ארכיון תגיות: חברות כנסת

חסיה דרורי אמרה את זה קודם

ברשתות החברתיות מסתובב לפעמים צילום של מסמך משנת 1953: זהו מכתב מאת דוד בן-גוריון, שהיה אז ראש הממשלה, לשר האוצר. במסמך כתב בן-גוריון כי הוא מציע להחליף את המילה "בעלי" במילה "אישי", מכיוון ש"במלה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האשה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש". 

חסיה דרורי 1976-1899

לא ניכנס עכשיו לשאלה האם השוויון הזה התקיים גם בפועל (הוא לא), שיתופים של המסמך בהקשרים אקטואליים מספקים היתלות באילן גבוה. הנה גם ראש הממשלה אמר. אבל ח"כ חסיה דרורי אמרה את זה קודם. להמשיך לקרוא

למה אני מסרבת לקרוא למירי רגב "בהמה"?

פוסט אורחת מאת נועה כהנא

גילוי נאות: אני לא מחבבת את מירי רגב. בעיניי, מינויה לשרת התרבות הוא חולייה מצערת בחלוקת התיקים השערורייתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אינספור שרים ואינספור תפקידים, רובם מצטיירים כתיקים ריקים. כמו כן, מירי רגב עצמה היא אמנם שאפתנית, חרוצה ודעתנית, אך לדעתי, פוליטיקאית שמחזיקה בעמדות בעלות אופי גזעני, אנטי פלורליסטי ותפיסה מעוותת למדי של חופש הביטוי ועקרונות הדמוקרטיה, לא צריכה להיות שרה.אם נסתכל על עמדותיה של מירי רגב, לכאורה במנותק מהפרסונה הציבורית שלה, נמצא שאין הבדל מהותי בינה לבין שרים אחרים בממשלה הנוכחית. אנשים שאפתניים וחרוצים, קיצוניים יותר או פחות, כדוגמת שר החינוך נפתלי בנט, שאף הוא שואף לעצב את ההון התרבותי של מדינת ישראל (מנקודת מבט הצרה כמובן). עם זאת, נפתלי בנט ודומיו מעולם לא חוו במסגרת תפקידם, וכנראה גם לא יחוו, דה-הומניזציה בסדר גודל כפי שחווה עכשיו מירי רגב. להמשיך לקרוא

אמרתי לסטודנטיות: אל תלמדו ממני

תמר אשל נולדה ב-24 ביולי 1920 באנגליה, אותה שנה היה זה בדיוק ט' באב. בת בכורה לזאב שוהם ולצילה פיינברג. הוריה שהו אז בלונדון בשליחות ההנהלה הציונית. כעבור כשלוש שנים הגיעו ארצה. היא גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי. בכיתה י"א נבחרה לוועד העליון של תלמידי בית הספר ועמדה בראשו. היה זה התפקיד הציבורי הראשון בסדרה של תפקידים שעוד תמלא: דיפלומטית ונציגת ישראל באו"ם, חברת כנסת, חברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העירייה, מזכ"לית נעמ"ת פעילה למען זכויות האדם וקידום מעמד האישה. 

תמר אשל בת העשרים, לונדון 1940

בגיל 14 התגייסה להגנה, ובמרד הערבי מילאה תפקידי קישור ועסקה בהכנת רימונים ובפירוק אקדחים. בגיל 18 וחצי נסעה ללמוד אנטומולוגיה של צמחים באוניברסיטת לונדון, ושם השתתפה בהקמת תחנת אלחוט בלתי חוקית של ההגנה. באותם ימים גם התנדבה בבית חרושת לייצור תאי מקלענים למטוסי קרב ושירתה כאחראית קו הייצור, אישה יחידה בתפקיד זה. בתחילת שנת 1943 התנדבה לצבא הבריטי. להמשיך לקרוא

איך קוראים לך תזכירי לי?

בעקבות הערך בוויקיפדיה על ח"כ שרה כפרי

הסטודנטית והסטונט שבחרו לכתוב על ח"כ שרה כפרי ערך בוויקיפדיה בחרו בה דווקא מפני שהיא לא הייתה דמותה ציבורית ידועה. לא להם, ובוודאי לא לציבור הרחב. כשהם התחילו לעבוד, הערך עליה בוויקיפדיה העברית היה דל. גננת במושב העובדים הראשון, פעילה בארגוני נשים, ח"כית מטעם מפא"י, וזה הכול. גם תוצאות החיפוש בגוגל היו מועטות. מבחינה זו שרה כפרי לא הייתה יוצאת דופן מבין הח"כיות הראשונת שרובן ככולן לא מוכרות, חוץ מגולדה מאיר, שהייתה גם חברה בממשלה.

הערך שרה כפרי נמנה עם הערכים שסטודנטיות והסטודנטים הרחיבו משמעותית ולא יצרו יש מאין. הנחת העבודה הויקיפדית היא כי גברים ונשים שכיהנו או מכהנים כחברים וחברות כנסת ראויים לערך, ועל כך אין שאלה או דיון. במקרים רבים, ודאי כאשר מדובר על נשים, המידע שהופיע עליהן היה מועט, ומקורו בדרך כלל בדף הח"כית באתר הכנסת. 

להמשיך לקרוא

סופרת (פוסט ראשון)

מספרות על פרופ' בכירה שהמגדר היה בלב מחקריה, שביקרה במוזיאון בית התפוצות. שאלו אותה: פרופסור, מה את עושה? ענתה: אני? סופרת. או, אמרו, ואיזה ספר את כותבת עכשיו? אמרה להם: אני סופרת. סופרת כמה נשים, כמה גברים. בשיעור הראשון בקורס אנו קוראים יחד בכיתה את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, מעיינים ברשימת החותמים, וסופרות: 35 גברים, 2 נשים. אחת וידועה: זו  גולדה מאיר, גיבורת טענת נגד של מי שלא חושב/ת שיש בעיה ולימים ראשת ממשלת ישראל. מי היא השנייה?

השנייה היא להמשיך לקרוא