סילביה ביירק נהרגה במלחמת העצמאות בארבעה ביוני 1948 בעת שירותה בירושלים, ביחידת ההאזנה של שירותי המודיעין, שנודעה לימים בתור יחידה 8200. היא הייתה בת 24 וחצי. עד לאחרונה, הקשר שלה ליחידה זו וכן נפילתה במהלך שירותה בה לא היה מוכר וידוע – גם לא לא.נשי מורשת המודיעין. פרט זה התגלה ואומת באחרונה, ובימים אלה מסתיים תהליך אישור ההכרה בה כחללה של חיל המודיעין ובתוך כך כנופלת הראשונה של יחידה 8200. ר

סילביה ביירק 1948-1923

אשיתו של הגילוי בפינה "היה הייתה" בתכנית סדר יום עם קרן נויבך (כאן רשת ב') לפני כחצי שנה.היא נולדה בתשעה באוקטובר 1923 בלונדון לפרניה ושלמה (סולומון) ביירק, שהגיעו לאנגליה מפולין, הצעירה מבין ארבע אחיות. כשהייתה ילדה האם נפטרה, והבנות גרו אצל הדודים. בעקבות לילי, האחות הגדולה, הייתה לפעילה ציונית – חניכה והלאה מדריכה בתנועת "הבונים".

בזמן מלחמת העולם השנייה ריכזה מסגרות שונות למען טיפול בילדים, בלונדון ובבתי מחסה לילדים וילדות שפונו מהעיר בזמן המלחמה. אחר כך הייתה אחראית על פעילות השכבה הצעירה של התנועה בבריטניה וערכה והוציאה לאור את עיתון הילדים של התנועה, וכן פרסומים חינוכיים שונים. אחרי המלחמה עבדה בקק"ל והייתה אחראית על החינוך.

ב-1946 עלתה ארצה וכאן למדה עברית. בני המשפחה איתרו מחברת, בה תרגמה שירי משוררים מאנגלית לעברית ולהפך, ככל הנראה כדי לשפר את ידיעותיה בשפה. היא הצטרפה ל"הגנה", גרה בירושלים ובתחילת 1948 הצטרפה ליחידת ההאזנה שפ"ן )שירות פענוח נסתרות) שפעלה בעיר במסגרת שירות הידיעות (ש"י). במסגרת תפקידה האזינה למשטרה הבריטית ולצבא הבריטי ואחרי כן ללגיון הירדני ולאנשי או"ם. מה בדיוק שמעה שם אפשר כמובן רק לנחש.

יחידות האזנה פעלו בארץ עוד בתקופת היישוב. לפי מחקרו של יוסי דגן, קצין מורשת ביחידת 8200, בנושא ראשית שירותי המודיעין של היישוב (עת-מול, גיליון 271), ראשיתה של ההאזנה הייתה בשנות העשרים ביפו: אז מי שהפעילו אותה היו נשים, בתפקיד מרכזניות. שנת 1929 הייתה שנת מפתח. אז, החלו ההאזנות הטלפוניות להתקיים באופן סדיר, תוך רישום מפורט של תוכן השיחות. "ההאזנה", כותב דגן, "לא הפכה תחליף למודיעין האנושי בשל הפריסה המוגבלת של רשת הטלפונים, אך המידע שהושג באמצעותה היה אמין ובעל ערך רב".

ביחידת שפ"ן שירתו אז 25 איש ואישה. בראשיתה של מלחמת העצמאות, לפני סיום המנדט הבריטי, פעלו בחדר בדירה של גרשון אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. ממאמרו של דגן ("מבט מל"מ", גיליון 82), אפשר ללמוד שביחידה שירתו גברים ונשים. נראה שנשים היו רוב בצוות ההאזנה באנגלית. אחת מהן הייתה סילביה ביירק.

חודש לפני סיום המנדט פינו הבריטים את מחנה שנלר והיחידה עברה לשם. ב-11 בספטמבר נהרגה ציונה חיון, אלחוטנית ביחידה. זה קרה כשיצאה לפגוש את אהוב לבה, דוד מינץ, חבר "הגנה", בכניסה למחנה שנלר בו שירתה. שניהם נהרגו מפגיעתו של פגז ירדני. ב-2001 הוכרה חיון כנופלת של קהיליית המודיעין ושמה נוסף לאתר ההנצחה של חיל המודיעין בבסיס גלילות. עד לאחרונה, היא נחשבה לנופלת הראשונה של יחידה 8200, ושמה מופיע ראשון ברשימת הנופלים באתר המורשת של יחידה זו.

לפני כמה חודשים סיפרתי בפינה "היה הייתה" בתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך (כאן רשת ב', עורכת: מירית הושמנד) על ציונה חיון. בעקבות השידור, החליטו בצוות המורשת של חיל המודיעין לנסות להמשיך ולאסוף חומר עליה, שכן המקורות שנמצאו על אודותיה עד אז היו מועטים ביותר.

החיפושים לא הניבו מידע חדש על חיון, אך הביאו לתגלית אחרת. צוות המורשת מצא שביחידת שפ"ן שירתה חיילת מודיעין ושמה סילביה ביירק. שנהרגה בארבעה ביוני 1948. ככל הידוע, טרם הספיק להתחייל – היה זה זמן קצר ביותר אחרי הקמת צה"ל. מי שמצא את קצה החוט היה יהושע לביא, ארכיאולוג וחוקר בתי עלמין. בעזרתו, הגיע צוות המורשת למסמכים בארכיון ארגון "נצח" שעסק בפינוי חללים בירושלים בזמן מלחמת העצמאות, ובהם גם רשימת חפציה של ביירק.

רשימת החפצים של ביירק כוללת תעודת זהות ומפתחות, משקפי שמש, סיכת ראש ומסרק, תיק איפור ובקבוק בושם, פנקס, עפרון ועט נובע. לצד אלה, שבכוחם ללמד משהו על אורחות חייה של אישה צעירה בירושלים, נמצא מסמך לפיו שירתה ביירק בתור "חיילת בפלוגת שפן במחנה קבע מס' 1" (מחנה שנלר). אין ספק: סילביה ביירק נפלה בעת שירותה כיחידת ההאזנה של חיל המודיעין.

כמו חיון, גם ביירק נהרגה מפגיעתו של פגז ירדני. זה קרה ככל הידוע ברחוב הנביאים בירושלים, כאשר הייתה בדרך ממקום מגוריה למחנה שנלר. כמו חיון, היא נהרגה מפגיעה של פגז ירדני. בקרוב, כאשר תתפרסם ההכרה הרשמית כחללה של חיל המודיעין ושמה יתווסף לאנדרטה, תהיה סילביה ביירק, ככל הידוע כעת, לנופלת הראשונה של יחידה 8200.

לדף היזכור על סילביה ביירק באתר משרד הביטחון

תודה ליוסי דגן, הדס צורף ועמיה בועזסון ממורשת המודיעין, לאילן שטייר ולגבריאל כהן, הנכד של לילי ביירק