למה מי את בכלל

פורסם בעיתון הארץ

חנה קפרא היתה טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני בחיל האוויר הישראלי. היא נולדה ב-26 בדצמבר 1921 בשעריים ברחובות, בת ליאיר ושרה (סלחה) קפרא, שעלו מתימן ב-1909. בת 15 הצטרפה להגנה, התנדבה לקורס אתתים, אחר כך הוכשרה בהגשת עזרה רפואית ובשירותה בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר, לימים תל נוף, הוצבה במחלקה לטיפול ואחזקת מטוסים. בסוף 1947, כשהחלו בהכנות לפינוי הבסיסים מארץ-ישראל, החליטו הבריטים למכור מטוסים עודפים, בעיקר מטוסים לא-שמישים שאוחסנו בהאנגר של טייסת בשדה עקיר. חלק ממטוסים אלה הגיעו בדרך עקיפה לידי "שירות אוויר" בהגנה והובלו למרתפים של מתחם יקב שֹרונה בתל אביב. חנה קפרא נמנתה עם הצוות שהוכשר לעבוד על שיפוצם ותיקונם. היתה זו התמחות מיוחדת שכונתה "בד וצבע", בשל החומרים מהם היו עשויים המטוסים של אז.

חנה קפרא, שהייתה מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי. הערך בוויקיפדיה על חנה קפרא נמחק מוויקיפדיה בטענה שהיא לא ראויה לערך.

חנה קפרא, מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי

עם קום המדינה התגייסה לחיל האוויר ושירתה בהכשרת כלי טיס ובטייסת בבסיס שלימים נקרא שדה דב. המטוסים עליהם שקדה במרץ היו מקור גאוותה העיקרי. לאחר חמש שנים השתחררה בדרגת רב-סמל. היא המשיכה בתפקידה בחיל בתור אזרחית עובדת צה"ל עד 1983. היא גרה בבית בו גדלה בשעריים, אחייניה ואחייניותיה היו לה כילדיה. לפני תשע שנים הלכה לעולמה. על שמה נקרא רחוב בעיר רחובות.לפני כשנה העלתה עירית רחובות בדף הפייסבוק שלה פוסט ובו תקציר סיפורה של "חנה קפרא – אשה עם כנפיים", שעורר תגובות ושיתופים רבים. לפני כארבעה חודשים עלה לוויקיפדיה הערך חנה קפרא, שכתב אסף אורן, סטודנט להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ומורה בעצמו. הוא התחקה אחרי קורותיה והרכיב את המקורות שליקט בעזרת נילי לוין, מנהלת ארכיון העיר רחובות ואבי משה-סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר, לערך באנציקלופדיה החופשית, כדי להנגיש את המידע עליה לכלל.

בתחילת השבוע יזם פעיל בקהילת ויקיפדיה דיון בנושא מידת החשיבות האנציקלופדית של הערך חנה קפרא. בדיון, שמתקיים ב"דף השיחה" של הערך, הסביר כי לדעתו אמנם "מדובר בערך חשוב על דמות חשובה אך כנראה שאין לו כל חשיבות אנציקלופדית". ויקיפדים שהשתתפו בדיון הביעו תמיכה, הסתייגות או התנגדות לעמדתו. אחד קבע כי "נראה לי מאד הגיוני שיהיה ערך עליה. ראשית כי התפקיד שמילאה היה תקדימי, גם בשל מוצאה וגם בשל היותה אישה והיתה לה נראות יוצאת דופן ויחודית וכן כי נקרא רחוב על שמה". פעיל נוסף כתב ש"נראה כי מדובר בדמות חשובה בהיסטוריה הישראלית, בחיל האוויר ובפמיניזם".

ויקיפד אחר כתב שהוא "לא מצליח למצוא סיבה אחת להשארת הערך". הזכיר ש"גם המלכה אליזבת השנייה תיקנה מכוניות בצבא" (הכוונה לימי מלחמת העולם השנייה, כששירתה כמכונאית וכנהגת משאית), טען ש"רחוב בעיר אחת לא אומר כלום, רק על קשרים משפחתיים נכונים" וכי "ככלל, ויקיפדיה אינה אוסף על 'אנשים טובים באמצע הדרך'".

רחוב חנה קפרא בעיר רחובות. חנה קפרא הייתה מראשונות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי, תושבת רחובות. על שמה רחוב בעיר

צילום: אסף אורן

הסטודנט אסף אורן השתתף אף הוא בדיון. "אני חושב שאם נשים כמו חנה לא היו שם בהתחלה יכול להיות שהיינו נשארים מאחור ונשים לא היו זוכות למעמד נחשב במערך הטכני", כתב והעריך שלסיפורה יש תפקיד במקומן של נשים במערך זה בתולדות החיל ובהווה. "יש היום נשים טייסות, נווטות, טכנאיות ועוד שלל מקצועות טכניים שהיו נחשבים פעם לנישה של גברים בלבד". הוא הזמין את התלמידים והתלמידות שלו לחוות דעתם על הערך: "יש לציין שהבנות בבית הספר ממש אהבו לקרוא על אישה מובילה, חרוצה, בעלת מוטיבציה ומיוחדת כמו חנה". לדעתו, "העניין של שלט הרחוב לא חשוב כאן בכלל, מה שחשוב הוא פועלה של האישה ולזה צריך לתת מקום ויחס, ואין סיבה שזה לא יהיה במקום נגיש לכולם כמו ויקיפדיה".

דיון כזה מעלה את השאלה למי בכלל יש זכות להחליט מי ראוי/ה לערך ב"אנציקלופדיה החופשית" (בהנחה שהערך מהימן ורהוט) ומי בעצם שולטים במאגר פופולרי עצום זה, שלרוב מתקבל על ידי ציבור המשתמשים בתור מידע בדוק ומוסמך. אמנם הדיון מתנהל באופן גלוי, אך משתתפיו, בדומה לטוקבקיסטים, נהנים מאנונימיות. הבעיה היא מידת הסמכות שיש בידם לשלוט במאגר הידע, וזאת מבלי שציבור המשתמשים יהיה מודע לכך. אין זה מקרי שכל המשתתפים בדיון זה הם גברים.

דיון בחשיבותו של ערך בוויקיפדיה יכול להוביל להצבעה על מחיקת הערך. בהצבעה כזו יכולים להשתתף רק פעילים בוויקיפדיה שצברו מספר מינימלי של עריכות בתקופה מסוימת. אם 55% מהם יצביעו נגד, הערך יימחק. אם זה יקרה, מי שירצו ללמוד על תולדות חיל האוויר, על דמויות מקרב יוצאי תימן או סתם יחלפו על פני השלט "חנה קפרא" בעיר רחובות, יוציאו את הטלפון מהכיס ויגללו את שמה, לא יגיעו לערך עליה בוויקיפדיה, כי הוא לא יהיה שם. אך ערכים כדוגמת בן-אל תבורי, שעל פי הערך עליו בוויקיפדיה גם הוא יוצא תימן ושירת בחיל האוויר, קיימים. אגב, אין זה הערך הראשון על ישראלית יוצאת תימן שוויקיפדים מערערים על חשיבותו, ואף העמידו אותו להצבעת מחיקה. כך קרה לערך בוויקיפדיה על נעמי חובארה, שהוכרע בהצבעה על חודו של קול. אבל אולי זה רק צירוף מקרים.

הארץ, למה מי את בכלל, 17 בספטמבר 2016

ב-29 בספטמבר 2016 החליטו עורכים בוויקיפדיה העברית ברוב קולות למחוק את הערך חנה קפרא. על מחיקת הערך במאמר של עופר אדרת בהארץ, בוויקיפדיה מוחקים את ההיסטוריה

זו לא הפעם הראשונה שפעילים בוויקיפדיה הטילו ספק בחשיבותו של ערך על אישה ולפעמים גם קראו למחוק אותו. כך בערכים הלה שיפר-רופאייזן, בתיה טמקין-ברמן וחווקה פולמן-רבן, בערך נעמי חובארה ובערך טובה גולדברג