האישה שלא התגעגעה לתואר אשת ראש הממשלה

בתחילת 1975 אישרה ועדת הכנסת הטבות לח"כים בתחום הבריאות. לאישור ההטבה קדם ויכוח, חבר הכנסת יוסי שריד התנגד. דיון סוער התקיים בהנהלת סיעת "המערך". ח"כ שושנה ארבלי אלמוזלינו טענה שצריך להשוות את הטבות הח"כים לאלו שכבר קיבלו שופטים ודיינים. ח"כ חייקה גרוסמן אמרה כי מי שטוען שחבר כנסת לא צריך לעמוד בתור כמו כל אחד ואחת הוא טיפש. 

צפורה שרת

הדיונים עוררו הד וסוקרו בעיתונות. לקורא "דבר" מרדכי מלמד מגבעתיים זה הזכיר את גינוניה של צפורה שרת, שהייתה ידועה לציבור בעיקר בתור אשת ראש הממשלה השני ואשת שר החוץ הראשון של מדינת ישראל.  

צפורה מאירוב נולדה ברוסיה ב-1896, עלתה ארצה ב-1912 והיא בוגרת המחזור השלישי של "גימנסיה הרצליה", שם הכירה את משה שרת, אז שרתוק, שהיה בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה. בהתחלה הייתה פועלת: בקבוצת כינרת ובחווה של חנה מייזל. למדה חקלאות במקווה ישראל ונסעה ב-1922 ללונדון אל משה שרת, שלמד שם, והם נישאו. היא למדה חקלאות באנגליה וב-1925 הם חזרו לארץ.

ב-1942 היא נסעה לטהרן בשליחות הסוכנות היהודית ו"עליית הנוער" לקדם את ההצלה של מאות ילדי וילדות יהודים, פליטים מאירופה שהוברחו לטהרן. ב-1943 הגיעו לארץ. העיתונאית ברכה חבס, שכתבה גם בהזדמנויות אחרות על ילדים פליטי השואה שהגיעו ארצה בזמן המלחמה, ציינה את "צפורה שרתוק שעשתה ימים כלילות כעובדת מסורה ונבונה; […] והייתה שותפה לשיירה בכל תקופת המתיחות בערב עלייתה ולא פרשה ממנה עד להפלגה לארץ ישראל".

בספר "האשה שאתו" בנושא נשות ראשי ממשלה בישראל כתב הסוציולוג ד"ר אילן בן עמי כי "צפורה שרת היא ללא ספק האלמונית מכל נשות ראשי הממשלה בישראל". לפי בן עמי, בפעילותה כאשת ראש הממשלה, בה שילבה פעילות ציבורית שכרכה התנדבות, בעצם קבעה תקדים לתפקידיהן של נשות ראשי הממשלה שבאו אחריה, כל אחת בסגנונה. 

על סגנונה אפשר ללמוד בין היתר מאנקדוטה שנזכרת במחקר זה: ב-1955 היא ארגנה חגיגות פורים ביישובי העולים. בספר של אילן בן עמי מסופר כיצד אחרי שביקרו שניהם כראש הממשלה ורעייתו בתהלוכות פורים, "כשהגענו הביתה נעלמה צפורה וכל חיפושי אחריה ברחבי הבית לא הועילו. סוף סוף ירדתי למטה ובמקרה ראיתי קרן אור בוקעת מהמכבסה. נכנסתי והייתי מזועזע ממראה עיני – האשה אשר אך לפני שעה שעתיים היתה הגברת הראשונה של האומה, במעמד חגיגי עצום, נמצאה מופשלת שרוולים ובוחשת במסירות נפש קטלנית בתור המכבס החשמלי המלא כבסים". גם בהקשר זה, קשה שלא להעלות על הדעת את סגנונה של אשת ראש הממשלה השני בהשוואה לזו של ראש הממשלה הנוכחי, שהכביסה שלה, ממשית ומטאפורית, שונה בתכלית.

כעשר שנים אחרי שכיהן משה שרת כראש ממשלת ישראל נתנו צפורה ומשה שרת ריאיון ל"מעריב". העיתונאי רפאל בשן תהה אם משה שרת אם הוא לא מתגעגע לפעמים לתפקיד ראש ממשלת ישראל. הוא אמר: "לעתים רחוקות מאד מאד!". בשן שאל את צפורה שרת אם היא מתגעגעת, והיא השיבה: "אני? לא! לא מתגעגעת!".

היא נטמנה בבית העלמין טרומפלדור. על המצבה של שניהם שורות-שורות ובהן סקירה של קורות חייהם ופועלם: שלוש השורות האחרונות מלמדות על פועלה ועל ציוני דרך בחייה: בוגרת הגימנסיה, חלוצה בכנרת, נישואין למשה שרת, שליחה בטהרן, ש"עמדה לימין בעלה בכל פועלו". 

צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקיוויקי

צניעותה השתקפה בגינוניה בציבור. כשהייתה אשת ראש הממשלה יצאה ליישובים באזור ירושלים ולימדה עולים עברית. הם בכלל לא ידעו שמי שבאה ללמד אותם היא בעצם אשת ראש הממשלה, ומעולם לא עשתה מכך עניין גדול. 

כעשר שנים אחרי מותו של משה שרתוק, סיפר קורא "דבר" מרדכי מלמד כיצד "בהיותי תושב רמת-גן "בהיותי תושב רמת-גן הייתי מבקר לעתים קרובות במרפאת קופת חולים הצפופה דאז. בעומדי בתור הארוך בן החולים ראיתי אישה נמוכת קומה ולבושה בפשטות, שרבים ממכרי שעמדו בתור רצו לאפשר לה להתקדם, אך היא סירבה בעקשנות 'לקפוץ' לראש התור". הייתה זו צפורה מאירוב (שרת). "האמנם", כתב, "'התקדמנו' עד כדי כך שאנשי סגולה לא חייבים להיות אנשי מופת ודוגמה?". המציאות הפוליטית בישראל 2020 מלמדת שהתשובה היא לא.