ארכיון תגיות: מלחמת העצמאות

מי היתה "הילדה השלישית" בשיר של נתן אלתרמן?

שולמית כהן-מגורי עמדה יחידה מכל משפחתה ליד הקבר הפתוח של בתה, שנפטרה מפצעיה ביום חמישי, 13 בנובמבר 1947. הבת, שהיתה כבת 15 ואולי אף פחות, היתה תלמידה מצטיינת בגימנסיה הרצליה בתל אביב. היא נהגה להכין את שיעורי הבית שלה בבתיהן של חברות; לא פעם אמרה שתחזור מאוחר. פעם אחת הודיעה שבקרוב תצא עם כיתתה לשבוע עבודה בקיבוץ בצפון. לקראת היציאה קנתה לה שולמית נעלי עבודה חדשות.

יהודית כהן-מגורי / ארכיון לח"י

ב-12 בנובמבר 1947 נפצעה קשה במאורע שנודע בתולדות לח"י בתור "טבח ילדי רעננה". למחרת, אור ליום חמישי, 13 בנובמבר, מתה מפצעיה. נתן אלתרמן כתב עליה שיר. להמשיך לקרוא

שלוש שנפלו באוהל המטבח

בתשעה באוקטובר 1948 נפלו לילה נעמי יוסף, תמר באומגרט ומרים אוסיה, לוחמות פלמ"ח, בהפצצה של המצרים על הנגב הנצור. באותו הזמן הן נמצאו באוהל המטבח של הגדוד ליד קיבוץ דורות, על אדמות הכפר הוג'. שלושתן נולדו בשנת 1928, שלושתן היו חברות בהכשרה מגויסת, שלושתן נקברו יחד בקבר זמני בקיבוץ דורות, וביוני 1950 הועברו למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל.

לילה נעמי יוסף הייתה חברת פלמ"ח שנהרגה עם שתיים מחברותיה באוקטובר 1948. היתה בתו של דב יוסף, שהיה שר בממשלת ישראל. גדלה בירושלים. הצטרפה לפלמ"ח במסגרת הכשרה מגויסת בעין גב, במלחמת העצמאות שירתה בגדוד השלישי, השתתפה בכיבוש צפת, בכיבוש לוד ורמלה ושירתה בצריפין. היתה מ"מ וחשפה את אי השוויון בין נשים לגברים בפלמ"ח

לילה יוסף

נסיבות נפילתן סמליות מאוד, ומזקקות את מקומן של נשים בפלמ"ח במלחמת העצמאות: לא שוויון אך שותפות גדולה בין הלוחמות ללוחמים.  להמשיך לקרוא

אז מנגד יצאו נערה ונער

מרים שחור היתה לוחמת פלמ"ח הראשונה שנפלה במלחמת העצמאות. זה היה בתשעה בדצמבר 1947, אז יצאה, אישה אחת בחולייה של לוחמים, למשימת סיור על קו המים בנגב. ליד הכפר שועוט נתקלו במארב ונהרגו.

מרים שחור 1947-1928 / אתר הפלמ"ח

ככל הידוע, בעקבות נפילתה הוחלט בקרב מפקדי הפלמ"ח, במטה ובשטח, למנוע מנשים לצאת למשימות מבצעיות. להמשיך לקרוא

הלוחמת הנכה שהתנדבה לפיגוע התאבדות

פַאנְיָה רסקין הלכה לעולמה ב-20 ביולי 1947, במותה היתה בת 31. היא נבדלה מרוב חברותיה למחתרת לח"י (לוחמי חרות ישראל) לא רק בשל גילה. בשונה מהנערות קלות הרגליים, היא לא יכלה לעמוד, לא כל שכן ללכת. פלג גופה התחתון היה משותק, והיא היתה מרותקת למיטה. בכתביהם של אנשי לח"י חוזרת ונזכרת המסירות הרבה שגילתה רסקין, שכונתה גם "הלוחמת הנכה", לאידיאולוגיה של מחתרת זו, שראתה במנדט הבריטי שלטון כיבוש ואחת מדרכי הפעולה העיקריות שלה היו התנקשות בחיי קצינים ושוטרים וחבלה במתקנים בריטיים.

פאניה רסקין 1947-1916 / מקור: עמותת לח"י

"לו בחורה זו היתה בריאה, חשבתי בלבי, איזו תועלת יכולה היתה להביא לתנועה", כתב אחד מהם. מהסיפורים עליה ברור שעל אף המוגבלות הפיזית, רסקין הביאה גם הביאה להם תועלת. זאת לא רק מפני שתחת מיטתה נחפר מחסן נשק ולא רק מפני שהתנדבה להשתתף בפיגוע התאבדות של מחתרת יהודית זו, אלא בעיקר בשל אישיותה המיוחדת. להמשיך לקרוא

פרופסור חלוצה באוניברסיטה העברית

טשרנה רייס, חוקרת עולם הצמחים, היתה אחת הפרופסוריות הראשונות באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהגיעה לארץ כבר היתה חוקרת ומרצה בעלת ניסיון בנושא פטריות ואצות. היא נולדה בוויניציה, היום באוקראינה, לרחל ושמואל רייס. אחרי סיום הגימנסיה למדה באוניברסיטה בז'נווה, בת 25, קיבלה תואר דוקטור למדעי הטבע, על מחקר בתחום האלגולוגיה (חקר אצות) הניסיונית, בהדרכתו של הבוטניקאי וחוקר האצות השוויצרי פרופ' רוברט שודא. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה וניהלה בית ספר לילדי פליטים בעיר חוטין בברסביה. אחרי המלחמה החלה בקריירה אקדמית באוניברסיטה באודסה.

ב-1921 עברה לאוניברסיטת בוקרשט, שם הדריכה וחקרה במשך שמונה שנים הדריכה תלמידים בפקולטה וניהלה סיורים בוטניים בהם הכירו התלמידים את הצמחים. לאור העלייה במספר התלמידים העמידה האוניברסיטה לרשותה שני עוזרים, שסייעו לה בעבודות מעשיות וביצעו מחקרים בהדרכתה. בראשית שנות השלושים לימדה בשיעורי קיץ באוניברסיטה קלרמונט פרנד שבצרפת, בה הדריכה תלמידי מחקר ומורים. באביב 1934 הגיעה לירושלים. להמשיך לקרוא

ונזכור את כולן: רות מוריץ ומרים אהרוני

רות מוריץ נהרגה בג' בסיון תש"ח, 10 ביוני 1948. היה זה במהלך תקיפה של הלגיון הערבי בכפר יהודיה (עבאסייה). היא היתה אז ליד המרכזייה הטלפונית, במטרה לקיים את הקשר בין המטה לבין העמדות. באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח מסופר כי הכוח קיבל פקודה לסגת. כששמעה שחברתה לנשק מרים אהרוני נשארה בעמדת התצפית בראש המסגד ביהודייה, חזרה כדי להציל גם אותה. החברים קראו לה לחזור. אמרו לה שאין טעם לעלות. היא לא חזרה. על כך הוענק לה לימים אות "עיטור הקרב", אות של האצ"ל שהוענק על ידי מנחם בגין.

רות מוריץ, הייתה חברת אצ"ל. נהרגה ב-10 ביוני 1948

רות מוריץ 1948-1930

רות מוריץ נולדה ב-29 בינואר 1930 במלבורן, אוסטרליה, למרים ויצחק מוריץ. כשהיתה בת ארבע עלתה המשפחה לארץ. להמשיך לקרוא

מחזירות את טובה גולדברג להיסטוריה

פורסם בעיתון הארץ

היוזמה לכתוב ערך בויקיפדיה על טובה גולדברג (בק) באה מסטודנטית, מורה בעצמה. טובה גולדברג היתה קשרית גדנ"ע שאיבדה את ידה בפעולה מבצעית בירושלים הנצורה בימי מלחמת העצמאות והיתה מועמדת לקבל על כך אות גבורה והיא עוד לא בת 17. סיפורה הועלה על הכתב בספר הקשרית האמיצה לילדים ולנוער שראה אור בשנת 1959.

טובה גולדברג, הייתה קשרית במלחמת העצמאות בירושלים. על גבורתה של טובה גולדברג נכתב ספר הילדים הקשרית האמיצה. על הספר על בסיס הסיפור של טובה גולדברג פורסם בדף המידע של איתמר מחנות הספרים של איתמר. הערך טובה גולדברג הועלה לוויקיפדיה על ידי סטודנטים. הערך טובה גולדברג בוויקיפדיה היה שנוי במחלוקת והיה דיון על החשיבות שלו.

הפרקטיקה הפמיניסטית של הקורס, במסגרתה סטודנטים וסטודנטיות מחזירים נשים להיסטוריה באמצעות יצירת ערך חדש בויקיפדיה על נשים שעשו היסטוריה אך שמן אינו מוכר וידוע או מרחיבים ומעמיקים את המידע בערך קיים, הצית את דמיונה כבר בשיעור הראשון. ככל שהחיפוש הראשוני נתקל בקשיים, כך גברה המוטיבציה.

להמשיך לקרוא