פורסם בעיתון הארץ
מי שנולדו לפני שנת 1990 זוכרות איך היה לגלוש באינטרנט פעם: אלטה ויסטה היתה מנוע חיפוש, הדפדפן היה נטסקייפ וכשנרשמת כדי להיכנס לפורומים יכולת לקרוא לעצמך קיפי בן קיפוד או ברנדה וולש. בועת הדוט-קום התפוצצה אך ויקיפדיה עוד בשלה: רוצה לכתוב ולערוך, להצביע ולהשפיע, לקדם ערכים ב"אנציקלופדיה החופשית" או למחוק אותם? רק תכניס/י פה איזה שם משתמש/ת שבא לך ויאללה. מאחורי קהילות ויקיפדיה עומדת קרן ויקימדיה העולמית, שיש לה נציגות בישראל, שבינתיים מעדיפה להחריש או להכחיש. בתור סטארט אפ ניישן, זה יכול להתחיל כאן. דרושה שקיפות, אנחנו ב-2018.
כל פעם מחדש מפתיע לגלות שצריך להזכיר: המידע שנצבר בוויקיפדיה הוא בעל הקשר פוליטי. כמו מרחבים אחרים, דיגיטליים וממשיים, גם האתר "ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית", הוא מרחב פעולה המדגים מערכת יחסי כוחות. אנו מודעים לכך במידה דומה למוּדעות שאנו מגלים לתוכן שיווקי ופרסומות סמויות באמצעי התקשורת בכלל. לרוב אנחנו מעדיפים להדחיק. כל עוד מידע שמצטייר בעינינו כאמין נמצא במרחק שתי נקישות על המסך או העכבר, הכל בסדר. אז זהו, שלא.
ויקיפדיה החלה לפעול ב-15 בינואר 2001. כעבור כשנתיים החלה לפעול הגרסה העברית שלה. מאגר מידע זה הוא אחד המיזמים הנתמכים על ידי עמותת ויקימדיה ישראל, כמו גם ויקימילון, ויקיציטוט ועוד. במיזמים האלה פועלות קהילות אינטרנטיות והפעילים בהן מזוהים בכינויים שבחרו לעצמם כאשר נרשמו לאתר. בדרך כלל הכינויים שונים ממה שכתוב בתעודת הזהות, כפי שהיה בראשית ימי האינטרנט בארץ, למשל בפורומים של IOL ,וואלה ותפוז.
לפעילים יש סמכות לערער על חשיבותו של מידע שהועלה לאתר ואף למחוק אותו, לרבות במקרים בהם המידע מהימן, עדכני ולא פוגעני. הדיונים וההצבעות בנושאים אלו מתקיימים במרחבים שפלטפורמות ויקימדיה מספקות, דוגמת "דף שיחה" לכל דף במיזמים השונים ופורום לענייני דיומא שנקרא "כיכר העיר". ואולם, רוב הגולשים, כולל נוער ואנשי חינוך רבים, לא מכירים את הביורוקרטיה של ויקיפדיה. הם לא יודעים שלכל ערך יש "דף שיחה" ולפעמים אף לא מעלים בדעתם, כי באפשרותם להשתתף.
הפופולריות של המיזם ויקיפדיה, שלעולם מקודם לראש תוצאות החיפוש בגוגל, הצגתו כמאגר מידע חופשי ופתוח, היותו נקי מפרסומות גלויות לעין ועיצוב דפיו כטקסט המזכיר אנציקלופדיה מודפסת – כל אלה עומדים בסתירה לצביונו של המנגנון שלו, המתאפיין בעמימות.
רוב הציבור אינו מודע לפער בין דימוי האתר לפרקטיקה שלו. כשפרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה החל את דרכו, גם אנחנו היינו שבויים במיתוס הזה. ההנחה היתה שוויקיפדיה העברית היא פלטפורמה אינטרנטית מתאימה לשיתוף עבודות חקר של סטודנטים וסטודנטיות, כדי להנגיש ברשת מידע על נשים בהיסטוריה.
ויקימדיה ישראל, על פי אתר הבית שלה, "פועלת לקידום הידע וההשכלה בישראל ולהנגשת תכנים במגוון רחב של תחומי ידע… אנו מקדמים איסוף, יצירה והפצה של תכנים חופשיים. פעילות העמותה כוללת תמיכה בקהילות המתנדבים של מיזמי ויקימדיה, גיוס מתנדבים וכותבים חדשים, יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות השכלה ותרבות לצורך הנגשת מידע ללא עלות, והגברה של החשיפה הציבורית לנושא חופש המידע".
ויקיפדיה, תתבגרי
באתר הבית רשומים שמותיהם של בעלי התפקידים בעמותה וכתובות הדואר האלקטרוני שלהם. חזון זה וההצעות לשיתופי פעולה מבורכים עם מוסדות חינוכיים ואחרים היו נהדרים אילו הפעילות הזאת היתה באמת חופשית.
בפועל, המצב שונה. למרות הכתוב באתר של ויקימדיה ישראל ועל אף שבערך "ויקיפדיה העברית" בוויקיפדיה כתוב, כי היא "הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה", באחרונה כתבה מנהלת עמותת ויקימדיה ישראל בדף הפייסבוק של העמותה, כי היא איננה מנהלת את ויקיפדיה העברית.
כאשר הפרויקט להעלאת ערכים על נשים פעל בוויקיפדיה העברית, הציעה היא לנו לתאם מראש עם פעילים בקהילת ויקיפדיה את זהותן של הנשים עליהן יכתבו הסטודנטיות והסטודנטים. בלשון פחות מכובסת נאמר, כי מוטב שנבקש רשות מפעילים דומיננטיים בקהילת ויקיפדיה.
ההתנהלות הזאת של העמותה מול הקהילה מלמדת על יחסי הכוחות במרחב הזה. כך קורה, שעמותת ויקימדיה מעודדת אנשים לכתוב על נושאים מוסכמים, במטרה לשמור על שקט תעשייתי. כך קורה שבעוד הפעילים, שנהנים מאנונימיות, צוברים סמכויות המאפשרות להם לשלוט ביתר קלות במאגר המידע, משמשת העמותה, שלא בטובתה, בתור עלה תאנה.
בהנחה שעמותת ויקימדיה ישראל באמת חותרת להגברת החשיפה הציבורית לנושא חופש המידע, עליה להוביל באומץ את שינוי השיטה במנגנון. לא עוד פעילים שמסתתרים מאחורי כינויים, אלא שקיפות מלאה. בקרוב ימלאו לוויקיפדיה 17 שנה. הגיע הזמן להתבגר.