במאי 1943 גורשו היהודים בעיר סופיה לערי השדה, ביניהם משפחתה, שעברה לעיר ימבול. רובנובה בת ה-18 את פעילותה הקומוניסטית, שכעת כללה התנגדות לשלטון הפרו-פאשיסטי בבולגריה ולזיקתו לנאציזם. חבריה וחברותיה לנשק כינו אותה סבטלה. המשטרה הבולגרית עצרה אותה כמה פעמים. בחקירות היא לא מסרה מידע על חבריה. ב-1944 נשלחו אמה, אחיה וסבהּ למחנה כעונש על פועלה של הבת, האחות והנכדה.

במאי 1944 הצטרפה לקבוצת הפרטיזנים הבולגרית "מוות לפאשיזם" שלחמה בשלטון הבולגרי. היא נפצעה באחד הקרבות ביערות הבלקן. חבר מהגדוד פינה אותה לכפר סמוך. עם החלמתה תיכננה לחזור לשורות הלוחמים, אך הוסגרה בעקבות הלשנה. בראשית ספטמבר 1944 הקיפו אנשי המשטרה הבולגרית את הבית ופקדו עליה לצאת. היא סירבה. הם פרצו פנימה וירו לכל עבר. היא נורתה בבטנה ופונתה לבניין המועצה המקומית של הכפר, שם מתה.

גבר או אישה?

בבולגריה נחשבת רובנובה לאחד הסמלים של ההתנגדות היהודית במדינה זו בתקופת מלחמת העולם השנייה. על שמה נקראו רחובות בעיר הבירה סופיה ובעיר ימבול. בימבול נקרא על שמה גן ילדים הפועל גם היום – אפשר למצוא אותו גם בפייסבוק. בישראל שמה אינו מוכר, והמידע עליה בעברית מועט ולפעמים מבלבל.

בחירה זו של פרח ההוראה להיסטוריה היא קרן אור ומקור להשראה בחשיכה שירדה בשנה החולפת על לימודי השואה במערכת החינוך, מאז החליט השר שי פירון לחייב את הוראת השואה מהגיל הרך ועד הבגרות. ועכשיו עם העמדת נושא השואה במרכז התכנית הלאומית ללמידה משמעותית במקצוע ההיסטוריה.

נתוני הפתיחה מייאשים וצפויים: בראשם עצם הבחירה להעמיק את הלמידה בנושא שממילא מקבל מקום מרכזי במסגרת תכנית הלימודים וכמובן בחינת הבגרות, ולא ריענון התכנית באמצעות זירה או תקופה חדשות. גם הנימוק של המשרד לפיו העמקה בנושא מתכתבת עם המסע לפולין ממש לא מעודד, ומותר להניח שהקישור למסרים הגלויים והסמויים המוחדרים לתלמידים בנסיעה זו בדרך כלל לא ילווה בביקורת. 

משרד החינוך ממשיך לשקף את הלכי הרוח של הפוליטיקאים ביחס לשואה, שהם צרים ומקומיים מאוד, ולא באמת מתכוון לחתור להנחלה של מסר הומניסטי אוניברסלי באמצעות לימודי השואה. ובקיצור, עוד מאותו הדבר.

אבל עם כל הכבוד למילים היפות, למורה להיסטוריה בבית הספר אין ברירה אלא להגביר את הלימודים בנושא השואה ולהעמיקם לפי ההנחיות. אך גם במסגרת מחייבת, צפויה ומייאשת זו, ואולי דווקא בגללה, אפשר ללמד את המתבגרים עוד משהו. למשל, לבחור ללמד על זירה שאינה עומדת במרכז ספר הלימוד ואינה נכללת ברשימת אתרי החובה בנסיעה לפולין, נאמר: בולגריה או יוון. לחשוף את התלמידים והתלמידות לפועלה של חבורה או תנועה לא-ציונית, ולהכיר אידיאולוגיה כלכלית-חברתית שונה, כמו הרעיון הקומוניסטי. 

למשל, לגלות יחד סיפור חיים של אישה אחת, שבארץ אין רחוב על שמה וגם לא בית ספר, שבמותה היתה בת 19 ומי זוכרים אותה כאן, כמו מתי רובנובה. ובסופו של דבר, לנסות לברר יחד עם התלמידים והתלמידות מה בעצם המדינה רוצה ללמד אותם על השואה, ולמה.

הערך מתי רובנובה הועלה לויקיפדיה במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, במסגרתו סטודנטיות וסטודנטים מנגישים מידע על נשים בהיסטוריה לציבור הרחב. הערך התקבל בויקיפדיה העברית בברכה. הויקיפד מוטי, שיצר ערכים בנושא יהדות בולגריה ותרם משמעותית להרחבת ערכים קיימים בנושא, הגיב במאור פנים בדף השיחה של הערך והעיר הערות חשובות, והנה עוד הזדמנות לומר לו תודה.