לדבריו של בנאי הצטרף האמן שייקה לוי, שהוסיף: "אני ממש לא יודע לאן זה מוביל. זאת שרת משפטים, זאת שרת תרבות. כנראה שהעולם הולך להיחרב… לדעתי זה אבדן דרך". מעבר להתבטאות המקוממת כלפי מירי רגב, יש להתייחס לאמירה מסוג זה גם בממד האוניברסלי. מהתבטאויות אלו ניתן להסיק כי מינוייהן של מירי רגב ואיילת שקד מצטיירים כלא פחות מהגשמת חזון אחרית הימים, אך שתי נשים שנויות במחלוקת, בעמדת כוח, הוא דבר מסוכן.

ואכן, מינויה של איילת שקד, שמערערת על מעמדו של בית המשפט במדינת ישראל, לתפקיד שרת המשפטים הוא מינוי הרסני ומגוחך בעיניי. אך אין הוא מגוחך יותר ממינויו של דני דנון לשר החלל. השר לשעבר יוסף פריצקי הגיב על מינויה של שקד ואמר: "זו הפעם הראשונה בישראל ששרת המשפטים יכולה לככב בלוח שנה שתלוי במוסכים", אמר כי שקד "יפה מאד – כמו הרבה מנשות הרייך", וכי עליה לצפות לביקורת מסוג כזה, מפני ש"זה לא חלילה שלקחתי מישהי שלא עמדה מעולם בפוזה דוגמנית מול המצלמה כדי להפגין את יופיה". זוהי דוגמה מנצחת לשיח סקסיסטי, שאינו רלוונטי לפעילותה הפוליטית של שרת המשפטים החדשה.

אם "אנשי תרבות" מצדיקים את ההשתלחות במירי רגב בטענה כי היא אינה "מתורבתת" כראוי (טענה גזענית כשלעצמה), הביקורת של פריצקי, בנאי ולוי נובעת מכך ששתיהן נשים הפועלות במרחב הציבורי, ששואף להדיר אותן. פריצקי מתייחס לאיילת שקד בתור אישה יפה במרחב הציבורי.

במקרה של מירי רגב, מדובר על איום כפול: גם פוליטיקאית מזרחית ודעתנית, וגם אישה בעמדת השפעה. הבחירה לבקר אותן בצורה כזו אינה מקרית. אם חטאה של מירי רגב הוא היותה אישה מזרחית ודעתנית בעמדת כוח, הרי שחטאה של איילת שקד הוא היותה אישה יפה בעמדת כוח. שתיהן נמצאות במקום אשר בעיני רבים הן אינן אמורות להיות בו. עם זאת, המגיבים בוחרים שלא לנמק את קביעתם באופן ענייני ומכבד. 

זוהי ביקורת לא רלוונטית, חסרת פשר ומרתיחה. זוהי גם הסחת דעת זולה מבנייתה של ממשלה בזבזנית ואלימה, אשר בוודאי תגרום יותר נזק מתועלת. בכנסת שפועלות בה מפלגות המדירות נשים באופן אידיאולוגי ובממשלה שמכהנות בה רק שלוש נשים בתפקיד שרות, ההשתלחות במירי רגב ובאיילת שקד הופכת לצורה של בידור. אמירות כאלו לא יכולות לעבור בשקט. אין להתנצל על המקום שאנחנו כנשים לוקחות בשיח הציבורי, גם כאשר השיח הזה מעודד אותנו לשתוק. להפך, יש לעודד נוכחות מוגברת של נשים  שונות, מגוונות, דווקא שנויות במחלוקת, ובעלות נוכחות.

למרות המחלוקות הפוליטיות, אני בעצמי איני פחות רועשת ממירי רגב, וגם אצלי הקו בין דעתנית ל"בהמה" הוא דק במיוחד, ועל כן אצא להגנתן של רגב ושקד כאשר נשמעות אמירות מיזוגניות וגזעניות כאלו כלפיהן, כפי שאנהג ביחס לכל חברת כנסת העומדת בפני  הדרה דורסנית ומשפילה, בלי הבדל סיעה. ברצוני לאחל למירי רגב ואיילת שקד שיח המכבד אותן. כולי תקווה שאמשיך ואבקר את פעילותן הפוליטית בנסיבות כאלו ואחרות, אבל את פעילותן הפוליטית, ללא קשר למראה החיצוני שלהן, המוצא או הדרך בה הן מוחאות כפיים.

נועה כהנא, בת 18, היא בוגרת התיכון הארצי-עיוני לאמנויות תלמה ילין