פורסם בהארץ

עם ההודעה על זכייתה של פרופ' דונה סטריקלנד בפרס נובל התגלה דבר מפתיע. בעוד האקדמיה המלכותית השוודית למדעים דנה ומצאה אותה ראויה לפרס היוקרתי ביותר בעולם, עורכים ב"ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית" דנו ומצאו שאינה ראויה לערך באנציקלופדיה שלהם. לרגע היה נדמה שפרט זה דחק הצידה את הסטטיסטיקה של שיעור הנשים מקרב הזוכים בפרס נובל ומספרן הכולל (49); את מספר הזוכות בפרס נובל לפיזיקה (סטריקלנד היא השלישית אחרי מארי קירי, שזכתה פעמיים, ב-1903 וב-1911, ואחרי מריה גופרט-מאייר, שזכתה ב-1963); ואת משמעויותיו בנוגע למקומן של נשים במדע. 

פרופ' דונה סטריקלנד / מקור: University of Waterloo

נדמה היה שבכוחו של הסיפור הזה אף לשחוק משהו בדימוי של ויקיפדיה כמיזם שוויוני, חופשי ופתוח. אך כל עוד הדבר נותר בגדר אנקדוטה, סופו להיבלע בתהומות הניוזפיד, עד האשה הבאה. הסיפור על הערך "דונה סטריקלנד" בוויקיפדיה הוא ביטוי אחד למקומן של נשים בעולם, כפי שהוא משתקף במרחב שמצטייר כליברלי ונאור, במקרה הזה מאגר מידע חינמי, ותיק ופופולרי ביותר. בדומה לאנציקלופדיות מודפסות וכרוכות, המידע בו מקוטלג וממוין לפי ערכים. בשונה מהן, המידע בו לא מאורגן לפי סדר מוסכם, למשל אלפביתי, הקטגוריות המדומות שלו משתנות וכל העת אפשר להוסיף, להשמיט או לשנות בו משהו. הטקסטים והתמונות מעוצבים בדפים לבנים, נקיים מפרסומות, וממשק העריכה כולל הוספה של הפניות להערות שוליים ופרק לרשימה ביבליוגרפית. אלה תורמים לדימויו כמאגר שאפשר לסמוך עליו, בלי תנאים ובלי שאלות.

בשונה מאנציקלופדיות על מדפים, בהן מחברי הערכים ועורכיהם מזוהים בשמותיהם האמיתיים, פעילים בכירים בהייררכיה של קהילת העורכים בוויקיפדיה הם אנונימיים, כי מנגנון ויקיפדיה מאפשר לפעול ללא שום פרט מזהה. כך, בסיפור כדוגמת הערך על סטריקלנד, הם מוצגים בתור "עורך" או "עורכים בוויקיפדיה". שאלות כמו מי הם אותם "עורכים", מהן דרכי קבלת ההחלטות שלהם, היכן הן מתועדות ומהי מידת הנגישות לתיעוד הזה מצטיירות כגילויי טרחנות או חוסר הבנה בדינמיקה של העולם הדיגיטלי.

כרגע, היעדר מידע מספק על קהילת עורכי ויקיפדיה לא מאפשר לשרטט קווים לדמותה, אך מאפיין אחד ברור למדי: ההשתייכות המגדרית של רוב הפעילים בה. אלה מתנדבים שיכולים להרשות לעצמם להירתם לפעילות זו, יש להם מרחב המאפשר להם לעשות זאת, מספיק זמן פנוי וגם יכולת כלכלית. הם לא זקוקים ל"חדר משלך" כדי לכתוב או למחוק. אמנם כבר אמרו קודם שחומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש (וזה גם מצוטט בערך לואיס ברנדייס בוויקיפדיה), אבל למנגנון הנוכחי של האנציקלופדיה החופשית זה לא משנה.

בדיוק לפני שנתיים יצא פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" מוויקיפדיה העברית. במסגרת פרויקט זה, סטודנטיות וסטודנטים בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב כתבו ערכים על נשים חשובות בתולדות ישראל והעלו אותם לאנציקלופדיה החופשית. מפעם לפעם מצאו פעילים בקהילת העורכים של ויקיפדיה העברית חלק מהנשים כלא ראויות להיכלל באנציקלופדיה הזו. אחרי חמש שנות פעילות עצמאית בוויקיפדיה ולמעלה מ-80 ערכים, בעקבות מחיקה של ערכים שכתבו סטודנטיות וגילויים של אלימות, יצא הפרויקט מ"האנציקלופדיה החופשית".

מאז, הערכים שנכתבים במסגרתו מועלים לאתר הפמיניסטי "פוליטיקלי קוראת". ביניהם, לדוגמה, הערך המעולה מרסל ניניו, שנמנתה עם רשת הריגול במצרים שפעילותה נחשפה בשנות החמישים ונודעה בתור "עסק הביש", מאת הסטודנטית והמורה להיסטוריה נורית לניר-כרמלי, והערך חיה ישראלי, שהיתה האם הראשונה בקבוצת כנרת, שכתבה הסטודנטית מעיין פורטנוי.

הסיפור על הערך "דונה סטריקלנד" יכול להיות בעל ערך בתנאי שיהפוך מקוריוז לנקודת מוצא לבחינה של בעלות על ידע, היררכיה ויחסי כוח, ושל קיומם של מנגנונים שמשמרים ומנציחים את מקומה של קבוצה שלטת. מנגנונים אלה משעתקים את נחיתותן של קבוצות מיעוט, במקרה זה נשים, שהן מבחינה ערכית קבוצת המיעוט הגדולה ביותר בכל חברה אנושית כמעט.

זה חשוב במיוחד כשמדובר על מנגנונים של גופים שמציגים את עצמם כשוויוניים, חופשיים ופתוחים; זו שאלה פוליטית, מגדרית ואזרחית ממדרגה ראשונה. בסופו של דבר, גם הסיפור הזה מאשש את מה שאנחנו יודעות אך לפעמים מעדיפות להדחיק, לרבות על רקע זכייה של אשה בפרס נובל בפיזיקה. דחייה של אשה, בכל מרחב ובכל שפה, היא שיקוף וביטוי של מציאות. עכשיו השאלה היא מה אפשר לעשות כדי לשנות אותה.

פורסם בהארץ, אפקט דונה סטריקלנד (ע"ע ויקיפדיה), 24 באוקטובר 2018

לרשימת הנשים זוכות פרס נובל