פורסם בעיתון הארץ
היוזמה לכתוב ערך בויקיפדיה על טובה גולדברג (בק) באה מסטודנטית, מורה בעצמה. טובה גולדברג היתה קשרית גדנ"ע שאיבדה את ידה בפעולה מבצעית בירושלים הנצורה בימי מלחמת העצמאות והיתה מועמדת לקבל על כך אות גבורה והיא עוד לא בת 17. סיפורה הועלה על הכתב בספר הקשרית האמיצה לילדים ולנוער שראה אור בשנת 1959.
הפרקטיקה הפמיניסטית של הקורס, במסגרתה סטודנטים וסטודנטיות מחזירים נשים להיסטוריה באמצעות יצירת ערך חדש בויקיפדיה על נשים שעשו היסטוריה אך שמן אינו מוכר וידוע או מרחיבים ומעמיקים את המידע בערך קיים, הצית את דמיונה כבר בשיעור הראשון. ככל שהחיפוש הראשוני נתקל בקשיים, כך גברה המוטיבציה.
ההשראה הגיעה מדף המידע של איתמר מחנות הספרים של איתמר לוי. החברים בצוות הכתיבה, שתי סטודנטיות וסטודנט, יצאו לחפש חומר בארכיון, יצרו קשר עם משפחתה, נסעו לראיין את בתה, אך לצד האתגר לאיתור חומרים רלוונטיים היה עליהם להתמודד גם עם התנגדויות מצד ביורוקרטים ועורכים באנציקלופדיה החופשית להעלאתו בה.
על המשוכה הטכנולוגית התגברו די בקלות: ביום העלאת הערך לרשת ההתרגשות גאתה, ושלושתם, מורים בעצמם, התקשו להיפרד ממסך המחשב שהציג את עבודתם המאומצת במהלך הסמסטר כערך ממשי, הפתוח לעיני כול, לא כל שכן ראשון בתוצאות החיפוש אחר 'טובה גולדברג' בגוגל. אך השמחה היתה מהולה ברוגז: כמעט כצפוי, הועלתה בראש הערך הערת אזהרה, לפיה חשיבותו האנציקלופדית אינה מובהרת, ובצידה קריאה להסביר את חשיבותו ב"דף השיחה" של הערך.
התבנית כמובן לגיטימית: ישנם לא מעט ערכים בויקיפדיה העברית שבראשם אזהרה בדבר הבעייתיות של ערך. מותר להניח שמשתמשי ומשתמשות ויקיפדיה לא תמיד לוקחים אותה ברצינות ומתמכרים להמשך. לפעמים משולבת קריאה להרחיב את הערך שהוא, בלשון ויקיפדיה, קצרמר. במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה בסמינר הקיבוצים אנחנו מטפלות גם בערכים כאלה, שאופייניים לערכים על חברות כנסת למשל. אך במקרה זה השיחה על חשיבותו האנציקלופדית של הערך על טובה גולדברג משקפת דיון במקומם של סיפורים נשכחים בסיפר ההיסטורי המקובל במסגרת ויקיפדיה, לכאורה חופשית, ובאופן ספציפי: מקומן של נשים.
דף השיחה של ערך בויקיפדיה הוא בבחינת פרוטוקול ועדה מסדרת, או חדר הלבשה: כמו במגרש הפוליטי, גם כאן זו זירה של גברים. הדיון בדף השיחה של הערך טובה גולדברג התחיל באמירה על דרך השלילה. "עוד דף הנצחה פרטי על דמות בלתי אנציקלופדית בעליל, ואשר הסיכוי שתמחק מעל דפי האתר שווה לסיכוי שמן דהוא היה נתקל בשם נשוא הערך בדרך הטבע", כתב ויקיפד אחד.
היא בכלל לא קיבלה אות גבורה, כתב אחר, ובכך כרך את ההכרה הממסדית בהכרה בחשיבותו של מקום של אישה או גבר בסיפר ההיסטורי המקובל, ובתוך כך ביטא ניסיון להדוף כתיבת היסטוריה אלטרנטיבית. שני ויקיפדים אחרים לא הסכימו: אחד ציין שהעובדה שנכתב ספר על בסיס סיפור גבורתה הופך את טובה גולדברג לראויה לערך. השני חשב שסיפור הגבורה שלה מעורר השתאות: ידה נקטעה.
מכיוון שאנחנו סופרות, שמנו לב שהטיעונים הללו הועלו לשיחה בשמות עורכים של גברים. השיחה לא עברה מעל ראשנו: זו לא היתה הפעם הראשונה שערך שנכתב במסגרת הפרויקט זכה להתנגדות. גם הערך גולדה מילוסלבסקי, אישה נשכחת בתולדות היישוב היהודי-הלאומי בארץ שנמנתה עם מייסדי המושבה נס-ציונה, עורר שיחה ערה בקרב ויקיפדים ולא התקבל בקלות.
בשונה מהוועדה המסדרת ומחדר ההלבשה, דף השיחה של ערך בויקיפדיה נגיש לכול, אך לא לכולם ולכולן ישנה הרשאה להשתתף בהצבעת מחיקה של ערך. בראש כל ערך בוויקיפדיה מצויות לשוניות באמצעותן אפשר להגיע לעמודים ובהם גרסאות קודמות של הערך וגם להשוות ביניהן, אך מותר להניח שמרבית המשתמשים והמשתמשות בויקיפדיה לא רואים אותן.
זו אחת הבעיות בוויקיפדיה שהוא גם היתרון שלה – המיידיות של המידע וזמינותו והנטייה לא לערער על מה שכתוב בו. אך כמו לכל מקור, גם לאנציקלופדיה החופשית יש אג'נדה; כמו אנציקלופדיות על המדף הממשי, גם היא יוצרת אשליה של יודעת-כל, וגם לה יש בעיקר עורכים ופחות עורכות, על אף שנשים וגברים מן הסתם משתמשות ומשתמשים בה באותה מידה.
לטובה גולדברג (בק) יש ערך. הערות האזהרה נמחקו. כמקובל, גם אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים להעשיר, להעמיק, לתקן ולשנות אותו, בתנאי שהמידע שאתם ואתן מעלים ומעלות נבדק ברצינות. כמו ערכים אחרים, גם הוא אינו מושלם. אך חשיבותו בעצם קיומו בהיסטוריה של מדינת ישראל ובהיסטוריה של הנשים בה. גם היא, כמו גם הדיון על חשיבות מקומה באתר שכנראה אין מהימן ממנו לבדיקת הלכי רוח והשקפות עולם רווחות כאן ועכשיו, חלק מהסיפור שלנו.