ארכיון תגיות: גטו ורשה

ההיסטוריה כתרופת-נגד לזיכרון של אסון

פורסם במוסף ספרים של הארץ

ההיסטוריון שמואל ד' קאסוב בחר, ובצדק, לפתוח את ספרו, "מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? מבט חדש של ארכיון עונג-שבת" (הוצאת יד ושם וכנרת, זמורה-ביתן, דביר), על ד"ר עמנואל רינגלבלום ועל הארכיון היהודי המחתרתי הגדול ביותר בפולין במלחמת העולם השנייה בתיאור גילויו במעמקים של חורבות הגטו. זה סיפור מסעיר: מעטים מקרב חבורת "עונג-שבת" היו שותפים לסוד מקום קבורתם של כדי החלב בהם הוטמנו המסמכים, ומעטים מאוד נשארו בחיים. עבודת החפירה הזהירה, שהיו שותפים לה יהודים ופולנים, היתה מאתגרת ומסוכנת. היה בה ממד סמלי: מעין חפירה בקבר, אך לא כדי למצוא בני אדם מתים אלא דפים שמתעדים חיים. קאסוב מספר, שרחל אוירבך, מאנשי "עונג שבת" המעטים שנשארו בחיים, השוותה את צוות החיפוש למשלחת ארכיאולוגית שהעלתה שמצאה מטמונים.

הרש ואסר ורחל אוירבך עם גילוי חלק מארכיון "עונג שבת" 1946 / בית לוחמי הגטאות

קאסוב בחר להתחיל את ספרו בתיאור מאורע שמבחינה כרונולוגית יכול היה להיות הפרק האחרון בתולדות מפעלו הגדול של רינגלבלום. מטרת הספר לברר מי היה רינגלבלום וכיצד הכתיבו אישיותו ואמונותיו את ההתפתחות של ארכיון "עונג-שבת" (שקיבל את שמו מפני שראשיו נהגו לקיים את פגישותיהם בימי שבת אחרי הצהריים) על רקע הנסיבות המשתנות במציאות חייהם של היהודים שם.  להמשיך לקרוא

לא נפרדה מהם

חווקה פולמן-רבן נולדה ביום שבת, 19 באפריל 1924. תשע עשרה שנה אחר כך פרץ מרד גטו ורשה, גילוי ההתנגדות החמושה הידוע ביותר, הממושך ביותר והמקיף ביותר של יהודים לגרמנים באירופה הכבושה בתקופת השואה, עם חיסול הגטו בבירת פולין. במידה רבה, הביוגרפיה שלה היא סיפורן של חברות מחתרת לוחמת בפולין הכבושה. היא נולדה בקילצה, אחות צעירה למרדכי, שקראו לו מרק, ולוולף, שקראו לו ווק. כשהיתה כבת שנה עברה המשפחה לגור בוורשה. עד המלחמה הספיקה ללמוד שלוש שנים בגימנסיה. בית המשפחה היה ברחוב דז'לנה 43, מול הבניין בו שכנו חברי וחברות המחתרת. אחרי שגרמניה כבשה את פולין הצטרפה לתנועת דרור והכירה את צביה לובטקין ויצחק צוקרמן. היא היתה אז כבת חמש עשרה. היתה מראשוני התלמידים בגימנסיה "דרור" שבמחתרת והשתתפה בחוג דרמטי בהדרכתו של יצחק קצלנסון, משורר ומחנך.

חווקה פולמן-רבן, 1946

עם חבירתן של מרבית תנועות הנוער בגטו להקמת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) היתה לשליחה ומקשרת של ארגון המחתרת. נעה בדרכים בזהות שאולה, מבריחה מידע ונשק. שוב ושוב מסכנת את חייה. בדצמבר 1942 נתפסה וגורשה לאושוויץ. משם הועברה למחנה רוונסבריק. להמשיך לקרוא