פורסם במוסף ספרים של הארץ
ההיסטוריון שמואל ד' קאסוב בחר, ובצדק, לפתוח את ספרו, "מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? מבט חדש של ארכיון עונג-שבת" (הוצאת יד ושם וכנרת, זמורה-ביתן, דביר), על ד"ר עמנואל רינגלבלום ועל הארכיון היהודי המחתרתי הגדול ביותר בפולין במלחמת העולם השנייה בתיאור גילויו במעמקים של חורבות הגטו. זה סיפור מסעיר: מעטים מקרב חבורת "עונג-שבת" היו שותפים לסוד מקום קבורתם של כדי החלב בהם הוטמנו המסמכים, ומעטים מאוד נשארו בחיים. עבודת החפירה הזהירה, שהיו שותפים לה יהודים ופולנים, היתה מאתגרת ומסוכנת. היה בה ממד סמלי: מעין חפירה בקבר, אך לא כדי למצוא בני אדם מתים אלא דפים שמתעדים חיים. קאסוב מספר, שרחל אוירבך, מאנשי "עונג שבת" המעטים שנשארו בחיים, השוותה את צוות החיפוש למשלחת ארכיאולוגית שהעלתה שמצאה מטמונים.
הרש ואסר ורחל אוירבך עם גילוי חלק מארכיון "עונג שבת" 1946 / בית לוחמי הגטאות
קאסוב בחר להתחיל את ספרו בתיאור מאורע שמבחינה כרונולוגית יכול היה להיות הפרק האחרון בתולדות מפעלו הגדול של רינגלבלום. מטרת הספר לברר מי היה רינגלבלום וכיצד הכתיבו אישיותו ואמונותיו את ההתפתחות של ארכיון "עונג-שבת" (שקיבל את שמו מפני שראשיו נהגו לקיים את פגישותיהם בימי שבת אחרי הצהריים) על רקע הנסיבות המשתנות במציאות חייהם של היהודים שם. להמשיך לקרוא
