ארכיון הקטגוריה: עולה כיתה

אימא קנתה משאית, אבא מכין מרק

האם תוכלו למצוא את הטעויות בכל קטע? 4 תרגילים, ויש גם שאלת בונוס

תרגיל מס' 1

לפניכן/ם קטע קריאה לכיתה א'. קראו את הקטע וענו על שלוש השאלות הבאות:

1. מה עושה אימא?

2. מה עושה אבא?

3. מהי הטעות שנפלה בקטע?

תשובות:

להמשיך לקרוא

5 דברים שאפשר ללמוד מהקמפיין "לתת חמש" של משרד החינוך

פורסם בעיתון הארץ

בקמפיין 62 מיליון בנות שנועד להעלות את שיעורי ההשכלה בקרב נשים בארצות הברית וברחבי העולם, קוראת מישל אובמה למשתמשי טוויטר ואינסטגרם לשתף את תשובותיהם לשאלה "מה למדת בבית הספר", ולהזכיר אגב כך שמ-62 מיליון בנות בעולם, בעיקר מתבגרות, אף נשללת ההזדמנות הזאת. בקמפיין "לתת חמש", שנועד להכפיל מספר התלמידים בישראל הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות, מגייס שמעון פרס הייטקיסטים שישתלבו במערכת החינוך ויסייעו לתלמידים בלימודי חמש יחידות מתמטיקה, חוזר לבית הספר התיכון, נותן כִּיף לחבר'ה ומספר איך היה פעם וקורא לנוער "לתת לעצמךָ, לתת למדינה, לתת חמש".

תשדיר של משרד החינוך לקמפיין לתת חמש לעידוד חמש יחידות מתמטיקה בקרב תלמידי תיכון בישראל בהשתתפות שמעון פרס

ההייטקיסטית נותנת חמש לשמעון פרס בתשדיר של משרד החינוך

את שני הקמפיינים מובילה דמות נשיאותית; לשניהם נופך אמריקאי. "62 מיליון בנות" בא מהבית הלבן, "לתת חמש" הוא תרגום חופשי ך-give me five. נקודת המוצא של שני הקמפיינים היא שבית הספר הוא מוסד חשוב, המכין את הנוער לחיים ובכוחו להעצים את בוגריו. מישל אובמה צייצה שבבית הספר היא למדה להגביר את קולה ולהביע את עמדותיה באופן חופשי. ומה אנו לומדים בבית הספר על פי הקמפיין של משרד החינוך? קחו חמש תשובות להמשיך לקרוא

מה הבעיה עם ווטסאפ אמהות?

פורסם בעיתון הארץ

גם הפרסומת שמשודרת עכשיו לתרכובת מזון לתינוקות, שמככבות בה אמהות מפונפנות, משקפת את המציאות. קבוצת ווטסאפ "גן מיכל" מקבלת דיווח מהשטח: אחת שחשבה שהיא יודעת, מעדכנת על רכיב לא רצוי בתחליף חלב לתינוקות. אמנם הרכיבים בתחליפי החלב, כפי שלמדנו מפרשת רמדיה, הם בבחינת דיני נפשות, אך מהפרסומת מתקבל הרושם שאפשר להירגע. אף אחת מהנשים, בין שהיא בישיבה במשרד או על הספסל בגינה, אינה משנה את סדר היום. 

לפרסומת המקורית באתר המזבלה

הלאה משרד הבריאות, תחי הסמכות האימהית, המניחה שהאחריות על ההזנה היא התפקיד הבלעדי של האישה. שיאה בשוס המסיים, כשגבר מבוהל מגלה שצירפו אותו לקבוצה הזו בטעות. מי פה אמרה הדרה?

להמשיך לקרוא

ככה לא מציירים מציאות

פעם, כשרצינו לשחק קלאס או סימני דרך, חיפשנו גיר ושרטטנו משבצות וחצים על מרצפות המדרכה או המגרש של בית הספר. היום אפשר לקבל את המשחקים האלה מן המוכן, בצבעים עמידים שלא דוהים גם אחרי הגשם. זה קורה בדרך כלל בחופש הגדול, זמן טוב לשיפוצים ושידרוגים במוסדות חינוך. הצוות מתכונן לשנה הבאה, המורות המצוינות מעמיקות בחומרי הלימוד ומחשבות מחדש את דרכי ההוראה, ובהתאם לגודל התקציב אפשר לעשות מתיחת פנים במראה הכללי, כמו בחצר בית הספר שבתמונה הזו. הביטו במפה שבתמונה. מה אתן רואות? מה אתם רואים?

 

 

זו מפת ישראל שמזמינה את הילדים לשחק "ים יבשה". להמשיך לקרוא

כחול זה צבע של בנות ובנים

לעתים קרובות מדי החינוך המגדרי קורס אל מול המתנות שמביאים סבתא וסבא. הכוונות טובות, וגם חנות הצעצועים הקבועה אינהרשת ענק אלא חנות שכונתית עם צעצועים ומשחקים מוצלחים. אבל איכשהו, בסופו של דבר, הגדולה והקטנה קורעות את העטיפה הצבעונית ומגלות ערכה לעיצוב בגדים ואפילו תפירה, טירת נסיכות נוצצת ואלבום מדבקות, והאמצעי מוצא בקופסה (עטיפה צבעונית גם כן) משחק הרכבה. לעתים זה מזמן גם שיחה שעיקרה חידוד ההתבוננות הביקורתית של הילדים והילדות בנושא, ועל הדרך גם של ההורים. סימון המין והמגדר באמצעות חפצים ממשיך להיות נפוץ מאד, הנה תמונות שצילמו חברות ששמות לב:

בחנות ממתקים וציוד למסיבות יש מארזים למסיבות יום הולדת. הציוד ליום הולדת לבת והציוד ליום הולדת לבן מסודרים באותה כוננית, אך במדפים נפרדים להמשיך לקרוא

מה הרגישו הילדים בדרכם לתאי הגזים?

פורסם בעיתון הארץ

היועצים של שר החינוך לא המציאו שום דבר חדש. עוד בשנות החמישים ובעיקר לנוכח משפטו של אדולף אייכמן שנפתח בירושלים באפריל 1961 עסקו אנשי חינוך בשאלה כיצד ללמד על השואה. אמנם יד ושם כבר פעל, אך באותם ימים היה זה מוסד שהקדיש את מירב פועלו לתיעוד ולמחקר. באין תכנית לימודים עשו מורות וגננות הישר בעיניהן. הילד רפי ש"שמע בכיתה א' סיפורים על הצורר שרצח מיליוני 'יהודים מסכנים' בוש שאמו היתה 'אחת מהם'. מסקנתו של הזאטוט, האומר שיש בדעתו להיות רמטכ"ל, היתה שהם פחדנים. בלי לדעת מדוע, חש זרות כלפי אמא ואבא. לראשונה בחייו התברר לו שאביו אינו איש חזק, היכול להרביץ לילדים שיתקיפו אותו". הוא סירב לאחל לאמו לילה טוב לפני שהלך לישון.

הפושע הנאצי אדולף אייכמן / כל התמונות מארכיון בית לוחמי הגטאות

הסיפור הקשה הזה הובא במדור "לאשה ולבית" של הארץ, שעם פתיחת משפט אייכמן הוקדש להיבטים של המשפט הקשורים לילדים ונוער. להמשיך לקרוא

ככה מחנכות בנות (לא) לשתוק

לפני שבע שנים החלה הבת שלנו ללמוד בגן טרום חובה. במפגש ההיכרות הציגה הגננת – צעירה, חכמה, מוצלחת ומסורה לעבודתה – את הפינות בגן: אחרי "המטבח" ו"פינת הבובות" עברה ל"פינת הרופא". לא פינת הרופא, העירה לה אימא אחת, שמאוד משתדלת לא להיות נודניקית, זו המרפאה. לפני שנתיים, באחד הבקרים של יום ששי, הוזמנו לאירוע של כיתות ב' בבית הספר. האירוע התקיים באולם ההתעמלות. אחרי שהסתיים, הלכנו יחד לראות מה חדש ומעניין בחדר הכיתה של הבן האמצעי. מעל הלוח היו תלויים השלטים האלה:

שלט מעל הלוח בכיתה ב' בבית ספר יסודי.

השלט מעל הלוח בכיתה ב': אני חושב, אני מצטרף, אתה צודק, בבקשה הגבירי את קולך

מטרתם הכללית של השלטים ברורה וחיובית: הקנייה של כללי תרבות הדיון. השלטים נתלו מעל הלוח ביוזמת של המורה – צעירה, חכמה, מוצלחת – שמצאה אותם באינטרנט, הדפיסה, ניילנה, הדביקה ותלתה, אך לא שמה לב מה באמת כתוב בהם, וליתר דיוק, מהם המסרים המועברים באמצעותם על סדרי עולם ודרכי התנהלותו. להמשיך לקרוא

יאללה דנה, קומי

פורסם בעיתון הארץ

באופן לא בלתי סמלי, הכריז שר החינוך הקודם, עכשיו שר הפנים, על הקיצור המדומה של החופש הגדול בימי מחאת האוהלים. הלאה אחד בספטמבר, יחי עשרים ושבעה באוגוסט. אימהות יקרות, החופש הגדול קוצר, וזה גם לטובתכן. לרגע חשבנו שאולי כן: כמו בהריון, גם בחופש הגדול הימים האחרונים הם הקשים ביותר. חם לך, ואת רוצה שזה ייגמר כבר. אבל אין מתנות חינם. ימי החופשה שקוצרו מוחזרים במהלך שנת הלימודים.

תמונה של ילד וילדה ביום הראשון ללימודים בשנת 1980 שהוא כנהוג אחד בספטמבר. התמונה היא מאוסף התצלומים הלאומי, צילם יעקב סער

אחד בספטמבר 1980 / יעקב סער, לע"מ

הימים שמחק גדעון סער מהחופש הגדול מזכירים את תוצאות המלחמה ב-1967. הימים ששוחררו התנחלו על גב ההורים, בעיקר אימהות. גם הם מעלים שאלות בדבר כיבוש שטחים בלוח השנה, שקווי הגבול בין ימי חופש לימי חול שורטטו בו מזמן, על פי הפרקטיקה של המסורת היהודית. להמשיך לקרוא