על נעה ארבר סיפרה לי לראשונה הטייסת רִנה לוינסון, כששוחחנו על נשים בקורס טיס בחיל האוויר הישראלי בשנים הראשונות למדינה. ארבר נודעה בתור מעצבת אופנה, היא הייתה חלוצת אופנה בארץ, במשך שנים הייתה עיתונאית בתחום זה ומרצה במכללת שנקר. פרט פחות ידוע בביוגרפיה שלה היה עברה בחיל האוויר, שהיה קצר אך משמעותי: היא הייתה חניכה בקורס טיס מס' 16. 

פרח הטיס נעה ארבר / באדיבותה

אחרי שסיימה את שלב "המכין", בו צוינה לשבח, היא הודחה. כשהייתה נעה ארבר, אז גולדשטיין, נערה היא השתתפה בקורס גדנ"ע אוויר ובקורס דאייה, במקביל ללימודים בתיכון בקריית מוצקין, בו למדה במגמה ריאלית. לטיס הגיעה בעקבות האהבה לדן ארבר, טייס ובוגר קורס מס' 1 של חיל האוויר, לימים קברניט באל על.  

היא התגייסה לקורס טיס של חיל האוויר והייתה חניכה בקורס טיס מס' 16. באותם ימים נשים התקבלו גם כן לקורס טיס, ושירתו בתפקיד זה בחיל האוויר: הידועה מכולן הייתה יעל רום (פינקלשטיין) בוגרת קורס מס' 5 והאישה הראשונה שסיימה קורס טיס צבאי של החיל. טייסת אחרת בחיל, שהוכשרה עוד בסוף שנות הארבעים בארצות הברית, הייתה לוינסון. בתיה ברונסקי שירתה כנווטת. 

עם פרחי הטיס בקורס מס' 16 נמנו שלוש נשים: ארבר, רות בוקבינדר שסיימה את הקורס כטייסת בטייסת הקלה, ופרח טיס שלישית, שפרשה מן הקורס בשלב מוקדם. האימונים לא היו קלים, אמרה כששוחחנו, "עשינו את האימונים הצבאיים יחד עם הבנים, באותה רמה". 

ארבר זכרה כיצד בסוף שלב ה"מכין" היא צוינה לשבח על הישגיה. חניך נוסף שצוין לשבח היה עמוס לפידות, לימים אלוף ומפקד חיל האוויר. אז גם קיבלה את ההודעה שהיא לא יכולה להמשיך בקורס. סיבה רשמית לא שמעה, "אף פעם לא סיפרו למה". 

לפי שמועות, היא הודחה בשל דעותיה הפוליטיות, בצד השמאלי של המפה הפוליטית. זאת אף שלא הייתה חברה בשום מפלגה והייתה צעירה כבת 18. כששוחחנו העלתה את ההשערה שכנראה "הייתי אחת שגם הביעה את הדעות שלה, ולמישהו שם זה כנראה הפריע". כך או כך, זמן קצר אחרי כן כניסתן של נשים לקוקפיט של מטוסי חיל האוויר נחסמה כליל. פרחי הטיס שהיו בעיצומה של ההכשרה הודחו, גם כאשר היה ברור שהן מצוינות. זה היה באמצע שנות החמישים. 

אחרי ההדחה עברה לשרת בפיקוד דרום, זמן קצר אחרי כן נישאה לדן ארבר. היא למדה אופנה והייתה למעצבת. בשנת 1969 עיצבה את המדים של דיילות "ארקיע". עד אז, כפי שדווח בעיתון "מעריב", לדיילות ב"ארץ ישראל הקטנה הספיקו חליפה אפורה בחורף ושמלה תכלת בקיץ". המציאות השתנתה אחרי מלחמת ששת הימים, וצריך לקחת בחשבון את "הבדלי הטמפרטורות בין ראש פינה לשארם א-שייח'. 

המדים, סיפרה ארבר, היו שונים ומיוחדים באותו הזמן. בנוסף להרחבת המלתחה כל דיילת יכלה לבחור את צבעי המדים, בכחול או בסגול. פריטי הלבוש היו מודולריים וכך כל אחת יכלה לבחור לעצמה סגנון אישי. 

היא למדה בפאריז ונסעה לבירות האופנה בעולם: מילאנו ופאריז וגם לונדון, ניו יורק וטוקיו. במשך שנים רבות הייתה עיתונאית אופנה ב"מעריב" ובעיתוני הנשים "את" ו"עולם האשה". עד 2010 לימדה אופנה בשנקר. גם כעבור שנים היא לא שכחה את ההדחה ההיא: "זה מאוד פגע בי, אהבתי מאוד את מה שעשיתי. מאוד חרה לי. לא היה עם מי לדבר. ידעתי שהייתי מסיימת את קורס הטיס", אמרה. לה לא היה ספק: "הם הפסידו".

על פרח הטיס נעה ארבר והטייסת רנה לוינסון, על נשים בקורס טיס של חיל האוויר הישראלי ועל הסיבה האמיתית להדחתן והדרתן בספר האשה מה אומרת?