לפני שבע שנים החלה הבת שלנו ללמוד בגן טרום חובה. במפגש ההיכרות הציגה הגננת – צעירה, חכמה, מוצלחת ומסורה לעבודתה – את הפינות בגן: אחרי "המטבח" ו"פינת הבובות" עברה ל"פינת הרופא". לא פינת הרופא, העירה לה אימא אחת, שמאוד משתדלת לא להיות נודניקית, זו המרפאה. לפני שנתיים, באחד הבקרים של יום ששי, הוזמנו לאירוע של כיתות ב' בבית הספר. האירוע התקיים באולם ההתעמלות. אחרי שהסתיים, הלכנו יחד לראות מה חדש ומעניין בחדר הכיתה של הבן האמצעי. מעל הלוח היו תלויים השלטים האלה:
השלט מעל הלוח בכיתה ב': אני חושב, אני מצטרף, אתה צודק, בבקשה הגבירי את קולך
מטרתם הכללית של השלטים ברורה וחיובית: הקנייה של כללי תרבות הדיון. השלטים נתלו מעל הלוח ביוזמת של המורה – צעירה, חכמה, מוצלחת – שמצאה אותם באינטרנט, הדפיסה, ניילנה, הדביקה ותלתה, אך לא שמה לב מה באמת כתוב בהם, וליתר דיוק, מהם המסרים המועברים באמצעותם על סדרי עולם ודרכי התנהלותו. להמשיך לקרוא
