"מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" הוא פרויקט עצמאי במסגרתו סטודנטיות וסטודנטים בסמינר הקיבוצים הנגישו מידע על נשים בהיסטוריה של ישראל באמצעות כתיבת ערכים אנציקלופדיים, שהועלו לוויקיפדיה העברית. הפרויקט פעל בין השנים 2012 ל-2019.

במסגרת הפרויקט, הסטודנטיות והסטודנטים הנגישו מידע על נשים בתולדות החברה בישראל במטרה לנתב את מה שלמדו יחד באקדמיה לטובת קידום מעמדן הציבורי של נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשוליים. הפרויקט התבצע במסגרת קורסים בנושא היסטוריה של נשים בישראל במכללת סמינר הקיבוצים ובקורס לתואר שני בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב.

הפרויקט התחיל בשנת הלימודים תשע"ב (2011–2012) בקורס בנושא נשים בישראל בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, כשהתברר שהנשים עליהן למדנו בכיתה לא היו מוכרות מספיק לציבור הרחב ואף נעדרו בדרך כלל מחומרי הלימוד במערכת החינוך או שנוכחותן בהם היתה דלה. חיפוש בגוגל לימד שלרוב נעדרו גם מהמרחב הווירטואלי.

מאז, המטרה של הקורס האקדמי לא היתה רק ללמוד על ההיסטוריה של החברה בישראל אלא להאיץ בה שינוי ולקדם צדק חברתי. הסטודנטיות והסטודנטים למדו את "ההיסטוריה שלה" ואת ההיסטוריה של הזירה והתקופה מן הפרספקטיבה של המגדר, אך לא רק במטרה ללמוד ולחקור לשם עצמם/ן אלא כדי לקדם שינוי בתודעה הציבורית בישראל – בעבר ובהווה שלה.

בתום לימוד וחקר בנושא היסטוריה של נשים בישראל לאורך הסמסטר כל סטודנט/ית הקדיש/ה, לפי בחירה אישית, את הפרויקט המסכם בקורס לאישה אחת. מיעוט חומרים נגישים ברשת (ואף היעדרם) הפך את העבודה למאתגרת ומהנה במיוחד, המחייבת יציאה לשטח – ארכיונים, ספריות ויצירת קשר עם בני ובנות משפחה של האישה (אם היו).

היעדרם של חומרים המריץ אותם להמשיך לאתר מקורות, ובאותו זמן המחיש את אי הצדק הכללי באשר למקומן של נשים. בכך התנסו במחקר ובתיעוד היסטורי, פיתחו תודעה פמיניסטית ועלו לשינוי חברתי. כל עבודה הוגשה כחיבור אקדמי.

בסך הכול עלו 110 ערכים. הפרויקט הוא מומלץ על ידי משרד החינוך, וזכה בפרס למיזמים חברתיים.

במהלך השנים, פעילים אנונימיים בוויקיפדיה ערערו על חשיבות חלק מהערכים בו, וגם פעלו כדי למחוק אותם. התגובות שקיבלו העבודות של הסטודנטים והסטודנטיות חשפה אותם/ן לתגובות ציבוריות לפעילות פמיניסטית שביסודה קידום צדק מגדרי. הן התמיכה והן ההתנגדויות משקפות ומבטאות את הצורך הדחוף בפעילות פמיניסטית ומקדמות את ההבנה שהעבודה בקידום השוויון בין המינים בישראל היא עדיין רבה ומהווים כשלעצמם מנוף לקידום צדק חברתי.

כותרת הפרויקט משלבת שני פעלים, "מעלים" ו"מחזירות", במטרה לשקף את זהות המשתתפות והמשתתפים בו, נשים וגברים, ולבטא את האג'נדה הפמיניסטית שבו, שביסודה שיתוף ושוויון.

"מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" הוא פרויקט מומלץ על ידי היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך בנושא "מנהיגות פורצות דרך". בשנת 2013, בהשראת הקורס בו התקיים הפרויקט, יזמה הסטודנטית והמורה להיסטוריה רוני מנט את שבוע "הנשמע קולך", שבוע המגדר בסמינר הקיבוצים, המתקיים במכללה מדי שנה.

ב-2014 זכה הפרויקט במקום השלישי בתחרות המיזמים החברתיים של סמינר הקיבוצים וכיכר אשוקה. הפרס יועד לפיילוט להחלת הפרויקט בבית ספר תיכון במסגרת שיעורי היסטוריה. בשנת תשע"ה (2015-2014) התקיים פיילוט בתיכון נעמת חולון שיזמה והובילה רוני מנט, במסגרתו הועלו 5 ערכים על נשים שבתקופת השואה היו לוחמות בגטאות במסגרת "הערכה חלופית" לבגרות בהיסטוריה.

בספטמבר 2016 יצא הפרויקט מוויקיפדיה העברית. על כך קראו בכתבה של עופר אדרת "זוטרה" ו"לא ראויה לערך": העורכים בוויקיפדיה מדירים את הנשים מהאנציקלופדיה ובפוסט הזה. תודה לשולמית פרבר ולמערכת פוליטיקלי קוראת על ההתגייסות המהירה לפרסום ערכים שנמחקו על ידי קהילת ויקיפדיה, ועל אירוח הפרויקט  לפרסום ערכים נוספים בין השנים 2016 ל-2019.

לרשימת הסטודנטיות והסטודנטים שכתבו את הערכים בוויקיפדיה | דף המיזם של הפרויקט בוויקיפדיה

לערכים שהועלו לאתר פוליטיקלי קוראת

מעלים ערך: מחזירות נשים להסטוריה בפייסבוק

מאמרים על הפרויקט ונשים בוויקיפדיה העברית

חינוך היסטורי בעידן המידע: מה אפשר ללמוד מוויקיפדיה העברית? חינוך היסטורי: זירות וזיקות בעריכת ד"ר נמרוד טל ופרופ' אייל נווה, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2023).

(גם) ככה עושות היסטוריה: פרקטיקה פמיניסטית באקדמיה כתב העת גילוי דעת.

כתבו על הפרויקט

דניאלה לונדון דקל להתאשפז ומיד ידיעות אחרונות, אסתי אהרונוביץ, חפש את האשה בגוגל, ותעלה לוויקיפדיה מוסף הארץ, עופר אדרת, בוויקיפדיה מוחקים את ההיסטוריה, הארץ, עופר אדרת, גוגל, הגיע הזמן שתכיר את מקימת טיפת חלב, הארץ, טל ניב נשים צעירות, לפני שההיסטוריה שכחה אותן מוסף הארץ, ענבר נעמן אקטיביזם מקלדת טיים אאוט, דפנה ארד 100 נשים חשובות מאוד לאשה, תמרה גלילי מעלה נשכחות שיעור חופשי, ריקי רט איפה הבחורות ההן מקור ראשון, שירי דובר עיין ערך אישה גלובס, טל ליברגל-קדר להחזיר לתודעה נשים שנשכחו Xnet, צפי סער, איך זה שוויקיפדיה מלאה סקסיסטיים הארץ, Allison Kaplan Sommer, The Forgotten Story of the Women Who Built Israel – and Their Fight for Equality, Haaretz, Ofer Aderet, Israeli Women Who Made History – Now in Wikipedia Too, Haaretz

ניצן צבי כהן, הנושא פה הוא היסטוריה לא פמיניזם, אתר החדשות דבר, עופר אדרת, דיון על שחזור ערך בוויקיפדיה חושף את היחס המדיר בקהילה כלפי נשים הארץ

סטודנטיות וסטודנטים על הפרויקט

רוני מנט מספרת איך העלתה שני ערכים בשנותיו הראשונות של הפרויקט, רועי ציקורל כותב על הפרויקט בו סטודנטים וסטודנטיות יוצרים מציאות חדשה, יעל אפריאט מתארת את כתיבת הערך לאה המרשטיין-זלברשטיין והבחירה לא להעלות אותו לוויקיפדיה, נירית כהן קוראת לאחיות לא לשכוח אחות חלוצה מעל דפי פוליטיקלי קוראת

הערכים שכתבו הסטודנטיות והסטודנטים

גולדה מילוסלבסקי ממייסדי המושבה נס ציונה, אשת העלייה הראשונה. עוד אפשר לקרוא בפוסט של רוני מנט, כך העליתי ערך.

חנה טרגר-ברנט מסוֹפרות העלייה הראשונה, מראשוני פתח תקווה. ספריה ראו אור באנגליה בראשית המאה העשרים, והם נמנים עם המקורות ללימוד וחקר העלייה הראשונה.

שרה טהון ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות, האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין בוועד הזמני, לימים אסיפת הנבחרים.

לאה קוק עסקנית ציבור ואשת חינוך, ראש הסתדרות נשי המזרחי וממייסדותיה, נציגה באסיפת הנבחרים השנייה.

חיים הררי (בלומברג) מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, ממייסדי העיר תל אביב, בן זוגה של יהודית הררי (אייזנברג). זהו הערך היחיד בפרויקט שנכתב על גבר, גם על זה אפשר לקרוא בפוסט הזה.

אסתר בקר אשת העלייה השנייה, חברת "השומר", פעלה לקידום השוויון בין נשים לגברים בארגון השומר. היתה חברת אסיפת הנבחרים הראשונה ופעילה בארגון אמהות עובדות.

יעל גורדון חלוצה ומחנכת, פועלת ומורה לעברית. נמנתה עם פועלות העלייה השנייה שנאבקו לעבודת אדמה. ממייסדות תנועת הפועלות. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

חיה ישראלי חלוצה, נחשבה לאם קבוצת כנרת, בזכות היותה הראשונה בקבוצה שהיתה לאם. הקימה את המכוורת בכנרת, עבדה בה כשישים שנה וכונתה "מלכת הדבורים". הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ברכה חבס עיתונאית, סופרת ואשת חינוך, עיתונאית דבר וממייסדי דבר לילדים, נחשבת לעיתונאית השטח הראשונה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

ד"ר בת שבע יוניס גוטמן רופאת נשים, הרופאה הראשונה במושבה גדרה ובעיר תל אביב. ממייסדי האגודה המדיצינית העברית, לימים ההסתדרות הרפואית בישראל.

הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט אשת חינוך, פעילת ציבור ויזמית, מייסדת מפעל "שני" בירושלים לריקמה תימנית. ניהלה, בשותפות עם ד"ר משה קלוורי, את הפנימיה מאיר שפיה.

חווקה פולמן-רבן בתקופת השואה חברת דרור בפולין וקשרית בארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות.

הלה שיפר-רופאייזן בתקופת השואה חברת תנועת עקיבא וקשרית בארגון היהודי הלוחם. העידה במשפט אייכמן בירושלים. בוויקיפדיה העברית ערערו על חשיבות הערך. עוד אפשר לקרוא בפוסט ויקיפדיה מכחישה.

טמה שניידרמן בתקופת השואה קשרית תנועת דרור בביאליסטוק ובווילנה.

לונקה קוז'יברודסקה בתקופת השואה מהקשריות הראשונות של תנועת דרור בוורשה.

פלה פינקלשטיין בתקופת השואה חברת בית"ר בפולין וקשרית בארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה. בארץ לוחמת אצ"ל וחברה בתנועת חרות.

חיה לזר חברת בית"ר, בתקופת השואה פרטיזנית ביערות וילנה. בארץ עיתונאית ביטאון הימין חרות. פעלה לתיעוד השואה, ממייסדי מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים במצודת זאב.

רבקה קופר בתקופת השואה חברת מחתרת בגטו קרקוב. מראשוני קיבוץ דגניה ב', העידה במשפט אייכמן.

לאה (לודז'ה) המרשטיין-זילברשטיין בתקופת השואה קשרית של השומר הצעיר והארגון היהודי הלוחם. לחמה במרד ורשה הפולני ב-1944, ואחריו לקחה חלק בהצלת שרידי הלוחמים ממרד גטו ורשה. היתה פעילה בתנועת הבריחה. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת. קראו מה כתבה יעל אפריאט, מחברת הערך, איך לאה (לודז'ה) האמיצה, החכמה, הרגישה והנועזת נכנסה ללבי.

פנינה גרינשפן-פרימר בתקופת השואה חברה בארגון היהודי הלוחם במסגרת פועלי ציון שמאל, השתתפה במרד בטו ורשה, בלוחמה ביערות ובמרד ורשה הפולני.

האנזי בראנד בתקופת השואה פעילה בוועדת העזרה וההצלה בבודפשט להצלה המונית של יהודים באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, הבכיר שבהם היה אדולף אייכמן. העידה במשפטו.

לילי שטרסמן-לובינסקי עורכת, מתרגמת ופעילה בתנועה הרוויזיוניסטית בפולין. הגתה את סמל מפת ארץ ישראל השלמה ועליו זרוע אוחזת ברובה מלווה בכתובת "רק כך", לימים סמל האצ"ל.

אסתר לוריא ציירת עטורת פרסים ומעצבת במות ותפאורה. עברה השואה בגטו קובנה ובמחנות. ציוריה הם עדות לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה.

צביה וילדשטיין אשת חינוך, אסירת ציון ופעילת ציבור. בתקופת השואה ניהלה בית יתומות בגטו וילנה, ואחרי המלחמה הקימה בית יתומים. במשך 8 שנים היתה עובדת כפייה בסיביר. בישראל כיהנה כחברת מועצת העיר גבעתיים והיתה פעילה בוועד למען החייל.

עדינה בלאדי-שווייגר, רופאה, חברת תנועת הבונד, בתקופת השואה חברה בארגון היהודי הלוחם (אי"ל). הערך עלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ד"ר רחל מרקובסקי לנדאו חברת ההגנה, הטייסת הראשונה שהשלימה את הכשרתה בפלשתינה-א"י. מורה ויו"ר קלוב התעופה לישראל, משפטנית ומייסדת אגודת "אחים בוגרים" בארץ.

חנה קפרא טכנאית מטוסים ב"שירות אוויר" ואחר כך בחיל האוויר, מראשוני מערך האחזקה בחיל האוויר הישראלי, חברת ההגנה. על שמה רחוב בעיר רחובות. עוד אפשר לקרוא בפוסט למה מי את בכלל. ב-26.9.2016 החליטו פעילים בקהילת ויקיפדיה ברוב קולות למחוק את הערך. הערך אינו קיים בוויקיפדיה העברית, אך לא נמחק מהרשת, ועלה לאתר פוליטיקלי קוראת. עוד על מחיקת הערך קראו במאמר זה. בתחילת יולי 2023 פרסמה שולמית פרבר את הקומיקס למה מי זאת חנה קפרא. ב-30.7.2023 בעקבות דיון מחודש וקריאה של פעילים בוויקיפדיה לשחזר את הערך, הוחלט ברוב קולות לשחזר אותו. על כך ראו בכתבה של ניצן צבי כהן בדבר ובכתבה של עופר אדרת בהארץ.

איטה קאליש סופרת ואשת רוח, נכדתו של האדמו"ר מוורקא ובתו של האדמו"ר מאוטובוצק, יצאה בשאלה והפכה סמל לאשה חזקה ועצמאית ולתהליכי החילון שאפיינו את החברה היהודית במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים.

צפורה נריה לוחמת פלמ"ח, מלוות שיירות וחובשת קרבית במלחמת העצמאות. מראשוני וראשונות הנח"ל, קצינת ח"ן, סא"ל בצה"ל. עוד אפשר לקרוא בפוסט שיירות פרצו בדרך אל העיר. קהילת ויקיפדיה קיימה דיון חשיבות על הערך, בעקבות ערעור על קיומו. הערך עלה גם באתר פוליטיקלי קוראת.

מלכה יפת-פיין לוחמת אצ"ל, נודעה גם בכינוי "טופסי". אחות במקצועה. אלמנתו של מפקד אלטלנה. הערך נמחק מוויקיפדיה העברית בנימוק שהיא אינה ראויה לערך בה. קראו את הערך מלכה יפת-פיין באתר פוליטיקלי קוראת.

חנה ערמוני, לוחמת לח"י. השתתפה בפעולת פיצוץ בתי המלאכה בחיפה. כשהיתה לוחמת במחתרת ילדה בת, מנישואיה ללוחם לח",י שנהרג. פעילה ב"בית יאיר".

אסתר ציילנגולד חברת ההגנה, מורה לאנגלית בבית הספר ע"ש אוולינה דה רוטשילד בירושלים ופעילה פמיניסטית. נפלה בקרב ברובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

אידה סבירסקי (ליטבינוב), חברת פלמ"ח, היתה מזכירת מטה הפלמ"ח ב"מבצע דני" ובמטרה חזית הדרום במלחמת העצמאות, במסגרת תפקידה רשמה את פקודת פירוק הפלמ"ח. היתה שליחת הסוכנות היהודית לצרפת. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

אל"מ שושנה ורנר ממייסדות חיל הנשים של צה"ל, מפקדת הח"ן השנייה. שירתה בהגנה ובחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי (ATS). היתה ראש אגף החברות במרכז מפא"י וראש איגוד העובדים הסוציאליים. ערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

עדה יגורי אשת חינוך, מראשוני קיבוץ יגור. דמות בולטת בשדה החינוך הקיבוצי, מראשי ההוגים והיוזמים של החינוך המשותף בקיבוץ יגור ובתנועת הקיבוץ המאוחד, מקימת החטיבה הקיבוצית לנוער, שהיתה מפעל חייה.

צפורה כסה חלוצה בעלייה השלישית ומחנכת, לקחה חלק בהקמת יישובים בארץ וביסוסם, ביניהם יבנאל, קריית ענבים, המושבה רחובות וקבוצת שילר. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירתה בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

סמירה חורי החברה הערבייה הראשונה בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), ממייסדות ארגוני הנשים תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות בישראל), גשר לשלום, בת שלום ונשים נגד אלימות. ממקימות ארגון הנשים אלנהדה אלנסאאיה, האישה הערבייה הראשונה בישראל שכיהנה כחברת מועצת עיר, בנצרת.

רות לוביץ פעילה קומוניסטית בארץ ישראל מאז תקופת המנדט, חברה בפק"פ, מק"י וחד"ש. היתה פעילה פמיניסטית ופעלה לקידום מעמד האישה. ממקימות אנד"י, ארגון נשים דמוקרטיות (לימים: תנד"י) ונשיאתו. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

תהילה עופר עיתונאית ועורכת בעיתון מעריב, מחברת ספרי עיון ותיעוד, ביניהם הביוגרפיה של חביבה רייק, חברת פלמ"ח ופעילת ציבור.

שרה ואנג'לינה גרימקה הידועות בשם האחיות גרימקה, היו נואמות, סופרות ומחנכות, פעילות בולטות למען ביטול העבדות בארצות הברית וקידום זכויות נשים בה. דמויות מפתח בהעלאת המודעות לתנועה הפמיניסטית ובמאבק לזכויות נשים בארצות הברית. עוד קראו בפוסט 2 פמיניסטיות שצריך להכיר.

ציונה לוי-לירון, אמנית רב-גונית, כותבת ומלחינה שירה ישראלית. מהראשונות בישראל שהלחינו משיריהם של משוררי יהדות המזרח. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת. עוד עליה ועל הערך קראו בפוסט של נעם סמית, מחבר הערך.

מרסל ניניו, היתה חברה ברשת הריגול במצרים, שפעילותה נחשפה ונודעה בארץ בשם "עסק הביש" או: הפרשה". היתה אסירה בקהיר במשך 14 שנה (1968-1954). הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

יהודית איילון מחנכת, חוקרת, מורה, ומרצה בנושאי טבע וידיעת הארץ. מראשוני וראשונות החברה להגנת הטבע, ממייסדי ומייסדות קיבוץ מעגן מיכאל. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

בטי לזרוס קנוט במלחמת העולם השנייה חברת מחתרת בעיר טולוז בצרפת הכבושה, לאחר פלישת בעלות הברית היתה כתבת צבאית בעיתון Combat. פעלה במסגרת ארגון לח"י. הקימה את מועדון "ההזדמנות האחרונה" בבאר שבע. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ירדנה קליין רון קצינת סעד וסיירת בגדוד הראל של פלמ"ח, ממקימי כפר הנוער קדמה לנערים ונערות שנשרו ממוסדות חינוך במטרה להעניק להם הזדמנות לשינוי וצמיחה. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ד"ר אילה (איה) פינקרפלד-מאיר, אלחוטנית בפלמ"ח וגדעונית בהגנה, רופאה פסיכיאטרית. כלתה של ראשת הממשלה גולדה מאיר ואחיינתה של המשוררת וסופרת הלדים אנדה עמיר-פינקרפלד. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

כרמלה ז'בין, מרגלית, סוכנת מוסד במרוקו ובאלג'יר, הקימה את הקשר האלחוטי הראשון בין ישראל למרוקו. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

מיכל גור-אריה רביקוביץ, מורה ומחנכת בתחומי המקרא וחגי ישראל. פעלה רבות להטמעת המסורת היהודית, חגיה ומועדיה בחברה הקיבוצית. אמה של המשוררת דליה רביקוביץ. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

רבקה שמי, מחלוצות העלייה השנייה, ממקימות המשכן לאמנות בעין חרוד, נודעה בתור "אשת הצייר" מנחם שמי. אמו של אהרן שמי, הידוע בכינויו ג'ימי, שנפל במלחמת העצמאות. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

בלהה ברייר, חברת הרזיסטאנס בצרפת במלחמת העולם השנייה, פעילה בממשל הקומוניסטי בפולין, חברת קיבוץ שער הגולן. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ג'ינה ג'וי (ג'ינה גרשפלד) זמרת, מחלוצות מוזיקת הג'ז בישראל והזמרת הראשונה בתזמורת חיל האוויר. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

ברטה לנדסמן אחות ואשת הרפואה הציבורית בארץ-ישראל, מקימת תחנות טיפת חלב.

צילה פיינברג (שוהם) בכירה בארגון ויצ"ו, חברה בהסתדרות הנשים לשיווי זכויות, מועמדת ברשימת הנשים לכנסת הראשונה.

אסתר שפירא (גינזבורג) מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ-ישראל במושבה ראשון לציון, והגננת הראשונה בו. חלוצה בהוראת העברית לגיל הרך בארץ.

מרים ברץ ממייסדי דגניה, אשת העלייה השנייה, נחשבת לרפתנית הראשונה בארץ-ישראל. עורכי ויקיפדיה העברית העמידו את הערך להצבעת מחיקה, אך בהחלטת הרוב הערך נשאר.

צפורה זייד חברת "השומר" וממייסדיו, לוחמת לשוויון בין נשים לגברים בפלשתינה-א"י. אשתו של אלכסנדר זייד והרוח החיה בהנצחתו.

מרים זינגר סופרת, משוררת, עיתונאית, מרצה לחינוך והגננת הראשונה של קיבוץ דגניה.

הניה פקלמן פועלת שהגיעה ארצה בעלייה השלישית, סיפור חייה הטראגי תועד בספרה האוטוביוגרפי חיי פועלת בארץ.

ליליה בסביץ מראשות תנועת הפועלות, חברת מערכת דבר הפועלת. עסקה רבות בשאלת החינוך המשותף וקידום מעמדן של נשים בארץ.

ליזה מאגון חברת השומר הצעיר וארגון הפרטיזנים המאוחד בגטו וילנה. נרצחה בגטו וילנה.

חולדה קמפניינו ד"ר למתמטיקה, חברת קבוצת יבנה. בתקופת השואה הסתתרה עם ילדיה ואחייניה הקטנים במנזרים. העידה במשפט אייכמן. עוד אפשר לקרוא בפוסט סיפור (שואה) משפחתי.

בתיה טמקין ברמן ספרנית, ניהלה במחתרת את הספרייה בגטו ורשה, פעילה במחתרת ובפועלי ציון שמאל. כתבה יומן במחתרת. עוד אפשר לקרוא בפוסט כן, אבל ויקיפדיה מדירה לא רק נשים מזרחיות.

בת-שבע דגן מחנכת, סופרת, ניצולת השואה. פועלה החינוכי והספרותי מתמקד בהעברת הנושא באמצעות שיתוף בחוויות שעברה בעצמה.

מתי רובנובה פרטיזנית יהודייה שהפכה לאחד הסמלים של ההתנגדות בבולגריה במלחמת העולם השנייה. עוד אפשר לקרוא בפוסט בבולגריה מכירים אותה, עכשיו תורנו.

פאני סולומיאן-לוץ מפקחת בתחום החינוך הגופני ופיזיותרפיסטית. במלחמת העולם השנייה פרטיזנית ורופאה ראשית של בריגדת הפרטיזנים. היתה קצינת רפואה בצבא הפולני, בדרגת סרן. בישראל היתה פיזיותרפיסטית ראשית בבית החולים איכילוב בתל אביב.

דינה קפלנוביץ', מנהלת בית הספר לאחיות של בית החולים בילינסון בפתח תקווה ואחות ראשית בו. כיהנה כמפקחת של שירותי האחיות בבתי החולים של קופת חולים כללית. מהאחיות הראשונות והמשפיעות בה, העמידה דור של אחיות בארץ. הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת. עוד קראו בפוסט אחיות, אל תשכחו את דינה קפלנוביץ' מאת נירית כהן.

מלכה רופא לוחמת פלמ"ח, שליחת המוסד לעלייה ב' לאירופה ולעיראק. הקימה את תחנת האלחוט של המוסד לעלייה ב' בבגדד, לשם יצאה במסווה של קצין בריטי. עוד ראו בפוסט פולנייה מוזרה בבגדד.

טובה גולדברג קשרית גדנ"ע שנפצעה בפעולה מבצעית בירושלים הנצורה והיתה מועמדת לקבל אות גבורה. סיפורה הועלה על הכתב בספר לילדים ולנוער בשנת 1959.

שולמית קליבנוב, קצינת מטה לענייני חברות בארגון ההגנה, פעילה ועסקנית בתנועת העבודה. חברת אסיפת הנבחרים הרביעית, פעילה במועצת הפועלות, שליחה למחנות העקורים באירופה ומדריכה בעליית הנוער. מחלוצות החינוך המיוחד בישראל.

גילה בן עקיבא לוחמת ומפקדת בפלמ"ח. נהרגה בירדן במסע לסלע האדום בשנת 1953.

נעמי חובארה עולה מתימן וממקימי מושב נחם. מחברת הספר מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם, החושף היבט חדש לתולדות העלייה הגדולה מבעד לסיפורה האישי של בת לקבוצה מודרת. עוד על הספר בפוסט במושב הקדמי של מרבד הקסמים.

ברוריה אבידן-בריר עיתונאית, כתבת חברה, רכילאית ועורכת משנה בשבועון "לאשה".

מרים קריסיס-סליפקין מדענית, מנהיגה ופעילה חברתית פמיניסטית בארצות הברית. מייסדת סניף NOW בצ'אפל היל, נשיאת NOW של אזור קרולינה הצפונית, מייסדת מרכז לסיוע לנפגעות אונס באורנג' קאונטי.

רבקה בן-טולילה, בנתה עם בניה משק מיוחד במושב שחר שבחבל לכיש, ביטוי להגשמת חלומה לעלייה והתיישבות בארץ, שנודע בתור "הקיבוץ של אמא בן-טולילה". הערך הועלה באתר פוליטיקלי קוראת.

הערכים בוויקיפדיה שהסטודנטיות והסטודנטים הרחיבו משמעותית: 

אולגה חנקין אשת העלייה הראשונה, מיילדת, היתה שותפה לרכישת הקרקעות הידועה בהיסטוריה הציונית כ"גאולת האדמות" יחד עם בן זוגה, יהושע חנקין.

דבורה דרכלר אשת העלייה השנייה, חברה בקבוצת תל-עדש וחברת ארגון השומר. ההרוגה הראשונה בתל-חי.

חסיה פיינסוד-סוקניק גננת, מנהלת הסמינר למורים בירושלים, מפקחת, חברה בוועד הקהילה בעיר ולוחמת לשוויון זכויות נשים. הקימה ב-1914 את גן הילדים העברי הראשון מחוץ לחומות.

רוזה גינוסר (גינצברג) פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית. האישה הראשונה בפלשתינה-א"י שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי, נשיאת ויצ"ו העולמית. נחשבת לעורכת הדין הראשונה בארץ-ישראל.

שולמית רופין מורה לזמרה ולפיתוח קול, מחלוצות המוזיקה בפלשתינה-א"י. בשנת 1910 הקימה ביפו את בית הספר הראשון למוזיקה בפלשתינה-א"י.

גורית קדמן חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול האתני בישראל. רקדנית, כוריאוגרפית, מורה לריקוד וחינוך גופני. כלת פרס ישראל בתרבות המחול לשנת תשמ"א (1981).

שרה עזריהו פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי העיר תל אביב. ממקימות התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות וממובילות המאבק למען זכות בחירה לנשים בתקופת היישוב. חברת אסיפת הנבחרים והוועד הלאומי. עוד אפשר לקרוא בפוסט פמיניסטית דור 5.

יהודית הררי מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב. ממייסדי ומייסדות הסתדרות המורים. עוד אפשר לקרוא בפוסט כשסטודנטית עושה היסטוריה פעמיים, על עבודתה של אורית שילקרוט.

חייקה גרוסמן מנהיגה ציונית, חברת כנסת ודיפלומטית, מראשי תנועת השומר הצעיר. בתקופת השואה פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין. הוכרז בוויקיפדיה בתור "ערך מומלץ".

טוסיה אלטמן בחברה בהנהגת השומר הצעיר בפולין, מלוחמי ולוחמות גטו ורשה, קשרית בארגון היהודי הלוחם. שמה היה לאחד מסמליו של מרד גטו ורשה.

פרומקה פלוטניצקה בתקופת השואה מראשי המחתרת החלוצית בפולין, חברת ההנהגה של תנועת דרור וחברה בארגון היהודי הלוחם.

רוז'ה רובוטה השתתפה בהתארגנות למרד הזונדרקומנדו באושוויץ, שפרץ באוקטובר 1944. הוצאה להורג בטקס פומבי.

הנרייטה סאלד פעילה ציבורית שהקדישה את חייה פועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי, פעלה לסיוע לפליטים יהודים בארצות הברית, בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות. הובילה את "עליית הנוער" וניהלה מוסדות וגופים שונים למען ילדים ונוער בארץ-ישראל. היתה מחנכת ומורה ולייסוד מערך העבודה הסוציאלית בארץ-ישראל.

ח"כ רחל כהן-כגן חתמה על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. כיהנה בכנסת מטעם מפלגת נשים-ויצו והמפלגה הליברלית. זהו אחד הערכים הראשונים שנכתבו והועלו במסגרת הפרויקט. המחנך רועי ציקורל, מצוות כתיבת הערך, כותב על הערך ועל הפרויקט

חנה זמר האישה הראשונה בארץ שעמדה בראש מערכת עיתון יומי גדול. עיתונאית והעורכת הראשית של דבר.

ז'קלין כהנוב סופרת ומסאית ישראלית ילידת קהיר. כתבה יצירות ספרותיות שזיכו אותה בפרסים, עסקה בביקורת הספרות ובכתיבה מסאית.

חנה לוין ראש עיריית ראשון לציון, האישה הראשונה במדינת ישראל שנבחרה לתפקיד ראש עירייה. נשאה את פנקס שירות מס' 1 של נשים בצה"ל.

אמה תלמי-לוין חברת כנסת מסיעת מפ"ם וסגנית יו"ר הכנסת, פעלה בעיקר בתחומים חברתיים, ביניהם קידום שוויון זכויות נשים ואוכלוסיות חלשות, סופרת, ממקימי קיבוץ משמר העמק.

אסתר וילנסקה חברת כנסת מסיעת מק"י, מפלגה קומוניסטית ישראלית. חברת הכנסת הראשונה שבמהלך כהונתה ילדה תינוק.

עדה פישמן-מימון חברת כנסת מסיעת מפא"י, מראשי תנועת הפועלות, מורה ומחנכת. פעלה לקידום מעמדן של נשים.

חסיה דרורי חברת כנסת בכנסת הראשונה (מפא"י), חברת מועצת הפועלות ותנועת המושבים, מראשוני כפר יחזקאל. פעלה להחלפת הכינוי "בעלי" ב"אישי".

שרה כפרי חברת כנסת (מפא"י)  פעילה במועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות, ממייסדי כפר יהושע והגננת הראשונה של מושב נהלל.

דבורה נצר חברת כנסת (מפא"י), פעילה ציונית ברוסיה ואסירת ציון. מראשוני העיר תל-אביב, אשת חינוך, ממייסדות מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות.

בבה אידלסון חברת כנסת (מפא"י) וסגנית יו"ר הכנסת. ממייסדות תנועת הפועלות בארץ-ישראל ופעילה בה (1931-1974). פעלה בעיקר למען שוויון זכויות נשים וקידום מעמדן בחברה.

יוכבד בת-רחל חברת כנסת (מפא"י) בכירה במועצת הפועלות, פעילה במוסדות ההסתדרות, אשת חינוך, פעילה לשוויון הנשים בקיבוץ. חברת עין חרוד.

שושנה פרסיץ חברת כנסת מסיעת הציונים הכלליים, חברת מועצת עיריית תל-אביב, אשת חינוך וספר, כלת פרס ישראל לחינוך.

טובה סנהדראי-גולדרייך האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת (מפד"ל), ממקימות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי, יו"ר אמונה. הוכרז בויקיפדיה בתור "ערך מומלץ".

תמר אשל דיפלומטית, חברת כנסת, יו"ר נעמת, סגנית ראש עיריית ירושלים, פעילה למען זכויות אדם וקידום מעמד האישה. בתה של צילה פיינברג (שוהם), אחיינית סבתה של אולגה חנקין.

רחל צברי חברת כנסת מטעם סיעת מפא"י, חברת ההגנה ומהמסתערבות הראשונות. עסקה בחינוך, דת ומדינה וקידום זכויות נשים. האישה הראשונה ממוצא מזרחי שנבחרה לכנסת.

שושנה ארבלי-אלמוזלינו ח"כ ושרת הבריאות, האישה השנייה בממשלה שכיהנה בתפקיד שר (שאינו שר ללא תיק), סגנית יו"ר הכנסת, חברת המחתרת הציונית בעיראק.

נוזהת קצב חברת כנסת (המערך) ויו"ר הרשות להגנת הצרכן, פעלה לקידום קבוצות מוחלשות בישראל ובמיוחד במגזר ערבי, פעילה לקידום מעמד האישה.

נאדיה חילו חברת הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת. עובדת סוציאלית ואשת ציבור.

ד"ר חנאן עשראווי האישה הראשונה שנבחרה לוועד המרכזי של אש"ף ולמועצה המחוקקת הפלסטינית, מקימת מפתאח, לקידום ערכי הדמוקרטיה בחברה הפלסטינית.

ד"ר נבילה אספניולי אשת חינוך וציבור, פורצת דרך במאבק למען האישה הפלסטינית, מועמדת לכנסת מטעם חדש.

בליינש זבדיה דיפלומטית ישראלית, שגרירת ישראל באתיופיה.

דבר הפועלת ביטאון תנועת הפועלות בארץ ישראל, מופיע מאז שנת 1934. היום נקרא ביטאון נעמ"ת.