ברשתות החברתיות מסתובב לפעמים צילום של מסמך משנת 1953: זהו מכתב מאת דוד בן-גוריון, שהיה אז ראש הממשלה, לשר האוצר. במסמך כתב בן-גוריון כי הוא מציע להחליף את המילה "בעלי" במילה "אישי", מכיוון ש"במלה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האשה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש".
חסיה דרורי 1976-1899
לא ניכנס עכשיו לשאלה האם השוויון הזה התקיים גם בפועל (הוא לא), שיתופים של המסמך בהקשרים אקטואליים מספקים היתלות באילן גבוה. הנה גם ראש הממשלה אמר. אבל ח"כ חסיה דרורי אמרה את זה קודם.
כשנשאה דברים במליאת הכנסת במהלך דיון בהצעת החוק לשיווי זכויות האשה, בשנת 1951, אמרה דרורי: "אני מציעה, שבכל מקום שכתוב בחוק 'בעל' ייכתב 'איש'. חברים וחברות, זהו שם מקורי תנ"כי מימי קדם. בראש החוק המוצע בקשר לפיקוח על ניירות ערך, מופיעה המלה 'בעל' ביחס לאדם שלו שייך נייר ערך. האם דומה הדבר? האם האשה היא קניין?". כחברה בתנועת הפועלים, הסבירה למה הכינוי "חבר" לא בא בחשבון: "אינני מציעה לקרוא לבעל חבר, זה פירושו חבר ורע וידיד טוב בכלל בחיים. כשהיינו צעירים קראנו לו בחור. אך החוק החדש צריך להביא שינוי בענין זה, ויהיה כתוב 'איש'".
היא נולדה בשנת 1899 בהומל, בלארוס בשם חסיה צ'רניקוב. הבת הצעירה של זוסיה, סוחר עצים, וסימה שעבדה בבית, היו לה שני אחים ואחות. אחרי שסיימה את הגימנסיה נרשמה ללימודי רפואה. אחרי שלושה סמסטרים עזבה את הלימודים כי ההתנסות המעשית בגופות מתים עוררה בה בחילה. בת 19 למדה בסמינר העברי לגננות באודסה של המחנך העברי יחיאל היילפרין. באודסה פגשה את אביעזר קופפרמינץ, שעזר לה בלימוד העברית. ב-1920 הם נישאו, בתחילה בנישואין אזרחיים ואחר כך, לבקשת אימה, בנישואין דתיים. היא המשיכה בלימודי חינוך, הוא עבד כמנהל חשבונות. במקביל פעלו להשגת אישורי עלייה לארץ.
כדי להשיג אישור עלייה היו צריכים להוכיח שהם יצרנים: הוא התחיל ללמוד נגרות והיא קיבלה תעודת אחות בזכות לימודי הרפואה הקצרים שלה. הם עלו ארצה וגרו בתל אביב. הוא עבד בסלילת כבישים והיא עבדה כמטפלת. הפעילות הציבורית התחילה באותו הזמן: ב-1922 הצטרפה לתנועת הפועלות והיתה נציגת התנועה בחיפה. ב-1924 נמנו עם מייסדי ומייסדות המושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. לימים שינו את שם משפחתם ל"דרורי".
בארץ היתה דרורי פעילה במזכירות תנועת המושבים ובוועדת החברות, פעמיים נסעה לקונגרסים הציוניים, ובסוף שנות השלושים נסעה לארצות הברית ועבדה ב"פיוניר וומן" שהיתה תנועה אחות של מועצת הפועלות. בפעילותה במושב ובפעילות הציבורית פעלה בארגוני נשים ופעלה לקידום מעמד האישה.
בסוף שנות השלושים, עם פרוץ המרד הערבי, השתתפה במאבקן של נשים במושב להשתתף בשמירה, ולקחה את עצמה תורנויות שמירה במושב. בין היתר הובילה את המאבק לכלול גם את האשה כ"ראש המשפחה" עם חתימת חוזה התיישבות על הקרקע אל מול המוסדות המיישבים, קק"ל וקרן היסוד. המשמעות היתה כי חתימה של שני ראשי המשפחה מחייבת, ולא הגבר בלבד, כבעל הקניין.
בכנסת הראשונה כיהנה דרורי כחברת כנסת מטעם סיעת מפא"י. בפעילותה בכנסת קידמה נושאים חברתיים. על הדיון ההוא במליאה כתבה בזכרונותיה: המילה 'בעל' תמיד צרמה את אזני, ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים. רבות מחברותינו חשו עלבון בזה שאנו מכנות את חברינו בשל 'בעל', ומסתלף המושג האמיתית של יחסי 'אישה' ו'איש'. ובאמת, מדוע 'אשתי' – כן יפה להגיד ו'אישי' – לא? זה רק הרגל של דורות עברו".
תכנית התחקירים של לינוי בר-גפן וסיוון קלינגבייל בערוץ 10 נקראת "עושות חשבון". העיתונאית רומי נוימרק פתחה את תכנית חדשות הלילה של "כאן" בלשון נקבה כשאמרה: "מתחילות". לאחרונה הודיעה העורכת הראשית של "לאשה", קרינה שטוטלנד, כי מעתה מערכת השבועון תנקוט פנייה בלשון נקבה.
קשה לאמץ הרגלים חדשים, על אחת כמה וכמה כאלה שהוטמעו בנו מינקות. אבל עוד ועוד נשים צריכות לעשות את זה. לא צריך לחכות לאישורו של הממסד כדי לנקוט לשון נקבה. צריך פשוט לעשות את זה. גם לא צריך לחכות ליום בו האקדמיה ללשון עברית תשנה את הלכות הדקדוק ותתיר שימוש בלשון נקבה, מקסימום ליום בו בראש האקדמיה ללשון עברית תעמוד אישה.
למכתב ראש הממשלה לשר האוצר ועל המילה "בעל" באתר האקדמיה ללשון עברית