מה רצתה אביגיל אדמס ב-31 במרץ 1776

ולמה זה אקטואלי בישראל במרץ 2023

הזמן: סוף המאה ה-18, המקום: המושבות האנגליות בצפון אמריקה, שבארבעה ביולי 1776 הכריזו על ניתוק מאנגליה ועל עצמאות. הנפשות הפועלות: ג'ון אדמס, אב מייסד, שתוך עשר שנים ייבחר לנשיא השני של ארצות הברית. כרגע הוא נמצא רחוק מהבית, בו נשארו אשתו וחמשת ילדיו. אביגיל סמית' אדמס, אשתו, כתבה לו מכתבים נחרצים והזכירה לו את מה שלדעתה הוא וחבריו הגברים שנמצאים בשלטון שכחו — הזכות של נשים לחיים ולחירות, מבלי להיות נתונות לדיקטטורה של גברים. סוף המאה ה-18, בצד השני של העולם. כמה שזה אקטואלי.

אביגיל אדמס נולדה בנובמבר 1744 במסצ'וסטס, לוויליאם ואליזבת סמית' לבית קווינסי. גם לה, כמו לאימא שלה, לא הייתה השכלה פורמלית, אבל היא קראה המון. כשהייתה בת עשרים נישאה לג'ון אדמס. הוא, כמו רוב האבות המייסדים האחרים של ארצות הברית, היה בעל השכלה משפטית, בוגר אוניברסיטת הארוורד. נולדו להם שלושה בנים ושתי בנות. אחד מהם, ג'ון קווינסי אדמס, היה הנשיא השישי של ארצות הברית.

היא נשארה בבית וטיפלה בילדים, בעוד הוא היה ציר המושבה מסצ'וסטס בקונגרס הקונטיננטלי של המושבות האנגליות בצפון אמריקה. במשך שמונה שנים היה סגן הנשיא, בעת כהונתו של ג'ורג' וושינגטון. ב-1796 היה לנשיא השני, בשנת 1800 הם היו המשפחה הנשיאותית הראשונה שנכנסה לבית הלבן.

ב-1801, אחרי שהפסיד את הבחירות לתומס ג'פרסון, חזרה משפחת אדמס לקווינסי. אביגיל מתה ב-28 באוקטובר 1818. ג'ון מת בארבעה ביולי 1826, בדיוק ביום העצמאות ה-50 של ארצות הברית. באותו היום בדיוק מת גם ג'פרסון.

בהיסטוריה האמריקנית אביגיל אדמס ידועה קודם כול לאור הקשר המשפחתי שלה לגברים. בת זוג, הגברת הראשונה של הנשיא השני, אימא של הנשיא השישי. אבל יש לה מקום חשוב בהיסטוריה של נשים בארצות הברית. מכתביה בכלל, ומכתביה לג'ון אדמס בפרט, הם מקור היסטורי להבנה של מעמד הנשים במושבות האנגליות שהפכו למדינות, ולשאלה המתבקשת כשאנחנו לומדות היסטוריה, מה אנחנו יכולות ללמוד מזה.

הגברים יהיו עריצים רק אם יוכלו

אדמס חשבה שההכרזה של 13 המושבות על עצמאות וניתוק מאנגליה היא הזדמנות לחוקים חדשים, שבין היתר יסדירו את זכויות הנשים לחיות ללא עריצות. לא היה מדובר על זכות הצבעה, אלא הגבלת הסמכות של גברים להשתמש בנשים, להתאכזר אליהן ולהשפיל אותן.

ב-31 במרץ 1776 היא כתבה לו: "בספר החוקים החדש אשר אני מניחה שתצטרך להכין, הייתי רוצה שתזכור את הנשים ושתהיה נדיב יתר ונוטה לטובתן יותר מאשר אבותיך. אל תיתן כוח בלתי מוגבל בידיהם של הבעלים. זכור, כל הגברים יהיו עריצים אם רק יוכלו. אם לא תינתן דאגה ותשומת לב מיוחדת לנשים, אנו נחושות בדעתנו לעורר מרד, ולא נראה עצמנו מוגבלות על ידי שום חוק אשר אינו מבטא את קולנו או אינו מייצגנו".

היא ידעה עם מי יש לה עסק. "היותם בני מינך עריצים מטבעם היא אמת כה מבוססת עד שאי-אפשר להתווכח עליה; אבל אלה מביניכם הרוצים להיות מאושרים, מוותרים ברצון על התואר הקשוח של אדון למען התואר הרך והחביב יותר של חבר. מדוע, איפוא, לא למנוע מן הרשעים והפושעים להשתמש בנו מתוך אכזריות והשפלה ללא חשש מעונש?".

מה היא אמרה לו בעצם? אם לתמצת בשלוש מילים: Remember the ladies

מה הוא ענה לה? בשתי מילים: הצחקת אותי.

המכתבים של אביגיל אדמס נחשבים, כמו שהראה ההיסטוריון חגי הורביץ, לאחד המקורות המוקדמים בנושא זכויות נשים במושבות האנגליות בצפון אמריקה ואחרי כן בארצות הברית. הוא מראה כיצד המכתבים שלה, ויותר נכון התגובה של ג'ון אדמס, מחזקים את ההנחה כי שלטון מוחלט, עריצות, דיקטטורה, יכולה להפוך כל גבר להיות עריץ, דיקטטור.

על כן צריך לעגן את החירויות של המיעוטים, של החלשים, בחוק ולא לסמוך על הנדיבות או רוחב הלב של השלטון העריץ, כי גם אם הוא יצהיר שיעשה זאת – הוא לא יעשה זאת.

בארבע מילים: ממשלת ישראל, מרץ 2023.

לנוכח השחיקה ותכף הקריסה של ההגנה הבסיסית על נשים מפני גברים שהם בדיוק כאלה, כפי שמנהיג אותה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חברות הכנסת וחברי הכנסת שבלי בושה הצביעו נגד חוק האיזוק האלקטרוני ובכך המשיכו להתיר את דמן של נשים בישראל, וכלל חברי וחברות הממשלה, שמבטיחים הבטחות סרק, בראשן הנאשם מס' אחת.

ועוד משהו: ובמסגרת המבנה הפדרלי, בארצות הברית יש שלוש רשויות, מחוקקת (הקונגרס), מבצעת (הנשיא) ושופטת (בית המשפט העליון), המקיימות ביניהן ריסונים ואיזונים. האבות המייסדים של ארצות הברית פחדו מעריצות, אבל יותר מזה, הם פחדו מעריצות הרוב.

האמירה הפופולרית של תומכי הרפורמה המשפטית המתוכננת כי בארצות הברית הנשיא, כלומר הרשות מבצעת, ממנה את השופטים, בלי לקחת בחשבון את מכלול הריסונים והאיזונים במבנה השלטון הפדרלי בארצות הברית מביאה, כרגיל, לפייק. ככה נראית "עובדה היסטורית" בלי קונטקסט, ככה נראית בורות.

התרגום של מכתבי אביגיל אדמס הוא על פי המאמר "החוקה האמריקנית ומעמד האישה" מאת חגי הורביץ בכתב העת זמנים

למכתב של אביגיל אדמס לג'ון אדמס באתר Massachusetts Historical Society

לספר חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית מאת גיורא קולקה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, לספר דמוקרטיות: ארצות הברית מאת אייל נווה, על הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית מאת ארגון גוטפלד ולקובץ הפדרליסט מאת אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי