ארכיון הקטגוריה: כמה-כמה

פרופסור חלוצה באוניברסיטה העברית

טשרנה רייס, חוקרת עולם הצמחים, היתה אחת הפרופסוריות הראשונות באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהגיעה לארץ כבר היתה חוקרת ומרצה בעלת ניסיון בנושא פטריות ואצות. היא נולדה בוויניציה, היום באוקראינה, לרחל ושמואל רייס. אחרי סיום הגימנסיה למדה באוניברסיטה בז'נווה, בת 25, קיבלה תואר דוקטור למדעי הטבע, על מחקר בתחום האלגולוגיה (חקר אצות) הניסיונית, בהדרכתו של הבוטניקאי וחוקר האצות השוויצרי פרופ' רוברט שודא. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה וניהלה בית ספר לילדי פליטים בעיר חוטין בברסביה. אחרי המלחמה החלה בקריירה אקדמית באוניברסיטה באודסה.

ב-1921 עברה לאוניברסיטת בוקרשט, שם הדריכה וחקרה במשך שמונה שנים הדריכה תלמידים בפקולטה וניהלה סיורים בוטניים בהם הכירו התלמידים את הצמחים. לאור העלייה במספר התלמידים העמידה האוניברסיטה לרשותה שני עוזרים, שסייעו לה בעבודות מעשיות וביצעו מחקרים בהדרכתה. בראשית שנות השלושים לימדה בשיעורי קיץ באוניברסיטה קלרמונט פרנד שבצרפת, בה הדריכה תלמידי מחקר ומורים. באביב 1934 הגיעה לירושלים. להמשיך לקרוא

לא ככה מגיעות לרחוב על שם אישה

פורסם בעיתון הארץ

ראשת העיר נתניה מרים פיירברג-איכר הודיעה באחרונה כי שמו של רחוב גיורא יוספטל בעיר ישונה לרחוב ברכה צפירה. לדבריה, "מדובר בתיקון עוול כפול: מחד – עשיית צדק היסטורי עם יהודים יוצאי ארצות ערב ומאידך – תיקון מגדרי, במסגרת מדיניות שקבעתי לעצמי להנציח כמה שיותר נשים פורצות דרך ברחובות ומוסדות העיר". 

נהגת מונית בתל אביב, 1952 / טדי בראונר, לע"מ

ביסוד ההודעה של פיירברג-איכר, אחת הנשים הבודדות בתולדות מדינת ישראל שנבחרה לעמוד בראשות עירייה, ודאי עומדת כוונה טובה. אבל בהנחה שהיעד הוא באמת תיקון מגדרי, לא זו הדרך.

להמשיך לקרוא

כמה סוכר, גברת?

חברה שלי ישבה בבית קפה, שמה סוכר בספל, ערבבה ושמה לב לשקיקי הסוכר שהיו על השולחן. היא הוציאה אותם מהמתקן, ספרה כמה נשים וכמה גברים על השקיקים והתעצבנה.

צילמה: איילת צור

התוצאה: שישה שקיקים לגברים, שקיק אחד לנשים. להמשיך לקרוא

אימא קנתה משאית, אבא מכין מרק

האם תוכלו למצוא את הטעויות בכל קטע? 4 תרגילים, ויש גם שאלת בונוס

תרגיל מס' 1

לפניכן/ם קטע קריאה לכיתה א'. קראו את הקטע וענו על שלוש השאלות הבאות:

1. מה עושה אימא?

2. מה עושה אבא?

3. מהי הטעות שנפלה בקטע?

תשובות:

להמשיך לקרוא

לנפץ את תקרת הזכוכית של עולם הספרות הישראלי

פוסט אורחת מאת הסופרת איילת צברי

איילת צברי / צילום: אלסין דוידי

כחובבת ספרים בכלל וספרות עברית בפרט, שמחתי לראות את הרשימה קריאת החובה: קלאסיקה עברית שפורסמה בעיתון הארץ לכבוד שבוע הספר העברי. הרשימה כוללת עשרה ספרים שזכו לכבוד האולטימטיבי של "קלאסיקה עברית". כולם, בלי יוצא מן הכלל, נכתבו על ידי גברים, תשעה מהם אשכנזים.  בהתאמה, הסיפורים שהם מספרים מייצגים פן צר להפליא של החברה הישראלית, וכך גם גיבוריהם – גברים, עולים, חלוצים, לוחמים, החווים חוויות גבריות בעליל. הבחירה בספרים האלה צורמת עוד יותר כשמתברר שהרשימה גובשה בסיוע חמישה ממליצים, ברובם נשים. ארבע עורכות בהוצאות ספרים נחשבות ומבקר ספרות אחד. להמשיך לקרוא

נשים בכנסת ה-20: מה השאלה?

אחרי שעבר המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית של הכנסת העשרים, אפשר לקבוע שהעניין הרב שהתעורר בנוגע למספר הנשים בקרב המקומות הריאליים ברשימות השונות הוא כשלעצמו הישג בתולדות מעמד האישה במדינת ישראל. במהלך גיבוש הרשימות, אם בבחירות פנימיות ואם בהחלטת יחיד של ראש תנועה או מפלגה, נושא מידת ייצוגן של נשים כנבחרות ציבור עמד על סדר היום הציבורי וזכה למחמאות או עורר מחאות. בתוך כך חזרה ועלתה המודעות לחשיבות של איוש נשים בתפקידי מפתח בכללבהנחה שהתחזיות לפיהן מספר הנשים שיכהנו בכנסת העשרים יהיה הגבוה ביותר בתולדות המדינה, כ-25 אחוז מקרב חברי וחברות הבית, יהיה זה הישג בתולדות המאבק לקידום מעמד האישה במדינת ישראל. אך זה לא יספיק. למה?

ח"כ מרב מיכאלי / פייסבוק

זה לא יספיק לא רק מפני שמספר הנשים בכנסת עדיין יהיה רחוק מחלקנו היחסי בכלל האוכלוסייה. זה לא יספיק, מכיוון שהעיסוק בשאלה "כמה-כמה", כמה נשים יש בסיעה זו או אחרת וכמה גברים יש בה, הוא שטחי וגם מסוכן. להמשיך לקרוא

סופרת (פוסט מס' 2)

הנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בתחילת השנה מלמדים שמעט מאוד רחובות במדינת ישראל נקראים על שם נשים.זה לא מפתיע. נוכחותן הדלה של נשים בשמות רחובות בערים בארץ היא ביטוי מובהק של מקומו של ציבור הנשים בחברה בישראל. הנתונים צורמים במיוחד מפני שאנחנו מדברות על מספרים: נשים הן למעלה ממחצית האוכלוסייה. אך נשים הן מיעוט מבחינה ערכית ולא מבחינה מספרית. 

זוהי הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך שלהן בקרב מי שהונצחו עד עתה בשמות רחובות בארץ. על כן לא יהיה מפתיע לגלות שהממצאים ביחס למיעוטים אחרים, לא רק לפי מין אלא גם לפי דת וגזע, יהיו דומים. על כן השאלה שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו היא מה צריך לקרות כדי שאישה תונצח בשם רחוב במדינת ישראל. התשובה מיד. להמשיך לקרוא

סופרת (פוסט ראשון)

מספרות על פרופ' בכירה שהמגדר היה בלב מחקריה, שביקרה במוזיאון בית התפוצות. שאלו אותה: פרופסור, מה את עושה? ענתה: אני? סופרת. או, אמרו, ואיזה ספר את כותבת עכשיו? אמרה להם: אני סופרת. סופרת כמה נשים, כמה גברים. בשיעור הראשון בקורס אנו קוראים יחד בכיתה את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, מעיינים ברשימת החותמים, וסופרות: 35 גברים, 2 נשים. אחת וידועה: זו  גולדה מאיר, גיבורת טענת נגד של מי שלא חושב/ת שיש בעיה ולימים ראשת ממשלת ישראל. מי היא השנייה?

השנייה היא להמשיך לקרוא