמשתמשות. אלה גם אינן נשים שאין עליהן ערך בוויקיפדיה או נשים שהערכים עליהן זקוקים להרחבה משמעותית. 

אלו שתי נשים אמריקניות ששיא פועלן היה לפני למעלה מ-150 שנה. אמנם יש להן ערכים נכבדים בוויקיפדיה בשפה אחרת, אך פועלן אינו נגיש דיו לקהל המשתמשים והמשתמשות בעברית, בוודאי הנוער. הבחירות המתקרבות לנשיאות ארצות הברית והאפשרות שלראשונה בתולדות אומה זו תיבחר לתפקיד זה אישה, העניקו לבחירתה של הסטודנטית גם הקשר אקטואלי. להמשיך לקרוא ←