פורסם בעיתון הארץ
התחרות נושאת הפרסים "נשים יוצרות ערך" לכתיבת ערכים על נשים בויקיפדיה של עמותת ויקימדיה ישראל וארגון ויצ"ו היא דוגמה לפעילות פמיניסטית שביסודה העלאת מודעות למידת חשיבותם של ערכים על נשים באנציקלופדיה החופשית בעברית. מטרותיה להרחיב את הערכים העוסקים בנשים ישראליות ו/או יהודיות בולטות בתחומי עשייה מגוונים, ולהרחיב את מעגל הכותבות והכותבים בוויקיפדיה העברית.
מרים ברץ ברפת. התמונה מוויקיפדיה, המקור: אלבום קיבוץ דגניה א
הנפקדות של מזרחיות מרשימת הערכים על נשים המוצעת במסגרת התחרות, עליה הצביעה רויטל מדר ("דגל שחור", גלריה, הארץ), אינה צריכה להפתיע.
נפקדות זו היא שיקוף של האג'נדה הכללית של קהילת ויקיפדיה העברית, הנשלטת רובה ככולה על ידי גברים ו/או מתאפיינת בתפישת עולם כזו, ולא פעם מערערת על חשיבותם של ערכים על נשים באשר הם ערכים על נשים – מזרחיות ואשכנזיות, חדשות בארץ וותיקות, מהפריפריה והמרכז. עמדה זו לא היתה מסוכנת אלמלא בסמכותה של קהילה זו למחוק ערך בויקיפדיה, מבלי שהרוב המוחלט של ציבור המשתמשים והמשתמשות יהיה מודע לכך.
כך קרה לערך נעמי חובארה. ב-2010 פרסמה חובארה אוטוביוגרפיה "מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם" (הוצאת אעלה בתמר). בספר היא מתארת את חייה בארץ מאז 1949, תוך שהיא מציגה את סיפור העלייה הגדולה מנקודת מבטה של עולה מתימן – מקור נדיר בעבור מי שרוצה ללמוד ולחקור את הנושא שלא מנקודת המבט של הממסד האשכנזי.
העלאת הערך עוררה בקרב קהילת ויקיפדיה העברית דיון בשאלת חשיבותו. אחד המגיבים כתב כי הוא שולל יישום של אג'נדה פוליטית-חברתית באנציקלופדיה החופשית. חוץ מזה, העיר, כל אחד יכול לכתוב ספר. כמובן שעצם הדחייה של ערך זה גם היא ביטוי של אג'נדה פוליטית-חברתית באנציקלופדיה החופשית וחוץ מזה, אולי כל אחד יכול לכתוב ספר, אך לא כל אחד ואחת יכול/ה גם להוציא אותו לאור.
כחודשיים אחר כך הועלה הערך להצבעת מחיקה, שבה יכולים להשתתף רק פעילים בויקיפדיה שיש להם זכות הצבעה. מחיקת ערך היא פעולה קיצונית, שכן היא מונעת גישה לגרסאות הקודמות של הערך ואינה ניתנת לביטול על ידי משתמשים מן השורה. כדי למחוק ערך יש לקבל את תמיכתם של 55% מהמצביעים. 54% הצביעו בעד מחיקת הערך נעמי חובארה. כך, למרבה המזל, הערך נשאר.
דחייתו של מיעוט כפול על ידי קהילת ויקיפדיה העברית אינו מנת חלקן של נשים מזרחיות בלבד. עם הערכים שפעילים בקהילת ויקיפדיה העברית ערערו על חשיבותם נמנים ערכים על ניצולות השואה, כדוגמת הערך בתיה טמקין-ברמן, ספרנית יהודייה אשר הקימה וניהלה במחתרת ספרייה ציבורית בגטו ורשה והיתה דמות מרכזית בפעולות סעד למען יהודים בגטו והצלתם, חברת "צנטוס", פעילה במפלגת פועלי ציון שמאל. עד העלאת הערך, אותו כתב סטודנט, היא נזכרה באנציקלופדיה החופשית בתור אשתו של ח"כ ד"ר אברהם ברמן (מפ"ם ואחר כך מק"י) ואמו של פרופ' עמנואל ברמן, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי.
אך קהילת ויקיפדיה העברית דוחה ערכים על נשים שמשתייכות לזרם הדומיננטי. הערך מרים ברץ (אוסטרובסקי), הועמד גם הוא להצבעת מחיקה. הנימוקים של פעילים בקהילת ויקיפדיה הציגו אג'נדה פוליטית-חברתית ברורה: לדעתם, הקריטריונים לפריצת דרך מתבססים על מיקום גבוה בהיררכיה ועל מידת ההשתתפות בפעולות צבאיות או סמי-צבאיות.
ותיקים בקהילת ויקיפדיה העברית תהו מדוע ראויה ברץ, מראשוני דגניה א', מייסדת הרפת בקיבוץ, שנאבקה על זכותה להימצא בה והיתה מחלוצות משק החלב בארץ, לערך באנציקלופדיה החופשית בעברית. "היא בסך הכל רפתנית שעבדה כמה עשרות שנים עם בעלי חיים. זה רחוק מלהספיק", כתב אחד מהם. "אני חושב שהערך לא נמצא בפרופורציה לערכים המקובלים אצלנו".
אחר אף תהה, האם "המאבק הפמיניסטי ראוי להיות מודגם באישה שהצליחה בהירואיות לחלוב פרות ברפת? מה, נגמרו האליס מילריות של העולם, וכל מנהלות התאגידים, הרופאות, החוקרות, המרצות, הקצינות וכו' שזכאותן לערך לא מפוקפקת?". לא, הן לא נגמרו. אך הן לא חזות הכול.
בתגובה, הזכיר להם בכיר בקהילת ויקיפדיה כי ייתכן שהיום חליבת פרות ברפת אינה נראית פעולה מרשימה, אך כאשר מרים ברץ עשתה זאת, זו היתה פריצת דרך. הם לא השתכנעו: "כשגב' ברץ תטיס מטוס או תנהג בטנק גם אני אחשוב כך, חליבת פרה היא עדיין לא פריצת דרך מי יודע מה גדולה", השיב לו אחד מהם. "היא הייתה פועלת זוטרה, לא בעלת מפעל שהניח את היסודות למשק החלב בארץ או משהו מעין זה". הפעם, רוב המצביעים בהצבעת המחיקה על הערך מרים ברץ קבעו שיש להשאירו.
התחרות של עמותת ויקימדיה ישראל וארגון ויצו היא דוגמה קלאסית לפעילות פמיניסטית זהירה, בגבולות הקהילה בה היא יושבת. מותר להניח שמי שחיברו את רשימת הערכים של הנשים לתחרות ביקשו, במודע או שלא במודע, להימנע מעימותים עם הפעילים בקהילה זו.אך מותר לקוות שאחד מתוצרי הלוואי של התחרות יהיה קריאת תיגר על האג'נדה של הקהילה.
כך, השגת המטרות המוצהרות של התחרות תוביל להעלאת מודעות לאופיו וטיבו של השיח המאפיין את קהילת ויקיפדיה, שהאג'נדה הפוליטית-חברתית של לא מעט מחבריה ביחס לנשים, ללא הבדל גזע, ברורה מאוד – ותאיץ את בוא השינוי.