בדיון מתוקשר של הממשלה בנושא ההקלות על המשק, ביקשה מירי רגב לפתוח מכוני יופי וקוסמטיקה "לרבות הסרת שיער בלייזר" כי הגיעו אליה הרבה פניות בנושא. לצד פתיחת מספרות, אפשר היה לצפות ששרת תרבות או שר חינוך יבקשו להעלות לדיון גם את האפשרות לפתוח ספריות, לרבות הספריות האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה. 

זה לא קרה, כי בדיון בנושא הצלת המשק מקריסה כלכלית הממשלה לא ספרה אותן. אך כבר אז היה צריך לקחת בחשבון פתיחת מוסדות שיש להם גם משמעות חברתית וערכית. ימים ספורים אחרי שנסגרו הכיתות והאולמות במוסדות האקדמיים, נסגרו גם דלתות הספריות שלהם. על פי ראשי המוסדות להשכלה גבוהה, ההוראה מרחוק מתקיימת כסדרה. אף דווח על קפיצת הדרך של האקדמיה לאור התפשטות ההוראה המקוונת, שעיקרה שיעורי זום. בה בעת, אחרי כמעט חודשיים כבר ברור שכל עוד הספריות נעולות קשה יהיה לקיים הוראה כזו לאורך זמן מבלי להשטיח את עקומת הלמידה. בקיצור, לאורך זמן קשה ללמוד באמת בלי גישה לספרייה.

ההוראה מרחוק מתקיימת על בסיס פריטי קריאה הזמינים במתכונת דיגיטלית או כאלה שהועלו מבעוד מועד, כנהוג מזה שנים, לאתרי הקורסים. השאלות הספרים הוקפאו והגישה לספריות היא מרחוק בלבד. למרבה המזל, פריטים רבים מאוד זמינים און-ליין, בחיפוש בגוגל או דרך אתרי הספריות עצמן. באחרונה, סטודנטים וסטודנטיות מגלים שגם השפע שמציעים מאגרי מידע אלה אינו מספק. 

זה בולט במיוחד בקרב אלה מהם ששוקדים כעת על עבודות סמינריוניות ובקרב תלמידות ותלמידים לתואר שני. דווקא עכשיו, כשהכול צמודים למסכים, בולטת בהיעדרה הגישה החופשית, פשוטו כמשמעו, לכל מה שיש להיכלי הידע בקמפוסים להציע. בתוך כך, הם למדו שיעור חשוב: על אף ההתקדמות הטכנולוגית והתחושה לפיה כל המידע, או לכל הפחות המידע שנדמה לנו שאנו זקוקות לו כרגע נמצא ממש בכף ידינו, המצב שונה. בספריות ובארכיונים יש הרבה מאוד כותרים ומסמכים שעדיין לא נסרקו משום שעד כה לא נמצאו בעלי עניין ומשאבים שיעשו זאת, לרבות המדינה.

בשנים האחרונות מקומה של הספרייה בסדר היום של הסטודנטים והסטודנטיות השתנה מאוד. לרוב הם לא נדרשים לבקר בה כדי למלא את חובות הקריאה הבסיסיות שלהם. הסגל כבר מזמן דואג להנגשת הפריטים באתרי הקורסים. בהתאמה, הספריות נדרשו להמציא עצמן מחדש כמרחב רלוונטי, למשל בהקמת סביבות למידה משותפות, שככל הנראה לא יחזרו לפעול בשנת לימודים זו. בהנחה שהספריות האקדמיות תשארנה סגורות, בסוף הסמסטר עלולים הסטודנטים והסטודנטיות ללמוד עוד משהו: באמת אפשר לסיים סמסטר בהצלחה בלי לבקר בספרייה בכלל.

אם לא תהיה התפרצות מחודשת של הנגיף, באופן מקרי לגמרי בסמוך למועד פתיחת המשפט של נתניהו, אולי נחזור גם להוראה מקרוב בקמפוסים. בינתיים, ייתכן שגם ייפתחו את הספריות במוסדות להשכלה גבוהה, בכפוף להחלטת הממשלה לפתוח קניונים, פארקים, מתקני ספורט וספריות. אך התרת פתיחת הספריות, לרבות במוסדות האקדמיים, הייתה צריכה להתקבל קודם. 

כאשר ממשלת ישראל החליטה לפתוח מספרות, לרבות מכונים להסרת שיער בלייזר, היה עליה להכריז על פתיחתן של ספריות, לרבות בקמפוסים, בדיוק מאותה סיבה – כדי שלא נגדל פרא. כדי להשקיע ברווחה ובקידום החברה בישראל ובתרבות שלה. לא רק בקנקן, השרה רגב, אלא במה שאמור להיות בו.

בהנחה שהנגיף לא יתפרץ מחדש, הלימודים במוסדות האקדמיים צפויים להתחדש בעוד חודש. אפשר להעריך כי גם אז, סטודנטים לא ינהרו בהמוניהם אל הספריות. רובם ימשיכו להעדיף לקרוא מן המסך כי זה נוח וכי אין להם זמן, רבים מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת. 

כשראש ממשלה ממשיך להיות עסוק בביצור שלטונו, שרת תרבות לוקחת בחשבון מספרה ולא סופרת ספרייה וסגל אקדמי טרוד בהוראה מרחוק, לפתיחת הספריות במוסדות להשכלה גבוהה יש משמעות ערכית חזקה. תפתחו כבר את הספריות. אולי יום אחד הדמוקרטיה הישראלית תגיד על זה תודה.

לנפץ את תקרת הזכוכית של עולם הספרות הישראלי פוסט אורחת מאת הסופרת איילת צברי